האם ישראל צפויה למצוא את עצמה עם מבנה סוציולוגי פוליטי שונה לאחר הבחירות מכפי שהיא לפני הבחירות? לד"ר איל לוין, מומחה לפסיכולוגיה פוליטית באוניברסיטת אריאל, התשובה ברורה: ממש לא.
לדבריו כל התהפוכות הפוליטיות, המפלגות שקמות ונפרדות והטלטלות שכבר היו ואלה שעוד צפויות להתרחש אינן גורמות לשינוי משמעותי או תהפוכות פוליטיות של ממש. "אין שום תהפוכות ואין שום שינוי. מה שאנחנו רואים לנגד עינינו קרב מהלומות אבל בסופו של דבר אנחנו מתייצבים בסופו של דבר על שתי קבוצות סוציולוגיות של מה שאנחנו מכנים בטעות ימין ושמאל שמתכסחות אחת עם השנייה. הן באותו גודל מאז שנות השישים".
באשר למהפך ב77' קובע ד"ר לוין כי "לא היה שום מהפך ב-77'. הייתה חלוקה שונה של האלקטורט אבל צמיחת גוש הימין החלה בסוף שנות השישים. ב-77' היא הייתה קצת יותר גדולה. מי שנתן את השלטון לבגין בסופו של דבר היה ד"ש שהגיעה מקבוצה אחרת לחלוטין. מדובר בתהליך התפתחותי שבו קבוצה אחת הולכת וגדלה והאחרת להיפך, אבל בסך הכול נשמר כאן תיקו כבר עשרות שנים".
עם זאת מסכים לוין לכך שאמנם בעם יש תיקו בין שני הגופים הרי שבזירה הפוליטית עצמה הדברים יכולים לבוא לידי ביטוי והכרעה ימינה ושמאלה על חודו של קול. "יכולים להיות מהלכים של שמאל או ימין כי בקונסטלציה מסוימת הדבר אפשרי. במהפך של העבודה בשנת 92' לא בטוח שהיו יותר מצביעי שמאל ממצביעי ימין אבל על חודו של קול אפשר לשנות מדיניות אבל לא אתל הסוציולוגיה של המצביעים".
כשהוא מנתח את מהלכיו האחרונים של ראש הממשלה נתניהו סבור לוין כי היה נכון מבחינתו לקרוא את המפה הפוליטית ביום שלאחר הבחירות הקודמות ולהבין שכאשר יש באמתחתו גוש גדול בטוח ומסורתי נכון להמשיך ולהתנהל איתו ולא לפנות לאפיקים חדשים. גוש שכזה היה מאפשר לו לתפקד ולהשלים את הקדנציה.
"זו השותפות הטבעית של גוש מסוים וזה מה שנכון לעשות. יש גם בתוך הגוש הזה כאלה שלא אוהבים את החבירה הזו אבל אין מה לעשות. זו המציאות. כשמנסים לזרוק מישהו ולהביא מישהו אחר במקומו כפי שראש הממשלה ניסה לעשות כדי להביא למפץ כלשהו הוא עדיין לא שינה את העם ולכן המהלך הזה מראש נועד למפלה", דברי הד"ר לוין המשוכנע כי גם לאחר הבחירות הקרובות המפה הסוציולוגית של העם לא תשתנה אלא לכל היותר יכולת התמרון של ראש הממשלה בגלל קונסטלציה פוליטית כזו או אחרת, אך בפועל תמיד יישאר חצי מהעם שיכעס על מדיניותו ומעשיו.