בראיון מיוחד לערוץ 7 מסכם יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, את הקדנציה הקצרה החולפת והתייחס לסוגיות שונות בהן פרשת השחיתות בישראל ביתנו ותדמיתה של הכנסת, התבטאויותיה של חברת הכנסת ציפי לבני כלפי ראש הממשלה נתניהו, דו"ח אדמונד לוי ומעמד בית המשפט העליון והתמודדותו בפריימריס.
בראשית הדברים התבקש אדלשטיין לסכם את תקופת כהונתו כיו"ר כנסת, תפקיד אותו הוא מגדיר כמאתגר מאוד וככזה שאותו אהב לעשות. להערכתו ישנן ככל הנראה סיבות אובייקטיביות לקטיעתה של הכהונה הקצרה הזו.
אדלשטיין משייך את חוסר היכולת למשול ביציבות לכך ש-48 חברי כנסת היו חדשים. "שמחנו על ההתחדשות של 48 ח"כים חדשים טובים וראויים אבל כשיש סיעות שבהן רובם ככולם חדשים הדבר משפיע ויש שהגדירו זאת 'הכנסת הבלתי אפשרית'. יחד עם זה נעשו כמה וכמה דברים, הפכנו את הכנסת לפרלמנט הירוק ביותר בעולם, ביצענו פעילות בינלאומית ענפה ועוד. הדבר שהייתי מציין זו השקיפות בכמה אמצעים. כעת כל מי שרוצה לדעת מה קורה בכנסת ומה הצביע כל אחד מהח"כים הוא יכול לעשות זאת. יש עוד מה לעשות בתחום הפרלמנטארי ואני מקווה שבקדנציה הבאה הדברים הללו ישתנו".
מאחר והוא מזכיר כבר את הקדנציה הבאה נשאל אדלשטיין אם היה מעוניין בתפקיד זה גם אז. אדלשטיין מגיב בנימה אופיינית ועניינית, "בעוונותיי הרבים אוהב לשחק טניס שולחן ואפילו משחק בליגה כלשהי. כשהקרב צמוד מתקרבים לך לשולחן וצועקים לך 'קח את זה נקודה נקודה'. את הדברים הללו יש לקחת נקודה נקודה. יש לנו פריימריס. הבחירה לא פשוטה, כולם טובים ראויים ורוצים להיות בכנסת. לאחר מכן הקרב האמיתי על עתידה של מדינת ישראל. זה ממש כך כשאני רואה מועמדים שצצו ורוצים להיות ראשי ממשלה. כשנצליח בכל אלה נחשוב על תפקידים".
על ההתמודדות בפריימריס נשאל אדלשטיין אם כהונתו כמייצג הממלכתיות לא עלולה לפגוע בו בשעה ששאר המתמודדים מוצאים מסילות ללב המצביעים דרך התלהמויות וכותרות רועשות בעיתונות. לדבריו הוא אמנם לא רוצה להיות יהיר ושאנן אך תחושתו היא שביום שלאחר הבחירות הפנימיות יתברר כי השאלה מיותרת.
הוא עצמו, כך הוא מספר, מקיים חוגי בית בדיוק באותו אופן מנומס שהוא מנהל את ישיבות הכנסת. "העברת מסרים, גם קשוחים, בלי נפנופי ידיים וצרחות זה מאוד אטרקטיבי בעיני בוחרים רבים בליכוד", הוא משוכנע.
בית המשפט עבר את קו האיזונים בינו לבין הרשות המחוקקת
כמי שמנהל את בית המחוקקים הישראלי נשאל יו"ר הכנסת כיצד הוא רואה את התערבות בג"ץ בהחלטות חקיקה כפי שהציבור הישראלי ראה בסוף השבוע שעבר עם פסיקת שופט בג"ץ שדחתה את הניסיונות התיקון של הכנסת לחוק המאבק בתופעת המסתננים. "הסוגיה הזו לא פשוטה", אומר אדלשטיין. "יש שלוש רשויות וכול אחת רוצה להשתלט. לא סוד שלממשלה נוח לתפקד ללא פיקוח של הכנסת וכך גם לכנסת. צריך איזונים.
''לדעתי ביהמ"ש עבר את הקו הלא נראה של האיזונים בהחלטות האחרונות לגבי חוק המסתננים. לא רק אני חושב כך אלא גם חלק מהשופטים לרבות נשיא בית המשפט העליון התבטאו בפסקים ברוח דומה. המאבק הזה - מילה קצת אלימה, אני לא מציע להיאבק ולנצח את בית המשפט העליון - מאבקים היו ויהיו. אני מקווה שקצת קידמתי את האיזונים בין הכנסת לבית המשפט העליון ונצטרך לעשות זאת גם בעתיד כי השתלטות של אחת הרשויות היא סכנה לדמוקרטיה".
