הממשלה היוצאת
הממשלה היוצאתצילום: מרים אסטר. פלאש 90

השמאל אוהב לכנות את הממשלה היוצאת "ממשלת ימין", אך מנקודת מבט לאומית היו הכנסת והממשלה האחרונות מהגרועות ביותר.

החטא והאיוולת הגדולים ביותר היו החבירה ללפיד וחבריו בהצטרפות למחנה שנאת האחים כלפי החרדים. דחפו לפינה ציבור שלם, בדיוק את מה ששנוא כל כך עלינו, כפי שחווינו בגירוש מגוש קטיף והשומרון. גרמו לציבור גדול לשנוא את המדינה בכלל ואת ההתיישבות ביו"ש בפרט. דחפו אותם היישר לזרועות השמאל ואפשרו לכמה עסקנים אצלם להסית את כל הציבור החרדי נגד ההתיישבות ביו"ש. בכך גם נבלם תהליך, שהלך וגבר, של התגייסות חרדים ופתיחתם לשוק העבודה והאקדמיה.

החבירה ללפיד לא לוותה באיזושהי מחויבות שלו ושל מפלגתו לבלימת הקמת מדינה פלשתינית. להפך, לפיד עצר תקציבים להתיישבות בכל כוחו והתנגד במלוא התוקף לכל פיתוח ובנייה ביו"ש. לחציו וסמכויותיו הכלכליות, יחד עם הלחץ האמריקני, הפכו את הממשלה הזאת לממשלת הקפאה מוחלטת. כל ברזי התכנון העתידיים נסגרו, ואם לא ייפתחו כעת עלול הדבר לשתק בעוד שנה את כל הבנייה ביו"ש ובירושלים.

הממשלה הזאת הייתה במסלול של משא ומתן על הקמת מדינה פלשתינית, ואף שילמה בשחרור מחבלים כדי שאבו-מאזן יסכים להיכנס לשיחות, שבסופן היה אמור לקבל את הארץ. ההתנגדות של בנט לפעימה הרביעית של שחרור המחבלים עמדה לסלקו מהממשלה, אך ברגע האחרון התרחש האיחוד בין פת"ח וחמאס והציל את הממשלה מהכרעה. אותה ממשלה שהודיעה כתוצאה מהאיחוד הזה על ניתוק מגע עם הרש"פ, לא רק שחזרה לדבר איתה, למרות ההסתה והחתרנות הבלתי פוסקים מצדה, אלא שכיום גם מנהלת משא ומתן עקיף עם החמאס פעמיים: פעם אחת בקיימה קשר עם הרש"פ המייצגת כעת גם את החמאס, ופעם שנייה בקיימה קשר מול החמאס בעזה בשיחות קהיר. העובדה ששני המסלולים תקועים כעת נזקפת לפלגנות הערבית ולא לכושר העמידה של הממשלה.

חוסר יציבות ממשלתית נתפס כדבר רע, ובצדק. אבל במדינה כמו שלנו, הנתונה ללחצים אדירים מכל העולם בכלל ומארה"ב בפרט, חוסר היציבות ותקופת בחירות תוקעים "תהליכים מדיניים" לסוגיהם. ממשלה חלשה אינה מסוגלת לבצע "מהלכים אמיצים", לקחת "סיכונים למען השלום" ולנקוט ביוזמות "היסטוריות".

שלושת חודשי מערכת הבחירות ותקופת הקמת הממשלה הבאה עתידים לכלות עוד נתח מכהונתו של אובמה, ואם הממשלה הבאה שוב תהיה מגומגמת ולא תהיה מסוגלת לעמוד בלחצים, יש לקוות שגם היא תיפול מהר. הלוואי שממשלתו של שרון הייתה קצת פחות יציבה, עם ישראל היה ניצל מאסון ההתנתקות.