נאומו של הנשיא בוש \"קיבל נפח\" מפני שהתקשורת ניפחה אותו, כך אמר אתמול יורם אטינגר מי ששימש מנכ\"ל לשכת העיתונות הממשלתית וציר ישראל בשגרירות בוושינגטון. לדבריו, נאומו של בוש הכיל בעיקר אלמנטים פנים אמריקניים, ופנה בעיקר למחלקת המדינה.
העובדה שהנשיא בוש מזכיר המדינה פאוול ומזכיר ההגנה רמספלד צעדו ביחד למקום שבו נישא הנאום היא חריגה בהיסטוריה המודרנית האמריקנית ביחס לסכסוך ישראלי ערבי, אמר אטינגר. הנאום בעצמו שיקף פשרה בין גישתו של רמספלד לבין גישתו של פאוול, ויתרון ברור הסתמן לטובת תפיסתו של רמספלד. כשרמספלד, נץ קיצוני יותר מצ\'ייני, נראה צועד לצד הנשיא, המשמעות היא שהנאום מקובל עליו ולפיכך הוא לא היה יכול להיות גרוע בעבור ישראל, אמר אטינגר.
יש לשים לב, אמר אטינגר, כי נוהגו של מזכיר המדינה פאוול להציב סימטריה מוסרית בין ישראל לפלשתינים, נעדרה מהנאום לחלוטין. כמו כן כל אזכור בנושא ישראלי נאמר \"עם ארבעה סימני קריאה\", כלשונו , וכל הבטחה עתידית לפלשתינים מותנית בתנאים לטווח ארוך.
אטינגר הוסיף כי בוש כלל לא רצה לשאת את הנאום, משום שהוא אינו מעונין להתערב באופן מעמיק בסכסוך הישראלי ערבי, אך הדבר נכפה עליו על ידי מחלקת המדינה. לכן הנאום הכיל מרכיבים שנועדו לספק את פאוול מצד אחד ואת צ\'ייני מצד שני לצרכי ממשלו של בוש.
ענינו המרכזי של הנאום היה המלחמה בטרור ולא ישראל, הפלשתינים, מדינה פלשתינית וכיבוש, כפי שסברו. עם זאת, נאומו של בוש הבהיר את יחסו העוין לאש\"ף ולרש\"פ, ציין אטינגר לדבריו בוש פועל עפ\"י תפיסת עולם שלפיה יש \"טובים\" ו\"רעים\", ללא \"שטח אפור\" המשחק לידי הרעים. במשחק זה, אומר אטינגר, אמריקה וישראל הן הטובים ואש\"ף הרעים. ישראל עומדת לצד אמריקה ואש\"ף נגדה.
אטינגר הוסיף כי בארה\"ב כבר מתנהלת מערכת בחירות, ובוש לוקח בחשבון כי מרבית תומכיו הם גם תומכיה של ישראל. מעולם לא היה גוש יהודי כה גדול שתמך בבוש, ציין אטינגר, והוסיף שמסיבה זו לפני הבחירות לא יעשה בוש צעד שיפגע בסיכוייו להיבחר על ידי תומכיו בנובמבר.
העובדה שהנשיא בוש מזכיר המדינה פאוול ומזכיר ההגנה רמספלד צעדו ביחד למקום שבו נישא הנאום היא חריגה בהיסטוריה המודרנית האמריקנית ביחס לסכסוך ישראלי ערבי, אמר אטינגר. הנאום בעצמו שיקף פשרה בין גישתו של רמספלד לבין גישתו של פאוול, ויתרון ברור הסתמן לטובת תפיסתו של רמספלד. כשרמספלד, נץ קיצוני יותר מצ\'ייני, נראה צועד לצד הנשיא, המשמעות היא שהנאום מקובל עליו ולפיכך הוא לא היה יכול להיות גרוע בעבור ישראל, אמר אטינגר.
יש לשים לב, אמר אטינגר, כי נוהגו של מזכיר המדינה פאוול להציב סימטריה מוסרית בין ישראל לפלשתינים, נעדרה מהנאום לחלוטין. כמו כן כל אזכור בנושא ישראלי נאמר \"עם ארבעה סימני קריאה\", כלשונו , וכל הבטחה עתידית לפלשתינים מותנית בתנאים לטווח ארוך.
אטינגר הוסיף כי בוש כלל לא רצה לשאת את הנאום, משום שהוא אינו מעונין להתערב באופן מעמיק בסכסוך הישראלי ערבי, אך הדבר נכפה עליו על ידי מחלקת המדינה. לכן הנאום הכיל מרכיבים שנועדו לספק את פאוול מצד אחד ואת צ\'ייני מצד שני לצרכי ממשלו של בוש.
ענינו המרכזי של הנאום היה המלחמה בטרור ולא ישראל, הפלשתינים, מדינה פלשתינית וכיבוש, כפי שסברו. עם זאת, נאומו של בוש הבהיר את יחסו העוין לאש\"ף ולרש\"פ, ציין אטינגר לדבריו בוש פועל עפ\"י תפיסת עולם שלפיה יש \"טובים\" ו\"רעים\", ללא \"שטח אפור\" המשחק לידי הרעים. במשחק זה, אומר אטינגר, אמריקה וישראל הן הטובים ואש\"ף הרעים. ישראל עומדת לצד אמריקה ואש\"ף נגדה.
אטינגר הוסיף כי בארה\"ב כבר מתנהלת מערכת בחירות, ובוש לוקח בחשבון כי מרבית תומכיו הם גם תומכיה של ישראל. מעולם לא היה גוש יהודי כה גדול שתמך בבוש, ציין אטינגר, והוסיף שמסיבה זו לפני הבחירות לא יעשה בוש צעד שיפגע בסיכוייו להיבחר על ידי תומכיו בנובמבר.