מוזיאון השואה בארה"ב יציג בקרוב בפעם הראשונה יומנים שכתבה מריה מאדי, רופאה הונגריה, שתיעדה במשך שנים את זוועות השואה של יהודי הונגריה וכיצד הסתירה בביתה שני יהודים.
בדצמבר 1941, כאשר שלטונות הונגריה החליטו לנתק קשרים עם ארה"ב בעקבות כניסתה של ארה"ב למלחמת העולם השניה, החליטה מריה מאדי, רופאה מבודפשט, לכתוב יומן שיתעד את זוועות השואה עבור בתה, שעברה זמן קצר לפני כן להתגורר בארה"ב.
מאדי, שלא ידעה האם היומנים אכן יגיעו יום אחד לבתה, החלה למלא דפים רבים בתיאורים של המתרחש סביבה. על סבלם של היהודים, הזוועות שביצעו הנאצים, והרצח השיטתי. עד סיום המלחמה היא סיימה לכתוב 16 יומנים, שיוצגו בקרוב בפעם הראשונה במוזיאון השואה בארה"ב.
היומנים, המהווים תיעוד יוצא דופן של השואה מנקודת מבטה של אישה הונגריה, יועלו בקרוב לאתר האינטרנט של מוזיאון השואה בוושינגטון.
בהודעה שפירסם מוזיאון השואה נאמר כי "היומנים מהווים תיעוד נדיר, בחלקו בוטה, קשה, רחום, עגמומי וסרקסטי, של אישה הונגריה בעלת חינוך בריטי, שלמרות שהחזיקה בדעות לא מחמיאות על יהודים, סיכנה את חייה על מנת להסתיר בביתה זוג יהודים".
ביומנים שלה מפרטת מאדי כיצד הסכימה להסתיר בביתה את חברתה, איירין לאקוס, ואת אלפרד לאקוס, אחיינה של איירין, שהיה בן שבע בלבד אז. כיום מתגורר אלפרד לאקוס בן ה 77 בארה"ב ובראיון שהעניק לקראת פרסום היומנים של האישה שהחביאה אותו למעשה הצילה את חייו אמר כי "היא היתה גיבורה אמיתית".
בין יתר כתבה מאדי ביומנים עבור בתה כי "אני מתכוונת לראות, לשמוע, ולחוות את הכל, למרות שאני יודעת כי יתכן שלא אני ולא היומנים שלי לעולם לא נגיע אליך". בהמשך מתארת מאדי את חוויותיה עם איירין ואלפרד לאקוס, אותם הסתירה בביתה. "אני אף פעם לא לבד. הילד כל הזמן מדבר, משמיע רעשים, מעצבן ועושה צרות. רק עם שליטה עצמית עליונה אני מצליחה לסבול את הילד הזה כאן בדירה" כתבה ב 7 בינואר 1945.
לאחר המלחמה היגרה מאדי לארה"ב והביאה איתה את היומנים מתקופת השואה. היא עבדה כפסיכיאטרית עד שנפטרה בשנת 1970 ביוסטון, בגיל 72. היומנים שכתבה נתרמו למוזיאון השואה האמריקאי על ידי נכדה, סטיבן וולטון, שסיפר כי "היומנים נשמרו בשקית ניילון במשך 30 שנה. אני מרגיש המום שהיא מעולם לא דיברה על העובדה כי הסתירה יהודים בביתה בזמן השואה. היא פשוט עשתה משהו שהיא חשה כי היתה צריכה לעשות".