"אמא, מתי חנוכה"? שאלה אותי הקטנה. הימים הולכים ומתקרבים.
עוד לא התרגלתי לעובדה שהחגים נגמרו, שהשגרה התחילה וכבר חנוכה והילדות הקטנות מדקלמות כל היום את "על הניסים" שלמדה אותם הגננת ומסתובבות בסלון עד אובדן איזון. שלי.
"חנוכה בעוד שבוע" עניתי לה וגיליתי שמדובר ביומיים פחות.
"אז מתי המסיבה שלי"? היא לוחצת ואני יודעת שאם לא אשב ואראה לה את לוח השנה, אסמן, אמרקר ואדגיש, השאלה הזו תעלה בכל מספר דקות.
מה לעשות? לילדים אין אומדן של זמן. הרחוק נראה קרוב והקרוב נראה רחוק.
אז עצרתי עם טוש ולוח והתחלתי לסמן לה את הימים.
או אז גיליתי שלפני שאספיק להבין מי מימיני ומי משמאלי, חנוכה כבר כאן ואני עוד לא ערוכה.
בכל שנה יש סאגה משפחתית בעניין החנוכיות.
ב"ה משפחה גדולה. כולם שמחים להדליק, מספר החלונות בבית אינו תואם את מס' החנוכיות ואני, אם היסטרית במידת מה, די לחוצה מכל עניין ה"הדליקו, הדליקו, נרות חנוכה רבים". בכל שנה אני מחכה במתח שיכלו להם הנרות הצבעוניים בשלום.
וזאת למה? א. הצפיפות שבין הנרות. ב. החנוכיות הדליקות ( והמדליקות) שמביאים איתם ילדי הגן.
הלחץ הנוסף הוא הלו"ז . שקיעה. צאת כוכבים. זמן שדורש הרבה משימות במקביל. ארוחת ערב מוכנה (לאכילה בזמן שמיד אחרי ההדלקה). הדלקת נר. ילדים רגועים (!!!!). מקולחים וחגיגיים. בית מצוחצח. אמא רגועה. משימה בלתי אפשרית.
אבל רגע....
רגע לפני חנוכה, דקה לפני שמתחילים במתקפת ה"כל יום הדלקה במקום אחר" אני עושה "סטופ" .
יש משהו בחנוכה שקצת מורכב. מצד אחד זהו אינו יום של חולין, מצד שני אלו הם ימים שיש בהם אור גדול ומצריכים התנהגות של חג. השנה עוד הוסיפו לנו ימי לימודים שמכווצים את החגיגיות עושים תחושה של קצת מדי ומעט מדי כך שהאתגר גדל.
בימים שסמוכים לחג, אנו מטיילים בין הגנים ובתי הספר לחגיגות חנוכה, מופעי אור וריקודי ילדים נבוכים. הדבר המקסים הזה מקבל משמעות חדשה דווקא השנה, בה אנו זקוקים לאור גדול .
עשרות הורים מלקטים רגעי אור אל הסמארטפונים ונראים כמו במסיבת עיתונאים, שלל ילדים מורגלים בעניין ומחייכים ושרים למצלמות, גננת אחת שהוציאה את נשמתה כדי להגיע עד הלום ורתמיקאית היפראקטיבית שמפזזת ומדרבנת את כולם.
כל אלו מסייעים לי להכנס אל החג בשמחה. בהתרגשות ובחגיגיות. אני עומדת מול הלוח ומסמנת את הימים. מחכה כבר למסיבה הקרובה, מביטה אל החנוכיות הממתינות בצד ואל מלאי מתקני השמן שמוכנים להדלקה...ומתרגשת.
אני מתפללת ומייחלת שהחג הזה יהיה מלא באור גדול, מלא במשפחתיות, מלא בשמחה.
חג שמח לכולם.
מעוניינות לשתף? לבקש שאעלה נושאים שונים בטור? כתבו לי lax7lax@gmail.com או בפייסבוק