על פעולותיו בתחום הזה הוא מזכיר את דבריו הראשונים מסוגם כיו"ר כנסת לאחר ההחלטה על המסתננים כאשר הבהיר שאם הדברים יימשכו באופן הזה יהיה צורך לחשוב על חקיקה בנושא פיסקת ההתגברות, אמירה שלטעמו נקלטה היטב גם אצל חברי הכנסת וגם אצל השופטים. "צריך להיות איזון בין הרשויות אחרת יתפרק המשטר שלנו".
עוד נשאל אדלשטיין בהקשר זה מדוע נראה שרק בימין קיימת ביקורת על התנהלות בג"ץ בעוד השמאל אינו חש צורך להזדעק נגד פסיקות והתנהלות בית המשפט. "אני לא יודע להסביר את זה. חברי הכנסת לא תמיד מבינים את מהות הפרדת הרשויות. אני מוצא קושי רב במאבקים של יו"ר הכנסת לדורותיהם להרים את קרנה של הכנסת כשכל שבוע רואים ח"כים מתרוצצים עם עורכי דינם לביהמ"ש לבקש ממנו סעד.
''הדבר מגיע לאבסורד. ח"כים מפסידים בהצבעה בכנסת ורצים לביהמ"ש העליון לקבל סעד. במצב כזה קשה לטעון שהכנסת היא רשות עצמאית ושווה לבית המשפט העליון. כל עוד המסורת הזו לא תיפסק, מסורת ששותפים לה גם בימין וגם חרדים, יהיה קשה לטעון שהכנסת שווה לשאר הרשויות. הח"כים מביאים זאת על עצמם במידה רבה".
קבורת דו"ח אדמונד לוי – טעות חמורה. מקווה לתיקון בכנסת הבאה
בעקבות ההחלטה שקיבל בג"ץ על הרס עמונה והיעלמותו של דו"ח אדמונד לוי נשאל אדלשטיין - באיזה ארון קבורה נקבר הדו"ח הזה? בתגובה הוא מציין שהיה יכול לדחות את השאלה בקש, כהגדרתו, ולומר שהוא יו"ר הכנסת ומאידך אינו קשור להחלטות הממשלה, אך עם זאת הוא אומר כי לטעמו "הקבורה הזו, או אי הקבלה של הדו"ח, היא טעות חמורה כי אני יוצא מתוך נקודת הנחה שבביהמ"ש העליון לא כולם שמאלנים ומצביעי מרץ, אבל כשאין בסיס לדיון ויש מצד אחר כל מיני חוקי יסוד שנותנים בסיס משפטי לדברים מסוימים ולגבי הזכויות שלנו בארץ אין בסיס משפטי לפעמים השופטים נוטים לכיוון מסוים. כולי תקווה שאחרי הרכבת הקואליציה שתהיה נוחה יותר לכך יבוצע הצעד הזה כדי שהדברים שקשורים לארץ ישראל לא ייעשו באישון לילה".
מכאן עברה השיחה עם אדלשטיין לפרשת 'ישראל ביתנו' והחקירות במשטרה. יו"ר הכנסת נשאל כיצד הוא חש לנוכח התחושה העולה בציבור בעקבות פרשה זו ופרשות אחרות שבית המחוקקים שלנו אינו אלא מקור לרווחים אישיים בדרכים מאוד בעייתיות עבור הח"כים.
אדלשטיין מביע דאגה לנוכח התחושה הזו בציבור, תחושה שהוא אינו מנסה להתכחש לה. לדבריו בו עצמו אמנם לא דבק רבב של חשדות אבל אפילו כלפיו מטיחים לא פעם ש'כולכם אותו דבר'. "אני מקווה שזה לא ישפיע על ההתייצבות ביום הבחירות כי אנשים מיואשים לא מטריחים את עצמם לקלפי", אומר אדלשטין ומוסיף כי אין לשכוח שרבים מחברי הכנסת לא רק שאינם מושחתים אלא שהקדנציה או שתי הקדנציות שכיהנו בכנסת פגעה ביכולתם לצאת לשוק העבודה בשלב מאוחר של חייהם לאחר שקטעו קריירה קודמת לטובת הפוליטיקה.
