התחלה: יליד שנת תשכ"ד, חוגג השנה יובל להיווסדו. בן למשפחת סעדון, הצעיר מבין שלושה אחים. נולד וגדל בעיר הצפונית עכו. "עכו בשבילי זה הבסיס להכול".
נוף ילדותי: סביבה מאוד מגוונת ומורכבת מבחינה אתנית ותרבותית. השכנים מסביב היו יהודים בני כל העדות, נוצרים ומוסלמים. "כולם חיו בשלום זה עם זה. הלאומיות הערבית לא הייתה אז כל כך בוטה כמו היום. חיינו בדו-קיום קלאסי".
שבת בבוקר: עם שחר היה מתעורר לקול המואזין בעיר העתיקה, מאוחר יותר מהמניין המרוקאי שבבית הכנסת מתחת לחלון חדר השינה, ובהמשך לקול מניין האשכנזים במבנה הסמוך. ובתוך כל זה, מדירתם של השכנים, זוג אשכנזי חילוני, בקעו שירי ארץ ישראל היפה והטובה. "בליל הקולות האלה מלווה אותי עד היום".
בהלול וסגל: לא רחוק מביתו גדל העיתונאי חגי סגל. "חגי ואחותו היו חברים של האחים הגדולים שלי". בסמוך גרו גם השחקן שי אביבי והעיתונאי זוהר בהלול. "אשתו הייתה מורה למתמטיקה בבית הספר הממלכתי. כולם גרו באזור של מאה מטר על מאה מטר".
הורים: האב דוד (79) שימש כמנהל המחסן הטכני בחברת 'כבלים וחוטי חשמל'. "התחיל כפועל פשוט ועם השנים התקדם", כיום פנסיונר. האם אסתר (79) עקרת בית. ההורים עלו בנערותם מג'רבה שבתוניסיה היישר למעברה בפוריה. כזוג צעיר גרו בקריית ים ובהמשך קבעו את ביתם בעכו.
סבא יעקב ז"ל: היה בעל חנות צורפות קטנה בעיר העתיקה בעכו. "היה תלמיד חכם. ישב בחנות וכל הזמן הראש שלו היה רכון על ספר פתוח". כנער נהג ללכת לסבו בשבתות וללמוד עמו דף גמרא. "כשהוא היה קורא בתורה זה היה תענוג צרוף. עד היום לא פגשתי מישהו שקורא בתורה כמוהו".
שומרון: עם נישואיו בחר לשנות את שם משפחתו מסעדון לשומרון. "כשגיליתי שסעדון זה אזור בטוניסיה שקרוי על שם מנהיג שבט בדואי, החלטתי שעדיף שם של אזור ישראלי, מולדת העם היהודי". הבחירה בשומרון הייתה טבעית לגמרי.
בני עקיבא: חניך ומדריך שרוף. "היינו סניף קטן ומאוד מגובש. טיילנו המון. כל חופשה קטנה, כל הזדמנות, היינו שמים תיק על הגב ונוסעים לטיול בארץ".
גזענות 1: "אני מזרחי, אבל לאורך הילדות לא זוכר בכלל שזה היה אישיו. לא זוכר דיבורים על אפליה או גזענות, לא מסבא ולא מההורים שלי. בשבט שלי בבני עקיבא היינו יחד אשכנזים וספרדים, זה פשוט לא היה רלוונטי בשבילנו".
גזענות 2: צפה לאחרונה בתוכניתו של רועי שרון בערוץ 10 שדנה באפליה המזרחית בישיבות התיכוניות. "הרגשתי שזה כל כך מנותק ממה שאני מכיר. יש ניסיון לאלץ את תחושת האפליה והקיפוח".
מדרשייה: בוגר כיתות ז'‑ח' במכינת כפר סבא. "יצאתי מהבית בגיל מאוד צעיר". בהמשך למד במדרשיית נעם שבפרדס חנה. "שנים נהדרות עם חברות אמיצה".
