בפורום סבן שהתקיים השבוע בוושינגטון ראיין השגריר לשעבר מרטין אינדיק את השר נפתלי בנט.
עמיתי לתוכנית הימית ברדיו ללא הפסקה, בן כספית, כתב על כך במעריב-סופשבוע: "זה היה אירוע מכונן, אולי חד-פעמי. מאות היושבים באולם יצאו ממנו הלומי רעם. האם אלה פניה החדשות של ישראל? הם שאלו את עצמם. אם כן, יוסטון, אמר אחד הנוכחים, אז אנחנו בבעיה. בנט התפוצץ על הבמה. הוא לא בא להתנצל, הוא לא בא לעשות דיפלומטיה. הוא נכנס, בכל העוצמה (ויש בו עוצמה), בכל הפרדיגמות המשותפות שעליהן נשענת מערכת היחסים המורכבת כל כך בין ישראל לארצות הברית... כן, הוא חושב מחוץ לקופסה, אבל על הדרך הוא גם שובר אותה לרסיסים".
צפיתי ב‑80 הדקות של הריאיון. בנט אכן היה במיטבו. הוא הזכיר לקהל, שהורכב בעיקר מנציגי השמאל הישראלי והשמאל היהודי-אמריקני, ולעיתונאים (שמאל כבר אמרנו?) מה שהם שכחו או הדחיקו: שחרף עשרות השנים של שטיפת מוח מצד מאמיני דת השלום אצלנו ובחו"ל ובגידת המנהיגים - הציבור ישראלי מסרב להתאבד. בנט גם אמר בפשטות שהוא מתנגד למדינה פלשתינית. הוא גם אמר שזו המולדת שלנו, ואולי זו הטרגדיה של הערבים ששאיפותיהם הלאומיות נתפסות אצלנו כמה שיוביל לחורבננו.
אבל כשנלחץ מול אינדיק ועיתונאים מהקהל, לגבי נכונותו לשאת בתוצאות חמורות אפשריות של סיפוח שטחי C - המהווה חלק מתוכניתו המדינית, אמר בנט שלא מדובר בצעד חד פעמי קצר, מהיום למחר, אלא אולי במהלך שייקח עשרים, או אפילו ארבעים שנה.
בכנסת ה‑18 היינו זאב אלקין ואני יושבי הראש של שדולת ארץ ישראל. התעורר ויכוח אם לתמוך בתוכנית הקוראת לסיפוח שטחי C. החשש היה שמכלל הן ישתמע לאו: ויתור במשתמע על שאר השטח. אבל כאשר בנט מוכן לדחות לשני דורות גם את תביעת הסיפוח על השטח שבו מקיימת ישראל שליטה אזרחית וביטחונית מלאה, יש לחשוש שהוא נמצא במדרון חלקלק. במדרון כזה מצא עצמו בעבר בנימין נתניהו. בתחילת הדרך עוד אמר "מי שאומר כן למדינה פלשתינית - אומר לא למדינת ישראל". בסוף ההתרסקות בא לבר-אילן ב‑2009 ואמר כן למדינה פלשתינית. עד היום לא הצהיר נתניהו שהוא חוזר בו מאמירת ה"לא" הזאת למדינת ישראל.
בנט דיבר גם על התכונות הדרושות למנהיג, ואמר כי עמוד שדרה פנימי הוא תנאי הכרחי. פורום סבן אינו סיר הלחץ של קמפ דייויד או וואי פלנטיישן. כאשר מנהיג הימין בישראל מוכן, תחת לחצם של שגריר לשעבר וכמה עיתונאים, לדחות את עמוד התווך של תוכניתו המדינית לארבעים שנה - איני יודע אם הבעיה היא ביוסטון או בבית אל.