דברי לבני ב'מצב האומה' מוכיחים – יש שאינם ראויים להיות ח"כים
יו"ר הכנסת נשאל גם אודות התבטאויותיה הפוגעניות והבוטות של חברת הכנסת ציפי לבני כלפי ראש הממשלה נתניהו בתכנית 'מצב האומה'. לדבריו "זו תת רמה ברמות", הוא אומר ומתנצל על הניסוח העברי המשובש. "זו לא איזו החלקה או חוש הומור שהופיע אצל לבני ערב אחד בשנה אלא מדובר בטקסטים שהוכנו מראש.
''ברור שהיא מדקלמת אותם ולא שולפת. פליטת פה קוראת לכולנו, גם אם לא ברמות כאלה, אבל כשאתה פולט באולפן טלוויזיה משפטים שכאלה זה מוכיח שבמערכת שלנו לא כולם ראויים להיות חברי כנסת ושרים".
לאן נעלמה אמירתו הברורה נגד מדינה פלשתינית?
לקראת סופה של השיחה נשאל אדלשטיין אודות עמדתו סביב סוגיית הקמת המדינה הפלשתינית. זאת בעקבות דו"ח מטות ערים ששיגר לבוחרי הליכוד טבלה ובה עמדותיהם של המועמדים בסוגיה זו. ליד שמו של אדלשטיין מופיע בטבלה זו סימן שאלה, משמע שעמדתו אינה ברורה בסוגיה הזו. אדלשטיין נשמע כמעט פגוע כשהוא מתייחס לטבלה הזו.
"אני מציע לגופים שדואגים לארץ ישראל לדרג אנשים על פי רקורד ולא על פי הצהרות ריקות מתוכן לפני הפריימריס, מבלי לפגוע באיש מהמתמודדים. טוב לבדוק מה אנשים עשו ולא רק מה הם אומרים. אני אומר זאת לא רק בשמי. התקשר אלי גלעד ארדן פגוע עד עמקי נשמתו בעקבות זאת. הרי יחד יסדנו את 'המורדים'. לעצם העניין אומר: הגיע אלי נשיא של מדינה מכובדת עם הפמליה ואמר לי שדווקא איתי היה הכי חשוב לו להיפגש כי כולם בעולם מדברים על שתי מדינות ואחד כמוך ידוע כמתנגד לדבר הזה והייתי רוצה לשמוע את הנימוקים שלך. במשך חצי שעה הסברתי לו את הנימוקים לכך. אני משער שמה שידוע בכל רחבי העולם ידוע גם לחברי מרכז הליכוד".
אדלשטיין מבהיר כי אינו אוהב להצהיר הצהרות תחת איום שאם לא יתבטא כך וכך הרי שהוא יפגע באופן כזה וכזה. משום כך הוא נמנע מלהשיב לשאלת יחסו למדינה הפלשתינית, אך עמדותיו בנושא ידועות בארץ ו"בכל העולם", כלשונו.
עוד מספר אדלשטיין כי המבקרים מהעולם שנחשפים לעמדותיו מבקשים לשמוע מה החלופה שהוא מציג לחזון שתי המדינות ובמענה הוא "מדבר תמיד על בניית שלום, על שיתופי פעולה. אני מבהיר לאיחוד האירופי שכדי לעזור לפלשתינים הם צריכים לעבוד עם המתיישבים. פרויקטים של תשתיות וכו' כי הם מחרימים התנחלויות.
"עיקר הקו שלי הוא להסביר שאין דבר כזה. יש תושבים ביהודה ושומרון ואם לא משתפים פעולה עם כולם אין מה לקוות לקידום. תופתע לשמוע שאנשים מקבלים זאת גם אם אינם משנים את עמדתם הם מבינים שזו עמדה לגיטימית.
"אני אומר זאת כך. ניסינו לקצר תהליכים באוסלו ובהתנתקות. זה לא עבד. בואו ננסה בדרך אחרת. ללא תאריכי יעד לשלום המיוחל אלא להתרגל למחשבה שנחיה ביחד. אני לא מצדד בטרנספר ליהודים או לערבים. אנחנו חיים כאן ואם לא נלמד לחיות ולשתף פעולה שום פתרון לא יעזור".
בסופה של השיחה מתבקש גם יו"ר הכנסת להצטרף לפרויקט המילה הטובה שבו מתבקשים חברי כנסת לומר מילה טובה על עמיתים ממפלגות אחרות. אדלשטיין בוחר דווקא בחברת הכנסת זהבה גלאון עימה הוא מצוי בחילוקי דעות קיצוניים בזירה המדינית אך יש בו הערכה ליושרה שהיא מבטאת כאשר היא אומרת את עמדותיה בגלוי ו"אצלה מילה זו מילה". לדבריו בתקופה שבה כל מועמד משתדל לטשטש את עמדותיו ולקרוץ גם לימין וגם לשמאל מומלץ ללמוד מגלאון.