פינוי ימית: אירוע מכונן בחייו. כתלמיד י"ב שהה בימית במשך כמה חודשים והיה שותף למאבק בנסיגה מסיני. "במקום להשקיע בבגרויות, ביליתי שם. הייתי על הגגות. השהייה שם, השיעורים, המחשבות, כל המראות והקולות עיצבו את תפיסת העולם שלי עד היום".
חיפוש: עם סיום לימודיו במדרשייה למד במכון מאיר, במרכז הרב, בישיבה בקבר יוסף ובישיבה הגבוהה בבית אל. "בכל התחנות האלה חיפשתי את עצמי. זו הייתה שנה חשובה של המון דיבורים, דיונים ומחשבות".
צבא: שריון, חטיבה 7 ברמת הגולן. "הייתי בציר צידון-צור, זמן קצר לפני שפינו בפעם הראשונה את צה"ל מלבנון".
אקדמיה: בוגר תואר ראשון בהיסטוריה ובלימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר-אילן, בעל תואר ראשון במשפטים ממכללת נתניה, בוגר קורס כתבי טלוויזיה בבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה סם שפיגל ומדריך טיולים בקק"ל.
החצי השני: אתי (44). במסגרת שנת השירות שירתה בעכו, שם הכירו. בעקבותיה קבעו הזוג שומרון את ביתם בעיר הולדתה חדרה. "כבר 21 שנים אני בחדרה". מאז נישואיהם ועד היום עובדת בכפר הילדים הדתי תלפיות בחדרה. כיום חלק מצוות הנהלת הכפר.
ילדים: שלוש בנות. הבכורה אדר (17), נולדה בחג הפורים, כיום מדריכה של השבט החדש בבני עקיבא; שירה, חוגגת בימים אלה בת מצווה; ובת הזקונים הלל, בת שמונה.
כפר הילדים: לאחר החתונה ובמשך שלוש שנים עבד כמדריך נוער בכפר הילדים תלפיות. "גיליתי שם עולם תרבותי מרתק. אין משהו שדומה לעבודה חינוכית עם ילדים עולים בני העדה האתיופית. זה היה המיצוי האישי הטוב ביותר שהיה לי".
עיתונאות: "היה לי ברור תמיד שאני רוצה לעסוק בעיתונות". בימי האוניברסיטה עבר מבדק התאמה תעסוקתית ונמצאה התאמה גבוהה לתחום התקשורת. "זה אשרר לי את מה שכבר חשתי בתוכי".
צפוני: בסיום לימודי התואר הראשון שב לביתו בעכו ועבד במשך חמש שנים כעיתונאי במקומון הצפוני של רשת שוקן בקריות ובגליל המערבי.
נקודה: בנוסף לכך, כתב בירחון 'נקודה' בתקופתו של העורך אורי אליצור ז"ל. "קיבלתי מדור שנקרא 'קטעים', טור אישי שנגע בסוגיות אקטואליות. נשאבתי לתוך זה".
'מעריב': במקביל פנה לרוביק רוזנטל, עורך מדור הדעות ב'מעריב', בבקשה להשתלב בכתיבה הפובליציסטית בעיתון. "הוא קיבל אותי וכתבתי בהנאה גדולה טורי דעה אקטואליים".
'מקור ראשון': לימים, עם הקמת העיתון 'מקור ראשון', השתלב בעשייה העיתונאית בו. שימש ככתב מדיני, כעורך חדשות, כעורך יומן ולבסוף, במשך שלוש שנים, כעורך הראשי, עד לכניסת בעלי העיתון החדשים שלמה בן צבי. "הוא חיפש עורך שייקח את העיתון לכיוון המרכז החילוני, אז נפרדנו כידידים".
זליגר: את איתן זליגר הכיר כששימש לצדו כעורך משנה בעבודתו בעיתון. "מאז אנחנו יחד כבר 14 שנים". השניים הקימו את משרד יחסי הציבור הדתי 'זליגר שומרון תקשורת' לאסטרטגיה ולייעוץ תקשורת.
