מצד אחד אסור להיכנס לפאניקה מסקרים שליליים כגון סקר ערוץ 10 שבו השילוב הרצוג-לבני עוקף את הליכוד. עד יום הבחירות נוצף בסקרים, חלקם לא מרעננים, ואנחנו חייבים לשמור על קור רוח.
אפשר לומר שרגע השיא בקריירה הפוליטית של נתניהו היה בבחירות 1996, כאשר הסקרים - כולל מדגמי הטלוויזיה שפורסמו בתום ההצבעה - כבר הכתירו את יריבו שמעון פרס.
מנגד, אסור להסתמך על הסקרים האופטימיים ולזלזל בסקרים פחות מחמיאים. מבין ממצאי הסקר של ערוץ 10, הממצא שחייב להדאיג את ראש הממשלה הוא הכרסום המהיר במה שנחשב ליתרון הבולט של נתניהו - העדפתו הברורה על פני כל מועמד אחר לראשות הממשלה. על פי הסקר, הליכוד בהובלתו אינו זוכה ביותר מנדטים מהליכוד בהובלת גדעון סער. אם אכן אלה הם פני הדברים, ברור שהליכוד בראשות סער הוא מצב עדיף, היות שסער נהנה מיחסים יותר מתוקנים עם ראשי מפלגות שישחקו תפקידי מפתח בהרכבת הקואליציה - והכוונה הן לכחלון והן למפלגות החרדיות.
להערכתי נתניהו כבר ביצע שתי טעויות עם שריקת הפתיחה של ההתמודדות. האחת, התלהבותו הפתאומית ממע"מ אפס על מוצרים שבפיקוח. היות שהגישה הזאת נוגדת את השקפת עולמו הכלכלית של ראש הממשלה - הצעד אינו נתפס כאמין אלא כאילוץ אלקטורלי. הוא הדין בדרישה להקדים את מועד הבחירות המקדימות בליכוד. הניסיון הזה נתפס כסימן של חולשה, וקשה לקנות את הטיעון שהדבר יסייע למפלגה להיערך לבחירות הכלליות. אדרבה, בשתי המערכות האחרונות הליכוד הגיע לשיאו בסקרים מיד לאחר שבחר את רשימתו, ולאחר מכן כוחו ירד. קיצור של שבוע לא ישפיע בהרבה על ההתמודדות בליכוד על תפקיד היו"ר, והדבר רק מצליח לשדר פאניקה. אם קיצור הקמפיין בשבוע הוא מה שיציל את נתניהו ממשה פייגלין, דני דנון ואולי גדעון סער, מצבו גרוע.
ניצחון במשחק חוץ
מכיוון שאני מוחזק כעד משוחד בכל הקשור לנפתלי בנט, אציע לקוראים הבקיאים בשפה האנגלית לצפות בשעה ורבע פלוס של השיחה בין נפתלי בנט לשגריר מרטין אינדיק - אחרת חייבים להסתפק בקליפים המתורגמים שאורכם לכל היותר ארבע דקות. סת מנדל סיכם בכתב העת 'קומנטרי' את הדו-קרב בין השניים בכותרת "בנט מוחץ את אינדיק בניצחון לאמת", ותיאר אותו כאירוע המרכזי בפורום. סוזאן מלוני, מומחית מכון ברוקינגס לאיראן, סיכמה את האירוע במלה "REMARKABLE" – בלתי רגיל.
