היו ימים, לא רחוקים במיוחד, שבהם תנודה כמו שאנו חווים עכשיו בשער החליפין של הדולר מול השקל הייתה מזעזעת את המשק כולו.
באותם ימים, אזרחי ישראל למודי שנות האינפלציה המטורפת העדיפו לנקוב את מחיריהן של עסקאות ארוכות טווח במונחי מטבע יציב יותר, בדרך כלל הדולר. כך למשל, עד לפני כעשור, מרבית חוזי השכירות בישראל היו נקובים בדולרים. עבדכם הנאמן וזוגתו הטרייה שכרו חדר קטון בעיר קטנה במרכז הארץ, בסכום שנחשב היה באותו זמן לבלתי נמוך בעליל לדירת חדר, 300 דולר בחודש. ביום התשלום, מדי חודש בחודשו, צריך היה לבדוק מה השער היציג של הדולר, ולפיו חושב התשלום. כמובן שכל שוכר שפוי התפלל לירידת השער, ואילו המשכירים קיוו תמיד לעלייתו.
באותם זמנים רחוקים נע השער סביב חמישה שקלים לדולר, ומומחים אמיתיים ומומחים בעיני עצמם סברו שהשער האמיתי צריך להיות אף גבוה יותר - סביב שישה שקלים לדולר. אולם בתוך שנים ספורות התברר שמגמתו של השוק הפוכה. שער החליפין של הדולר מול השקל החל לרדת במתינות, ולאחר מכן במהירות. הוא חצה כלפי מטה את רף הארבעה שקלים, ובשלבים מסוימים אף כמעט התקרב לרף השלושה שקלים. למעשה, הדולר מדשדש, למעט נקודות שיא זמניות דוגמת החודשים אוגוסט-ספטמבר 2012, ברמות נמוכות מארבעה שקלים לדולר. אם כי בשעת כתיבת שורות אלו (בראשית השבוע) נראה שחציית הרף הזה כלפי מעלה פעם נוספת אפשרית בהחלט.
אם נחזור לשוכרים של ראשית העשור הקודם. חשבו על זוג שחתם על חוזה שכירות של 1,000 דולר בחודש, כאשר שער הדולר עמד (בדומה לחודש יולי האחרון) על כ‑3.4 שקלים לדולר. בתוך חמישה חודשים עלות השכירות הייתה עשויה לקפוץ בכ‑600 שקלים. פער כזה עלול להכניס למשבר כלכלי זוגות צעירים וגם מי שכבר אינם צעירים כל כך. למרבה השמחה, צניחת שער הדולר שהחלה לפני כעשור הביאה למעשה לחיסול כמעט מוחלט של ההצמדה לשער הדולר בשוק החופשי. עם זאת, שני מגזרים נותרו תלויים במידה רבה בשינויי השער: היבואנים והיצואנים. היבואנים ייאלצו ככל הנראה להעלות במידת מה את מחירי מוצרי הצריכה המיובאים, עם עליית ערכו של הדולר. היצואנים יחגגו מנגד, לאחר שהתמורה הדולרית שיקבלו בעבור מוצרי היצוא תהיה שווה הרבה יותר במונחים שקליים. מאחר שהיצוא הוא מנוע צמיחה מרכזי בישראל, הפיכתו לרווחי יותר עשויה להוות מנוע צמיחה שהמשק זקוק לו מאוד בימים אלה.
מרוויח נוסף, בעיקר על הנייר, יהיה בנק ישראל. ערכן של עתודות המט"ח העצומות שהבנק מחזיק באפיקים שונים עולה יחד עם עליית שער הדולר. עם זאת, אם בנק ישראל לא יבחר לממש חלק מהעתודות בהזדמנות הזאת, יישארו הרווחים הגדולים שירשום רק על הנייר.