יחסי ציבור: מכיר בחשיבות העצומה של יחסי הציבור בעידן המודרני. "אין כמעט גוף או ארגון כיום שלא נעזר ביחסי הציבור. בעבודה שלי אני רואה אתגר גדול לחשוף ולהביא לתודעת הציבור גופים שעושים טוב".
עשור: בימים אלו חוגגים עשור למשרדם. בין לקוחותיהם: מרכז מורשת בגין, מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, תנועת הנוער בני עקיבא, בית ספר שדה כפר עציון, המועצה המקומית אפרת, ארגון רבני צֹהר, ועד מתיישבי השומרון ועוד.
משה קצב: מקורב לנשיא קצב ושימש בעבר יועץ התקשורת שלו. "הכול כבר נאמר בעניין קצב, לפה ולשם, ואין לי חשק להיכנס להתפלמסות המייגעת בעניין. אבל האכזריות הציבורית הימי-ביניימית שננקטה כלפי האיש הזה חייבת שתיבחן, אולי בפרספקטיבה של שנים".
אם זה לא היה המסלול: "למזלי, תמיד למדתי ועסקתי רק בדברים שאהבתי. אך אם לא הייתי בתחום העיתונאות ויחסי הציבור, בוודאי שהייתי בוחר בתחום של הדרכה וחינוך ילדים. הכי קרוב אליי".
ובמגרש הביתי:
על הבוקר: פוקח עיניים בשש בבוקר, מסיט את הווילון שמשקיף לפארק ונותן לשמש לשטוף את הסלון. בינתיים מכין כוס קפה, מוציא לחמניות מהמקפיא, מציץ בכותרות החדשות באתרים השונים וממתין לשעה שבע כדי להעיר את בנותיו.
ברכב: "הגבעטרון תמיד" וגם ישי לוי, אריאל זילבר ופיוטים וניגונים לימים הנוראים, "תלוי בעונה ובהרגשה". אבל בעיקר מאזין במהלך נסיעותיו ברדיו לשידורי אקטואליה, "אם זה בבוקר, אז קלמן ליבסקינד ב'גלי ישראל'".
השבת שלך: השבת מבחינתו מתחילה כבר ביום שישי בבוקר. "הקצב יורד, הדופק מתאזן, הטלפונים הולכים ומתמעטים עד הרגע הקסום הזה של בין ערביים". שבת זה בעיקר משפחה ופטפוטים עם חברים.
אוכל: מציין שאינו מפונק באוכל. "בוודאי לא באוכל המשובח שאשתי מכינה". ממליץ בחום על פילה בקר עסיסי מעשה ידי אשתו. "לאחרונה גם התחלתי להתענג על חמין לסוגיו".
אחזקת הבית: כשנמצא משתדל לתת יד. ברשימת הסיוע כלולים העבודות הבאות: שטיפת כלים, זריקת אשפה וגיהוץ. "לקטוף אשכוליות מהגינה ולסחוט מהן מיץ טרי גם נחשב?".
מפחיד: בפן הלאומי חושש מאיבוד הזהות היהודית וטשטוש האמונה בצדקת דרכנו. "אבל יש לי תחושה שבכל מקרה, בסוף ננצח".
דמות מופת: "לא נוח לי לציין שמות, אבל יש כמה וכמה כאלה שמהלכים כיום בינינו והייתה לי הזכות שחלקם אפילו היו בין לקוחותיי".
פנאי: מגיע במנות קטנות, אבל לפני כחודש נהנה משבת בעיר העתיקה בצפת. "העיר הזאת הילכה עליי קסם. השלווה הפנימית שהמקום השרה עליי הייתה מופלאה. הבטחתי לעצמי שבאחד הימים אחזור לשם לתקופה יותר ממושכת".
משאלה: "ברוך ה', אין תלונות. רק שיימשך ככה, ואם אפשר שהילדים ימשיכו להיות בריאים ושנשמח בחלקנו".
כשתהיה גדול: יש חלום של שנים "לייסד מגזין תחקירים רציני ומקצועי, כמו שעושים בעולם".
rivki@besheva.co.il