תוך כדי נסיעה לעוד כנס פעילים שוחחנו היום ביומן ערוץ 7 עם מי שבעבר היה מראשי 'המורדים' בליכוד והיום מתמודד שוב על מקום בתנועה לאחר שנופה ממנה בעקבות מאבקו בתכנית ההתנתקות של אריאל שרון, מיכאל (מיכי) רצון.
בראשית הדברים נשאל רצון אם הוא חש שעובדת מאבקו הפוליטי בעקירה והגירוש מגוש קטיף מהווה קלף משמעותי בשיחותיו ומפגשיו עם בוחרי הליכוד. רצון משיב בחיוב וקובע כי "יש געגוע אמיתי לליכוד של ערכים ושורשים. הליכוד הצטיין בשנות בגין בשורשים ובערכים. בגין דיבר בנאומיו על זכותנו על ארץ ישראל ועל פרויקט שיקום השכונות, כלכלה חופשית וצדק חברתי. המעשה החברתי הראשון שלו היה שיקום שכונות. הוותיקים והצעירים מתגעגעים לליכוד של פעם לליכוד של ערכים ושורשים. אני מייצג עבורם את השורשים והערכים הללו".
"המאבק שלי שנאבקתי על אותה התנתקות וגירוש זה דבר שאנשים חרטו בזיכרונם והם מבינים שזקוקים היום בכנסת לאנשים שיילחמו על הערכים האמיתיים של הליכוד ללא מורא ופחד, מעבר לכך שהם חשים שיש צורך לתקן את העוול שנעשה לי", אומר רצון.
בעקבות דבריו אלה נשאל רצון אם הוא חש שגם היום, לאחר שרשימת הליכוד לכנסת פונה יותר ויותר ימינה ונדמה שנתניהו הוא השמן השמאלי ביותר בה, יש עוד צורך בלוחמים פוליטיים מסוגו. רצון משיב ואומר כי היא עצמו "מאוד מקווה שלא נצטרך. אני בא לשם כדי לעמוד בפרץ אם חלילה דבר כזה יקרה. עם זאת אני חושב שלא יהיה בזה צורך. ראש הממשלה שאותו אני מכיר הרבה שנים הוא איש ערכי ומשכיל בעל מטען טוב מהבית. הדברים שהוא אמר היו לצרכים טקטיים ואני לא רואה פרטנרים שיסכימו לעצם הקיום שלנו כעם יהודי בארץ ישראל, עוד לפני הדיבור על הגבולות. לכן השאלה הזו היפותטית. נתניהו לא פחות ערכי ממני".
בדבריו מקפיד רצון שלא לפגוע באיש מחבריו ותהא דעתו המדינית אשר תהא. לדבריו "אנחנו לא יותר ימנים או פחות ימנים. אנחנו דואגים לאינטרסים של מדינת ישראל ועם ישראל והעמידה שלנו היא על הזכויות הבסיסיות של עם ישראל בארץ ישראל".
כשנשאל אם אכן הוא משוכנע שנאום בר אילן של נתניהו נאמר רק לצרכים טקטיים, כדי להציב את הפלשתינים בעמדת הסרבנים, אומר רצון כי "מי שעומד בראש ממשלת ישראל נמצא במצב בלתי אפשרי לנוכח הלחצים הבינלאומיים הקשים. הוא חייב לתמרן במציאות המסובכת והקשה הזו ולכן האמירה שלו. למעט קיום ההסכם שחתם פרס בחברון נתניהו לא ויתר על מילימטר מארץ ישראל ולא עשה פעולה אמיתי מעשית שצריכה להדאיג אותנו. הוא מתמרן בתוך מערכת מסובכת פנימית וחיצונית באופן מופלאה ביותר ולכן אני לא מודאג ממנו".
עוד נשאל רצון על הזירה שבה יבקש לראות את פעילותו הפרלמנטארית ביום שלאחר הבחירות. רצון מדגיש גם כאן שעמדותיו המדיניות ברורות לחלוטין, כהגדרתו, אך הוא מבקש הפעם "לנצל את כישוריי וניסיוני בתחום הכלכלי חברתי כבעל ניסיון בניהול חברות גדולות שבא מהשכונות. יש לנו בעיות שצריך להתמודד איתן כמו הפער החברתי, הצורך לפתור את יוקר הדיור, תחום שאני מתמצא בו ביומיום, ולהתמודד עם יוקר המחיה. אם נניף את הדגלים בנושאים הללו ונציב פתרונות הציבור ייתן לנו אמון מחודש הרבה יותר מכפי שאנחנו מדמיינים וכפי שרואים בסקרים".
לנוכח דבריו אלה מתבקש רצון להציג את הפתרונות שלטעמו נכון וניתן לקדם לסוגיות אלה, ובמענה הוא משגר כמה טיפים ראשונים שלטעמו נכון לחשוב מחוץ לקופסא ולקדם אותם: "בנושא יוקר המחיה, קח את עמלות הבנקים – אין הצדקה לרווח של 13 מיליארד שקלים שמתוכם 4 מיליארד זה עמלות. אין הצדקה להכניס את היד לכיס שלנו כשהמנהלים שלהם מקבלים 5-6 מיליון שקלים של שכר. צריך לעשות את הצדק הזה. נושא מוצרי היסוד – דובר על הורדת מע"מ על מוצרי יסוד אבל צריך גם להוריד מכסים ובכך לקדם תחרות בתחום מוצרי היסוד ולהוריד באופן דרמטי ויש מוצרים בסיסיים שצריך להפעיל עליהם את הפיקוח".
בנושא יוקר הבניה מציע רצון יוזמה מעניינת: "מאות אלפי משפחות קיבלו דירות קטנות בשנות החמישים. צריך לאפשר להם להשביח להם את הנכסים על ידי פרויקט שיקום שכונות ב'. זה לא עולה למדינה וזה מאפשר ייצור 400 אלף יח"ד נוספות בחמש שנים. המדינה ממילא צריכה לתת תשתיות וכו' והיא תיתן את זה בשכונות הישנות". לדבריו הדבר אפשרי אם רק יחשבו מקבלי ההחלטות מחשבות יצירתיות ומקוריות, "זה הניסיון שלי. אני יודע לעשות זאת ואני חושב שאני יכול לתרום בכך".