מכון ברוקינגס, במת האירוע, קשור למפלגה הדמוקרטית. למרות שאיל ההון חיים סבן מגלה נדיבות כספית כלפי המכון, יש לו תורמים גם אחרים כגון נסיכות קטאר. זה עתה תרמה קטאר 14 מיליון דולר למכון וסניף שלו מוקם בבירתה דוחא. המכון מקורב יותר לאגף הקלינטוני במפלגה הדמוקרטית, בעוד ממשל אובמה מתבסס יותר על 'המרכז לקדמה אמריקנית'. בכל זאת ברוקינגס היה רחוק מלהיות מגרש ביתי בשביל בנט, וגם בר-השיח אינדיק ידוע באיבתו למחנה הלאומי ובנכונותו להשמיץ אותו ברבים ולפעול להדחתו. בהשוואה, מי שראיין שם את בוז'י הרצוג היה ג'פרי גולדברג, בוגר תנועת 'הבונים' של תנועת העבודה ומי שבילה כאן שנים אחדות בקיבוץ גזר לפני שהחליט לחזור לאמריקה. גולדברג, אשר משמש שופר למתקפות הממשל על נתניהו, היה מראיין נוח למדי ליו"ר העבודה. אולם למרות העוינות המעודנת של אינדיק, בנט ניצח בוויכוח בגדול והזכיר את נתניהו של שנות התשעים - לפני שהפך לראש הממשלה.
כדאי לשלב כמה זיקוקים מהדו-קרב בתעמולת הבחירות של הבית היהודי, אבל התרשמתי יותר מהשנינות והעורמה של בנט בקטעים שלא תפסו את הכותרות. סגנונו של בנט שונה משל נתניהו ומתובל בהמון סלנג אמריקני. כאשר תיאר את המפנה בחייו בעקבות מלחמת הלבנון השנייה הוא הודה בפה מלא "WE SCREWED UP" - פשוט פישלנו. אחר כך, תוך חשיפה אישית, הוא סיפר לקהל למה השפיעה המלחמה על החלטתו ללכת לפוליטיקה. ראשית, כי הבחין בשנאה של שכנינו שנמשכת גם לאחר שיצאנו מכל שטחי לבנון. שנית, הוא ראה במערכה בלבנון לא כשל ארגוני ולוגיסטי אלא כשל של רוח לחימה, ולכן סבר שיש לחדש את הערכים. בנט השכיל לשלב את הסיפור האישי על מנת להעביר את המסר הלאומי, והקהל שתה בשקיקה.
בנט השיב מלחמה כאשר הואשם כמי שחי בעולם דמיוני ומעוות. אולם כאשר תקף את אוסלו ותעשיית השלום, שנציגיה הבולטים גדשו את הקהל, הוא ידע לרכך את הרושם כאשר סיפר גם על כישלון אישי שלו בעסקים. כמנכ"ל חברה הוא בהתחלה ננעל על מוצר מסוים והטיח את ראשו בקיר, עד שאחד משותפיו העיר לו שהגישה הזאת מסכנת את החברה וגורמת לפיטורים, ורק אז התעשת. והנמשל: גם אתם, אנשי תעשיית השלום, נעולים על רעיונות נפסדים וסבורים שאתם מבינים טוב יותר מתושבי אשקלון שעליהם נופלים הגראדים. דברים כדורבנות, אבל במקום להופיע רק כמי שמטיף מתוך עמדה של עליונות, בנט הבהיר: גם אני הייתי במקומכם.
כשר הכלכלה וכאיש היי-טק, בנט אוהב להשתבח בחדשנות הישראלית. בכל זאת הוא העדיף לספק דוגמה ממפעל ישראלי בתחום המים בסין. שם על פי בנט הגדילו את התפוקה החקלאית פי עשרה בזכות שימוש בידע הישראלי, דבר שהקפיץ את רמת החיים בסביבה. הנה סיפור על תיקון עולם שיחמם את לבם של שומעיו הליברלים.
כאשר הגיע הזמן לשאלות, דנה ויס, אילנה דיין וירון דקל שהוזמנו לקחת חלק בחגיגה הטרידו את בנט בשאלה אחת: האם יש לו שאיפות לצאת מהבחירות כראש ממשלה. בנט התחמק באלגנטיות. ייתכן שהשאלות נועדו לסכסך בין בנט לבנימין נתניהו, אולם ייתכן שגם השואלים הציניים הפנימו שעומד בפניהם מועמד ראוי לתפקיד.