ממשלת ישראל היוצאת אמנם לא מימשה את הבטחותיה לבנות בירושלים, בשטח E‑1 או בבית אל, אך רגע לפני התפזרותה הספיקה לקדם את תמ"א 44 - תוכנית המתאר הארצית לפיתוח עיר חדשה למגזר הערבי בגליל.
התוכנית, לפיה יוקמו כ‑10,000 יחידות דיור ל‑50,000 נפש על שטח שרובו אדמות מדינה, אושרה לאחרונה בוועדה הארצית לתכנון, ואלמלא מערכת הבחירות שאולי תעכב את התהליכים אמורה הייתה לצאת לפועל במהלך 2015.
התוכנית, שקודמה על ידי משרד הבינוי והשיכון ומשרד הפנים, מיועדת למצוא פתרון למצוקת הדיור במגזר הערבי, בעיקר לזוגות מהמעמד הבינוני-גבוה. העיר צפויה להיות העיר הערבית הראשונה הכוללת תכנון מקיף למגורים, מסחר ותעסוקה, ובנייה רוויה לפי חישוב של שמונה יחידות דיור נטו לדונם. זאת בשעה שבמגזר הערבי בישראל נשמרה עד היום בקנאות הבנייה הפרטית, צמודת הקרקע.
העיר מיועדת לקום על שטח של כ‑2,500 דונם בגבעת טנטור, מדרום לג'דידה-מכּר שבגליל המערבי.
"מי יאכוף את החוק בעיר?"
שלא לציטוט מברכים ראשי ערים מעורבות על הקמת העיר, מתוך תקווה שזו תהווה פתרון לבעיית הגירת משפחות ערביות לערים המעורבות. זאת תוך מנהל תקין ושמירת חוקי הבנייה והתכנון. עם זאת, בעמותת 'רגבים' התריעו שהעיר החדשה עלולה להתגלות כפיל לבן - שטח התיישבות ערבי נוסף שבו לא נשמרים חוקי התכנון והבנייה, והבנייה הרוויה תתגלה כלא קיימת.
"הקמת העיר החדשה מבוססת על הטענה השקרית ועזת המצח שיש מחסור בשטחים לבנייה ביישובים הערביים", אומר יו"ר 'רגבים', עו"ד בצלאל סמוטריץ'. "במפות שנגישות באינטרנט לכל המתעניין ניתן לראות בבירור שיש תוכניות מתאר לעשרות אלפי יחידות דיור במגזר הערבי. הבעיה היחידה היא שבמגזר הערבי חוק התכנון והבנייה לא קיים כלל – כל אחד בונה איך שהוא רוצה, ותוכניות המתאר רודפות כל הזמן את הבנייה הלא חוקית, שכבה על שכבה, וכמובן בלי כל פתרון".
לפי נתוני 'רגבים', התוכניות הקיימות בכל היישובים הערביים כיום מאפשרות בנייה ופיתוח לפחות עד שנת 2040. תמ"א 44, מאשים סמוטריץ', היא ניסיון לעקוף את הבעיה ולהימנע מאכיפת החוק ביישובים הקיימים, מציאות שקיימת מזה שנים. "ההערכה שלנו שגם בעיר הזאת דבר לא ישתנה", הוא אומר. "מי יאכוף על הקבלנים ועל התושבים בעיר הזאת? מה המנגנון שימנע הפרת חוק? הרי הבנייה הערבית צמודת הקרקע בגליל ובנגב היא ייחודית לשטחי מדינת ישראל. בעזה בונים רבי-קומות. גם במזרח ירושלים, ביהודה ושומרון, למשל בעיר רוואבי, שהיא עיר שכולה מתוכננת בבנייה רוויה. למה רק בארץ הערבים מתנגדים לבנייה רוויה? יש לזה כמה סיבות: כלכלית, כדי להימנע מארנונות ותשלומים על תכנון ואישורים, ובכך להוזיל את המחירים. יש גם רגש לאומני של שמירה על האדמה, ובעיקר - משום שהרשויות בישראל מאפשרות זאת".