בדרך למטרה
בעוד תוכנית מע"מ אפס על דירה ראשונה הושלכה אחר כבוד לפח האשפה של ההיסטוריה עם פיטוריו של שר האוצר יאיר לפיד, תוכנית מחיר מטרה של שר הבינוי אורי אריאל דווקא יוצאת לדרך. הרעיון שעומד מאחורי התוכנית פשוט מאוד. מנהל מקרקעי ישראל מוציא מכרזים לשיווק קרקע לקבלנים, שבדומה לכל מכרז אחר בנויים בשיטת "כל המרבה במחיר, זוכה". אבל בניגוד למכרז רגיל, במקרה הזה הקבלן חייב לעמוד במחיר מטרה ועל פיו לגזור את המחיר שאותו הוא מציע בעבור הקרקע. מחיר המטרה הוא למעשה מחיר המחושב על פי נתוני השמאי הממשלתי, ומשקף את המחיר הממוצע למ"ר בנוי באותו אזור בהפחתה של כעשרים אחוזים.
מטבע הדברים, הקבלנים ייאלצו להציע על הקרקעות מחירים נמוכים יותר מהרגיל, וכך המדינה למעשה תהיה זו שמסבסדת את עיקר הסבסוד של מחיר הדירה לרוכשים. המוחות הקונספירטיביים שביניכם כבר חושבים על מגוון הדרכים שבהן יוכלו הקבלנים להוזיל את הדירות על חשבון הרוכשים. על מנת למנוע חלק ניכר מהניסיונות הללו קבע משרד השיכון מפרט אחיד לדירות מחיר מטרה. המפרט, שמומחים בענף מגדירים אותו כמשקף את הסטנדרט הממוצע בשוק, מחייב את שני הצדדים ואי אפשר לסטות ממנו. לקוח שירצה לשדרג פרט זה או אחר יצטרך לעשות זאת לאחר מסירת הדירה.
התוכנית הייתה כמעט מוכנה כבר לפני כמה חודשים, אך מי שתקע את מימושה בפועל היה שר האוצר יאיר לפיד, שהחזיק אותה כבת ערובה לצורך העברת תוכנית מע"מ אפס, בבת עינו. על מנת להבטיח את תמיכתו של אורי אריאל במע"מ אפס הבהיר לפיד כי לא יאפשר את ביצוע התוכנית בלי ביצוע תוכנית מע"מ אפס. אבל בעוד מע"מ אפס זכתה לביקורת כמעט מכל הכלכלנים, מחיר מטרה לא עוררה התנגדות. כעת עזב כאמור לפיד את הממשלה, אולם אז התברר שבאוצר לא אוהבים במיוחד את המתווה הנוכחי של תוכנית מחיר מטרה. באוצר מתחו ביקורת על כך שהתוכנית אינה מבחינה בין רוכשי דירה ראשונה (זוגות צעירים) למשפרי דיור. על מנת לתת תוקף להסתייגותם ניסו לטעון באוצר שאי אפשר לבצע שינויים בהחלטה המקורית, כמו ביטול התלות במע"מ אפס, בזמן זה של מערכת בחירות.
כמו לא פעם במקומותינו, משא ומתן קצר ונכונות לפשרות משני הצדדים פתרו את הבעיה. על פי הפתרון יבוצעו התאמות נדרשות ותינתן עדיפות יחסית ברכישת הדירות לחסרי דירה על פני משפרי דיור. מנגד יוגדל היצע הדירות הרלוונטי לתוכנית. לרגל פתרון הבעיה התקבל גם ההכשר המתאים מהמשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ, אשר הודיע כי לא נמצא שהתיקונים המוסכמים בתוכנית מחיר מטרה, תוך ניתוקה מתוכנית מע"מ אפס, מצריכים המתנה לכינונה של ממשלה חדשה. כעת עוברים במשרד הבינוי למאמצי הסברה מזורזים לקבלנים, לקראת צאתם של מכרזי מחיר מטרה ראשונים כבר בשבועות הקרובים.