די להפרדה

ניתוח של החוקים שהועלו בכנסת הנוכחית בענייני דת מוכיח שמדובר במגמה שמטרתה הפרדת הדת מהמדינה

תגיות: בשבע 624
הרב עמיחי אליאש , ג' בטבת תשע"ה

די להפרדה              -ערוץ 7
משרדי הרבנות הראשית
פלאש 90

לקראת כנס הרבנים הצפוי בשבוע הבא כנגד הפרדת הדת מהמדינה, חשוב לברר האם אכן ישנו גל חקיקה אנטי-דתי, או שזו סתם פרנויה ופחד מוגזם שאינו מגובה בעובדות.

בבירור זה מובן שאיננו יכולים להתייחס רק לחוקים שכבר נחקקו, שכן הכנסת הנוכחית הייתה קצרת ימים. לכן עלינו לבדוק בעיקר את המגמה, לאן הדברים הולכים. כאן אנו רואים בבירור ניסיון לעקירת הדת מהמדינה בתחומים רבים ושונים. נתמקד בשני התחומים העיקריים.

התחום הראשון הוא החלשת הרבנות הראשית ופגיעה בעצמאותה. בתחום זה נעשה מעשה בחוק הגיור, שעבר כהחלטת ממשלה ולא כחוק. החלטה זו מוציאה את הפסיקה בענייני הגיור מידי הרבנות הראשית ומעבירה אותה לבתי דין פרטיים של רבני יישובים. זאת בניגוד גמור למגמת הרב קוק בייסוד הרבנות הראשית, ש"כל סדרי הדת יהיו מאורגנים ומסוימים בצורה לאומית קבועה, כוללת כל האומה". כי כמו שבחיי החול אנחנו חוזרים להיות עם אחד עם מדינה אחת וצבא אחד, ולא קהילות קהילות, כך בחיי הקודש צריך שתהיה סמכות ממלכתית, ולא בתי דין פרטיים כפי שהיה בגלות. וכמו שנאמנותנו למדינה ולצבא אסור שתהיה מותנית בדעותיהם של העומדים בראשם - כך ולא פחות מכך בקודש. גם מי שאינו מסכים עם הרבנות הראשית מחויב לשמור על כוחה ועצמאותה.

לפגיעה חמורה זו במעמד הרבנות הראשית, שעלולה להיות תקדים להוצאת תחומים נוספים מידיה ולתוהו ובוהו מוחלט, יש להוסיף גם ניסיונות בלתי פוסקים להחלשת הרבנות הראשית. כמו למשל חוק רב ראשי אחד, שאמנם יש לדון בפרטיו, אך הוא מבטא יותר מכול את היחס והמגמה. שכן בשום גוף במדינה, כושל ככל שיהיה, לא היו מעזים לעשות שינויים דרמטיים כאלו בלי לדון עם ראשיו.

דוגמה נוספת היא שהכנסת והרבנות הראשית מינו ועדה לבחינת נושא הסכמי קדם נישואין. זהו נושא הלכתי מובהק, ומשרד הדתות הודיע בגאווה שהצליח למנוע "מחטף של הרבנות הראשית" למנות רב בראשות הוועדה! כך שההרגשה שיש כאן מגמה חזקה מאוד של החלשת הרבנות הראשית ועצמאותה מבוססת היטב במציאות.

התחום השני הוא ניסיונות חקיקה שיטתיים ומקיפים המכוונים להכרת מדינת ישראל בשני בני זוג מאותו מין כמשפחה - בחוק הירושה (הגדרתם כמשפחה לעניין ירושה), בחוק הפונדקאות (זכותם לפונדקאות), בתקנת הטבות מס (שאחד מבני הזוג הגברים יכול להצהיר על עצמו כאישה לעניין נקודות זכות), בחוק האימוץ (זכותם לאמץ), בחוק מרשם האוכלוסין (רישום משותף כהורים) ועוד.

תקנות הטבת המס עברו בקדנציה הנוכחית בתמיכת כל מרכיבי הקואליציה. חוק הפונדקאות עבר בקריאה ראשונה ונעצר רק בגלל פיזור הכנסת. שאר הצעות החוק עדיין בשלבים ראשונים, אך הן מגובות בלחץ תקשורתי כמעט אלים, שהביא את שר החינוך וגם את סגנו - שהעזו להביע פקפוק בזכותם להיות מוגדרים כמשפחה - למהר להתנצל ולגמגם אל מול הבליץ התקשורתי שתקף אותם.

יש לזכור שמוסכם על כולם שהמדינה קובעת את הגדרת המשפחה על פי עקרונותיה. כך למשל, המדינה אוסרת להתחתן לפני גיל שמונה עשרה, ואוסרת לשאת שתי נשים. ממילא הנושא אינו התערבות המדינה בחיי הפרט, אלא מה הם ערכיה של מדינת ישראל. האם היא הולכת בעקבות המקולקלות שבאומות המכירות בתועבה נוראה זו, או שהיא נאמנה למורשתו של עם ישראל, בה המשפחה היא ערך אידיאלי וקדוש ולא כלי למימוש היצרים הנמוכים והגסים.

מול שטף החוקים הללו, בנושאים אלה ובנושאים אחרים, שחלקם כבר נחקקו וחלקם בשלבי חקיקה, מתכנסים רבני ישראל להשמיע בקול גדול ש"אין אומתנו אומה אלא בתורותיה". אין זו אמירה מפלגתית. זוהי תביעה כללית מהחברה הישראלית כולה על כל מפלגותיה. "רק חזק ואמץ מאוד לשמור לעשות ככל התורה... למען תשכיל בכל אשר תלך".