אנחנו נשמע במשך שלושה חודשים אימתניים, באיזה צורה יחלק כל אחד מהם את ירושלים, נשמע איך כל אחד ואחד חסר אחריות וחסר רחמים וחסד לעניי המולדת, נשמע מי יותר ציוני ומי יותר ציני, נשמע עכשיו מה היו אומרים בן גוריון ובגין ורבין וז'בוטינסקי ,יותר ממה שאמרו בחייהם, על מה שקורה ומה שיקרה וכמה נפלא שאפשר לומר בשמם הכל... כי יש בעיה בלשאול אותם אם אכן זה מה שהיו אומרים.
אנחנו נשמע במשך שלושה חודשים מיגעים כמה כל אחד מן הדוברים הוא נפלא ומה בדיוק יקרה כשהם יהיו בשלטון, ואיך הם יורידו את יוקר המחיה ויחזירו את החיוך לרחוב היהודי ויגרמו לכך שמחירי הדירות ירדו ומעמד הביניים יצא במחולות מחניים ויטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תמוגגנה, כי נשב סוף סוף עם הפלסטינים, ונסגור איתם על שתי מדינות לכמה עמים שיידרש או כמה מדינות שתדרשנה לשני עמים.
הכל יאמר בשלושת החודשים הנוראים האלה וגם מערכות הבריאות והחינוך והרווחה יעברו מהפך אדיר והזקנה שבמסדרון בנהריה תחזור לחיות אחרי שכבר מתה בארבע מערכות בחירות קודמות, והתשדירים יחליפו את האח הגדול וכל תכניות הריאליטי כי הן פשוט יותר מצחיקים ועצובים.
אז זהו, אני אברח משלושת החודשים הנוראים האלה ולא אפסיד כלום, כי אחזור ליום הבחירות לבחור במי שאחשוב לנכון.
ואז ללא ספק אראה את אותה ממשלה שהייתה לפני הבחירות בשנויים מזעריים ולא משמעותיים, לעוד שנתיים של מריבות, כשאנחנו רואים את אותם אנשים שנשבעו לא לשבת עם ההם, המוקצים, יושבים גם יושבים איתם בשולחן הממשלה על הברכיים שלהם כמעט, כי מאוד צפוף מסביב לשולחן שכולם רוצים לשבת סביבו. והם ויתרו ונענו והסכימו ונכנעו לדין התנועה ולקדושתו של עם ישראל, והכל חזר לקדמותו.
ומחירי הדירות יאמירו והזקנה בנהריה תמות שוב במסדרון אחרי שהחיו אותה לכבוד הבחירות, והטרור יהיה אותו טרור רק יגבר, והפעם גם מצפון, ומעמד הביניים ירד לקומת הקרקע, עד להופעה הבאה של הזמרים שתלֻווה בהפגנה רבת צופים ומאזינים..
לכל האמור יש סיכוי שישתנה, ויהיה טעם להישאר כאן גם לפני הבחירות אם משהו יטולטל לנו במוח המקובע ורוב העם יבחר לשם שנוי מפלגה אחת ויתן לה את הכוח ואת היכולת לשלוט ולהזיז דובים ישנים מרבצם.
עד אז תמיד נבחר שוב ושוב מפלגות קטנות מרוסקות, לשונות מאזניים, שתוקעות אותנו כבר מאה שנים באותו המקום.