'שתולים בבית השם',
הרב יחיאל מיכל פליסקין,
כריכה קשה, 403 עמ'
בהקדמה לספרו "שתולים בבית השם", כותב הרב יחיאל פליסקין שמכריו תהו באוזניו: "עוד ספר על חינוך? הציבור כבר עייף מרוב תיאוריות". הוא מסביר שם שלא מדובר כלל בספר תיאוריות, אלא בספר מעשי לחלוטין. אחרי הקריאה בספר החשוב הזה, לא נותר לי אלא להסכים לחלוטין עם דבריו.
"דרכי חינוך לאור המציאות בזמננו, בפרט לתלמידים מתמודדים" הוא הכיתוב המתנוסס על כריכת הספר, וזה בדיוק מה שתפס אותי. אמנם הילדים שלי עדיין לא בגיל שבו "מתמודדים", אבל היי, מישהו מכיר היום משפחה שבה אין ילד שמתקשה להסתגל ולהתחבר לצורת הלימוד התורנית? מישהו שלא מסתנוור כלל מהרחוב? האם מישהו היום יכול להעיד שהוא וילדיו חסינים לחלוטין לסופות הרוחניות המשתוללות בחוץ?
לאורך הספר רואים בהחלט שהדברים בו נכתבו מניסיון רב שנים. הרב פליסקין מקיף קשת רחבה מאוד של נושאים ב-400 העמודים, ונוגע כמעט בכל מה שרציתם: כפייה בלימוד תורה, פרסים תמורת לימוד, שינוי היחס בין יראה לאהבה בזמננו, התמודדות עם חוסר חשק בלימוד, תפילה כמאבק מתיש ובלתי פוסק, יחס נכון לירידות ועליות בעבודת ה' וכן הלאה.
אמנם חלקים נרחבים בספר נכתבו עבור וכלפי מחנכים בישיבות, ונקודת המוצא של הכותב היא העולם החרדי, אבל אין ספק שההתמודדות הקשה בדור שייכת לכל המגזרים. בסופו של דבר לא משנה מה צבע הכיפה, במקרים רבים ההתמודדות מקבילה ודומה. הרב פליסקין נוקט כאן בשיטות פתוחות, מכילות ומודרניות (במובן השפוי של המילה), ובסופו של דבר, כל מי שנמצא במצבים דומים, או חושש (כמוני) שילדיו יתחברו פחות לעולם התורני - הספר יוכל לפזר עבורו את מסך הערפל. ואולי, לכו תדעו, לגרום לנו לחשוב קצת יותר לעומק, עם קצת יותר מורכבות, על הדרכים להטמיע בילדינו קצת יותר מידות טובות, אהבת תורה ויראת שמיים, למרות כל מה שמסביב.