עם פרישתו של השר עוזי לנדאו מהחיים הפוליטיים תם עידן הנסיכים במשפחה הלוחמת. אמנם נותרה עדיין ציפי לבני, בתו של איש אצ"ל והליכוד איתן לבני, אבל נסיכים כמותה וכמו רוני מילוא ודן מרידור הם שהחישו את סוף עידן הנסיכים בליכוד, היות שהאצולה גם מחייבת נאמנות לעקרונות.
הקריירה של לנדאו מסמלת את האכזריות של הפוליטיקה. הוא לא הצליח להעפיל גבוה יותר כי היה הגון וישר מדי וחסר מרפקים.
בכל זאת הוא העשיר את הפוליטיקה הישראלית בתרבות הדיבור והוויכוח שלו ובדבקותו בעקרונות. יירשם לעולם לזכותו שבתקופת ההתנתקות לנדאו דבק בעקרונות ולא בכיסא, ופוטר מהממשלה על ידי אריאל שרון בגלל התנגדותו לגירוש. לאחר מכן התקשורת שיפדה אותו כראש המורדים - כינוי של זלזול ולעג שברבות הימים היה לאות כבוד. אנחנו חייבים לו תודה, ונקווה שלכל הפחות - כמו במקרה של משה ארנס - יהיה לו כעת זמן לפובליציסטיקה בשירות המחנה הלאומי.
הפרשן חנן קריסטל כבר הציע שאי הכללתם של לנדאו, יאיר שמיר ודודו רותם ברשימת ישראל ביתנו לכנסת תהווה איתות ברור שאביגדור ליברמן אכן פונה שמאלה. השלישייה הנ"ל לא הייתה מעכלת שבירה שמאלה ופגיעה בארץ ישראל. בבחירות 2009 כיכב לנדאו בתעמולת הבחירות של ישראל ביתנו, כאשר בתשדיר הבחירות רואים את נתניהו מצביע בעד הגירוש באחת הקריאות המוקדמות בעוד לנדאו, לשעבר בליכוד ובתשדיר כמועמד מטעם ישראל ביתנו, מצביע נגד. אז ביקש ליברמן לעקוף את נתניהו מימין. בראותו היום שמסלול העקיפה תפוס חזק על ידי הבית היהודי, הוא מנסה לבדל את עצמו בצורה אחרת.
נהיה חכמים יותר כאשר נראה את הרשימה של ישראל ביתנו לכנסת. ליברמן זקוק לשחקני רכש נוצצים אם הוא מתכוון להגיע שוב למספר מנדטים דו-ספרתי. ישראל ביתנו הוכיחה בעבר יכולת להתמודד בו זמנית עם מערכת בחירות ומערכת חקירות. אך הפעם ליברמן יתקשה יותר בשוק הרכש.
הוא נאלץ להתחרות שם מול משה כחלון, שמסוגל על פי הסקרים להציע יותר מקומות ריאליים פנויים. אם ליברמן וכחלון יתמידו במשחק האמצע גם לאחר שתפורסמנה תוצאות הבחירות, הם ידחפו לממשלת אחדות - כפי שניסה לליברמן לעשות גם ב‑2009, אבל הצעתו נדחתה אז על ידי ציפי לבני, שסברה שממשלת נתניהו לא תחזיק מעמד. במקרה שאכן תוקם ממשלת אחדות, ישראל ביתנו יכולה לשאוף אולי לשר וחצי, ולאף אחד מהתיקים היוקרתיים.
בימים עברו הכנסת משכה את הכי טובים, היום קיימות אלטרנטיבות יותר מפתות. אם אלוף (מיל') במצב טוב לאחר צינון ייאלץ לבחור בין לשרת כח"כ פשוט ובין תפקיד יו"ר חברה ממשלתית או פרטית, כלל לא בטוח שהוא ירוץ לכנסת. ואחרון חביב, ליברמן צריך למצוא אישיות בכירה שתהיה מוכנה להכפיף את עצמה לעמדותיו של ליברמן.
כאשר הצטרף עוזי לנדאו לישראל ביתנו הוא קיבל חופש הצבעה. ההסדר עבד גם בזכות יושרתו של לנדאו וגם היות שליברמן, למעט כמה פלירטים מילוליים, נותר במחנה הלאומי. לא בטוח שליברמן ימצא למי להציע הסדר דומה כדי לחזק את רשימתו.
להושיט יד לעולי צרפת
התורים להצבעה בבחירות המוקדמות לבית היהודי יהיו ארוכים הפעם. אינני חושש לתקלה במערכת המחשוב – סיפור שחוזר על עצמו בבחירות המוקדמות לליכוד. הסיבות כולן חיוביות. ראשית כול, מספר המתפקדים גדל ועבר את ה‑70,000. וכמובן ישנה כמות המועמדים האדירה, העולה על מספר המועמדים לרשימת הליכוד, ולרובם ככולם יש מה להציע. התלבטות הבוחרים למי להצביע עשויה להאריך את תהליך הבחירה.
אם הייתי נדרש בטור זה לחבר רשימת מומלצים, זה היה מזכיר את הנאומים השבלוניים בטקסי האוסקר, כאשר הזוכה המאושר מדקלם רשימה ארוכה של שמות, ואז מתנצל בפני הרבים ששכח להזכיר. כאשר מוצעת לפנינו רשימה של מועמדים מוכשרים עם קבלות, שאלה לגיטימית ואסטרטגית היא מי בתוך הרשימה מסוגל להביא למפלגה נדוניה של ציבורים חדשים, שחשיבותם האלקטורלית בקו עלייה.
יסלחו לי הקוראים שאני חוזר לשאלת עולי צרפת, אלה שכבר הגיעו ואלה שבדרכם אלינו. כמעט מדי בוקר אנחנו מתבשרים על תקרית אנטישמית נוספת, והמצב הכלכלי בצרפת אינו מזהיר. לראש ממשלת צרפת מנואל וואלס נותר רק לבשר לעמו שצפויות להם שלוש שנים של הקרבה כלכלית. ההבטחות הפופוליסטיות שהעלו את הסוציאליסטים לשלטון - כגון מיסוי של 75 אחוזים על העשירים - אינן תורמות לשיפור המצב אלא להפך, והן נגנזות בזו אחר זו.
בהתאם לכך, מספרם של יוצאי צרפת בישראל הולך וגדל, והם מהווים מאגר אלקטורלי חשוב בשביל הבית היהודי, בתנאי שיעניק להם את הכבוד הראוי. נציגם בין המועמדים לרשימת הבית היהודי הוא אברהם אזולאי, אשר מציג את עצמו בצבעי הטריקולור הצרפתי - אדום, כחול ולבן. אזולאי, תושב הר חומה, השכונה הירושלמית המתפתחת בקצב המהיר ביותר, הוא המו"ל של עלון שבת רב תפוצה בשפה הצרפתית.
אם הציונות הדתית מבקשת להימנע מהמשגה שלה לגבי עולי חבר העמים, כאשר אפשרה לדמויות כמו יולי אדלשטיין וזאב אלקין לחמוק לליכוד, עליה להעניק כבוד לעולי צרפת. וכבוד זה מקום ברשימה ובכנסת. בבחירות הקודמות מילא יוני שטבון את תפקיד השגריר ליהדות צרפת. לצערנו שטבון הפך למתחרה, ולכן חשוב למלא מחדש את המשבצת החשובה הזאת.