36 שעות ללא שינה – זוז: השמש שקעה כבר מזמן על אילת, אבל הצוערים של קורס החובלים עוד רצים על החול במוצב של חיל הים. החושך לא מונע מהקול שלהם להישמע חזק וברור. "עלה הופ!", צועק אחד הצוותים ומרים ביחד את סירת הגומי (ס"ג).
במאמץ רב הם דוחפים אותה אל המים, ותוך מספר שניות הם כבר נמצאים בתוכה, רטובים לגמרי, ומתחילים את האימון.
האימון הינו חלק מהשלב הבסיסי של קורס החובלים, בו מתקיים שבוע אתגרי במיוחד - שבוע הפוך. בשבוע זה היום הופך ללילה והשעות מיטשטשות, מכיוון שנלקחים מהצוערים גם השעונים וגם הטלפונים הסלולארים. מפקד חיל הים, אלוף רם רוטברג, אישר ויתורים על מספר חוקים מטכ"ליים על מנת להפוך את השבוע הזה לבלתי נשכח.
למשל, בדרך כלל חיילים זכאים לשש שעות שינה כל לילה, לעומת זאת בשבוע ההפוך הצוערים ישנים שמונה שעות שינה שצריכות להספיק לשלושה ימים.
"חיל הים פועל הרבה בחסות החשכה", מסביר סגן מפקד השלב הבסיסי בקורס החובלים, סרן אופיר בן דוד. "זה הרעיון המרכזי שעומד מאחורי השבוע ההפוך. אנחנו מנסים לבלבל את השעון הביולוגי של הצוערים כדי שיוכיחו שהם מסוגלים לתפקד גם במצבי קיצון ותחת לחץ", הוא מוסיף.
מכשירים רק את הצוערים המתאימים ביותר לפיקוד על כלי שיט
במהלך 36 שעות הצוערים עברו מסע של 11 קילומטרים, מד"סים ארוכים המשלבים טבילות בים, מבחנים עיוניים ומעשיים על ס"גים, חתירות, אתגרי פיקוד תחת לחץ ואתגרים נוספים באינטנסיביות גבוהה מאוד.
"זו השנה הראשונה שה'שבוע הפוך' מתנהל במתכונת הזו", מגלה סרן בן דוד. "בעבר זה היה מתרחש בבסיס אחר של חיל הים. כאן יש לנו כאן חוף פרטי רק עבור הצוערים. אנחנו דואגים ללינה, לצרכים רפואיים ולאוכל שלהם, שהוא רק מנות קרב, מה שעוד יותר מקשה עליהם לתפקד".
כשעיניהם של הצוערים כבר מתחילות להיעצם והחושך שוב יורד, הם יוצאים לאימון לילה ימי שני. "הצוערים כבר כל כך עייפים, שצריך להמציא דרכים יצירתיות כדי שימשיכו לתפקד ויתעוררו", מספר סרן בן דוד. "שולחים אותם לרוץ על הגשר, נותנים להם משימות מיוחדות. הכל כדי שיישארו עירניים. בסוף, הם מפתיעים את עצמם ולומדים על עצמם לאיזה רמות הגוף והנפש שלהם מסוגלים להגיע".
כל צוות מלווה במפקד אשר מלמד ובוחן את הצוערים מבחינת היכולות הפיקודיות שלהם בים ובחוף, שיתוף הפעולה שלהם, השקעתם במשימותיהם ועוד. במחזור הזה, בניגוד לקודמיו, הסגל הפיקודי שם דגש מיוחד על הלמידה ולאו דווקא על המיון. "כשמשקיעים במיון, קשה להתרכז בפיתוח אישי של האנשים עצמם. החלטנו שלצד הבחינה המתמדת של הצוערים, צריך להתמקד ביחס האישי כלפיהם, בלימוד והפיתוח שלהם", אומר סרן בן דוד.
לצד זה, רמת הקושי של השלב הבסיסי עלתה משמעותית. "המשמעת בשלב הבסיסי עלתה. הסגל מצפה מהצוערים להרבה יותר כבר בשלבים הראשונים", מפרט סרן בן דוד. "בשלושת המחזורים האחרונים אחוזי הפרישה מהשלב עלו משישה לשמונה. זה דבר מאוד משמעותי. חשוב לנו להכשיר רק את הצוערים המתאימים ביותר לפיקוד על כלי שיט, וזו משימה לא פשוטה כלל".