בכ‑150 דונמים בשמורה זו, שבה כמה ערכי טבע ומורשת ייחודיים, זרמו מיליוני ליטרים של נפט בערוצי נחלים. בנס נמנעה בינתיים זרימת הנפט לירדן ומשם לשונית האלמוגים של מפרץ אילת.
רועי טלבי, אקולוג מחוז אילת של רשות הטבע והגנים, מספר כי הפיצוץ אירע ביום רביעי שעבר בשעה 20:30. מדובר בצינור שעליו עבדו כבר כמה חודשים צוותים של קצא"א, במטרה להעתיקו למקום אחר בגלל הקמת שדה התעופה החדש של אילת. באופן פרדוקסלי, דווקא המיקום של שדה התעופה שבגינו נעשו העבודות בצינור נקבע כדי שלא לפגוע בשמורה.
טלבי מספר כי בתוך דקות חצה הנפט שפרץ מן הצינור, בקוטר 42 אינץ' (כמטר), את כביש הערבה וזרם מזרחה. הנפט הוא נוזל וכמו מים התכנס לערוצי הנחלים, במקרה הזה דווקא לערוץ המרכזי של השמורה, נחל רחם. עובדה זו מחמירה מאוד את הפגיעה בחי ובצומח, שהרי במדבר רוב החיים מתקיימים בערוצי הנחלים. בעיה נוספת היא שנחל רחם, בניגוד למוכר, דווקא מתפצל בהמשך דרכו לכמה ערוצים קטנים, מה שהחמיר את מצב התפשטות הנפט. תושייה שגילה טרקטוריסט במקום, שמיהר להקים סוללת עפר, עצרה את המשך הזרימה, אם כי במשך שעה וחצי נוספות מה שכבר נשפך המשיך לזרום בערוצים.
הגשמים לא הזיקו
טלבי מציין כי פעולת הגופים השונים הייתה מהירה ויעילה. כבר במהלך הלילה שבין רביעי לחמישי אגמו אנשי קצא"א את הנפט שנשפך לשלושה אגמים מרכזיים שמהם נשאבו כ‑2,000 מ"ק נפט, כשכמויות נוספות כבר הספיקו לחלחל. בבוקר הגיעו ביוביות שהמשיכו בעבודה ותחתית האגמים גורדה. "החשש הגדול היה מהגשמים שהיו השבוע", אומר טלבי, "בסוף הגשמים אכן חידשו את הזרימות, אם כי הן לא היו גדולות כפי שחששנו". הגשמים גם תרמו לניקוי שלוליות נפט שנותרו ועצרו אותן ליד הסכרים המלאכותיים שהוקמו בימים האחרונים כהכנה לגשם.
טלבי אומר כי באותם כ‑150 דונם שנפגעו האדמה היא שחורה. "כל חיה שעוברת מגדה אחת של הערוץ לגדה השנייה טובעת בנפט או לפחות מוכתמת על ידו". טלבי מספר על כמה צבאי הנגב שנצפו צולעים, כשהחשש הוא שהנפט הדביק את טלפיהם. "אפשר לומר שצבי הנגב ממלא בסיפור הזה את תפקיד הקורמורן הטבול בנפט ממלחמת המפרץ הראשונה". החשש הגדול הוא לקיומה של אוכלוסיית הצבאים, שהייתה על סף הכחדה עם הקמת המדינה. רק בקיץ האחרון נערכה ספירה בשמורת עברונה שהוכיחה כי אוכלוסייתם השתקמה ומנתה ערב הפיצוץ בצינור כ‑250 פרטים. עונה זו היא עונת הרבייה אצל הצבאים, ומכאן החשש הרב לשלומם.
בשמורת עברונה ישנם כמה ערכי נוף ייחודיים: מלֵחה שכוללת חגורות צומח שונות בהתאם לרמות המליחות, דקלי דום שזהו גבול תפוצתם הצפוני ושלא נפגעו, וחורש של שיטים מהמינים שיטה סלילנית ושיטת הסכך מהמרשימים בארץ. זוהי עונת הפצת הזרעים של השיטה הסלילנית, שמהווה את מקור המזון העיקרי לחי במדבר. לא ידוע האם זרעים טבולים בנפט יוכלו לנבוט או לשמש כמאכל לבעלי החיים. לא ידוע עדיין גם מה יקרה לעצים הקשישים יותר. ההערכה היא כי העצים ישרדו, בעוד השיחים ימותו.
"ללמוד את הלקח"
בימים אלו בוחנות הרשויות אמצעים שונים להתמודד עם הנפט שנותר עדיין בקרקע. טלבי מציין כי גירוד הקרקע אינו פתרון טוב, כי הזרעים ובעלי החיים הקטנים נמצאים בשכבת הקרקע העליונה. יחד עם זאת, נפט הוא חומר אורגני וישנם חיידקים שמפרקים אותו, אם כי לא ידוע עדיין כיצד יתפקדו חיידקים אלו בתנאי היובש של הערבה הדרומית.
טלבי אומר כי הכותרת "אסון אקולוגי" אין בה די כדי לתאר את מה שקרה. "הלב מתרסק. השמורה המופלאה הזאת היא נכס שנשמר במסירות כמו מוזיאון, ומה שנפגע הוא האחוז המשמעותי ביותר בשמורה זו". טלבי קורא לעשות מאמץ שאירוע כזה לא יקרה שוב, "כבר קרו שני אירועים בנחל צין. צריך להתכונן טוב יותר וללמוד את הלקח".