על פי נתוני 'רגבים', מאז יוני 2013 נהרס בכל מחוז הצפון של משטרת ישראל בית אחד בלבד, שצו ההריסה נגדו עמד מזה 34 שנים. זאת על אף שישנם אלפי צווי הריסה לבניינים לא חוקיים במגזר הערבי. "זו הסיבה שאנחנו מתנגדים לעיר הזאת, שכן היא לא תביא את הפתרון אלא רק תגרע 2,500 דונם מאדמות מדינה. מי שחושב שהעיר הזאת אכן תהיה עיר מתוכננת וחוקית – נטל ההוכחה עליו".
ניסיונות לבנייה רוויה - כשלו
עובדה מעניינת היא שניסיונות קודמים לקדם בנייה רוויה במגזר הערבי כשלו בשל התנגדות פנימית. למשל, מכרזי משרד השיכון והבינוי שפורסמו ב‑2011 להקמת 1,900 יחידות דיור בבנייה רוויה בסכנין כשלו, היות שיזמים כלל לא ניגשו אליהם. כמו כן, הבטחות להקמת יישוב דרוזי חדש בגליל כדי לפתור את מצוקת הדיור במגזר הדרוזי מתעכבות, וההליכים מתמשכים מזה שנתיים בלי פתרון ברור.
אורי בורובסקי, יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים לשעבר, אומר כי מידת ההצלחה של העיר תלויה במדד אחד: האם העיר הוקמה מתוך יוזמת ראשי המועצות הערביות, או ביוזמה של משרדי השיכון והפנים. "אם היוזמה לא מהשטח, זה בזבוז של מיליונים", אומר בורובסקי. "צריך להבין איך המגזר הערבי עובד. אי אפשר ליצור מציאות חדשה למגזר הערבי רק כי יש רעיון יפה".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי "במסגרת קידום התוכנית, התקיימו מספר מפגשים עם נציגי הרשויות המקומיות באזור, אשר הביעו את תמיכתם בהליך".
תגובת משרד השיכון:
"תמ"א 44, שהוגדרה נדבך עירוני חדש עבור המגזר הערבי, מתוכננת על חטיבת קרקע שרובה, מעל 2,000 דונם, בבעלות מדינה. עובדה זו מבטיחה שהמדינה תוכל לשווק את הקרקע בהתאם לתוכניות מאושרות ולהבטיח שהיקפי התכנון, איכות התכנון והפיתוח במנות השיווק העתידיות יהיו בסטנדרטים הגבוהים ביותר, כמקובל בכל תכנון חדש במדינת ישראל.
"כיוון שרוב רובו של התכנון יהיה על קרקע מדינה ובשיווק המדינה, אין חשש לבנייה חלקית ולאי מיצוי זכויות הבנייה. זאת בשונה מהמוכר לנו בבנייה על קרקע פרטית במגזר הערבי, בה לעתים בעלי הקרקע אינם מנצלים את מלוא הזכויות המוקנות מכוחן של תוכניות מאושרות בשלבים הראשונים של פיתוח הקרקע.
"היוזמה לתוכנית היא של משרד הבינוי. המהלך התכנוני, שמבשיל בימים אלה, נמשך שנים מספר ונעשה בתיאום והידברות עם המועצה המקומית הסמוכה ג'דיידה-מכר.
"במסגרת תכנון הנדבך החדש התקיים הליך של שיתוף ציבור במספר מפגשים ובכלל זה עם ראשי ונציגי רשויות ערביות. יודגש כי במפגשים עם הציבור עלתה תמיכה במהלך ורצון לראות תכנון עירוני איכותי כפי שמתוכנן ומפותח ביישובים עירוניים יהודיים, תוך מתן מענה מהיר למצוקות הדיור במגזר הערבי".