לך תראיין אותו. המכון לדמוקרטיה
לך תראיין אותו. המכון לדמוקרטיהצילום: יונתן סינדל. פלאש 90

מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2014 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המתפרסם הבוקר (ראשון) מגלה כי למרבית הציבור אמון נמוך במוסדות המדינה.

המדד, המבוסס על סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, מגלה כי בכל הנוגע למצב האישי, פלח משמעותי באוכלוסייה דיווח על קושי.

שליש מכלל הנשאלים דיווחו על הכנסה משפחתית נמוכה מהממוצע וחמישית מקרב הנשאלים השיבו כי הם מגדירים עצמם עניים. על פי המדגם, תחושת העוני גדולה באופן יחסי בקרב ערביי ישראל, יוצאי מדינות אסיה ואפריקה, ואלו המשייכים עצמם לימין הפוליטי מבחינה מדינית.

79% מהמשיבים סבורים, כי ועדי העובדים הגדולים (חברת החשמל, רכבת ישראל, הנמלים) מחזיקים בכוח רב מדי. רוב המשיבים ענו כי הם רואים בניסיונות בעלי ההון להשפיע על תהליכי קבלת החלטות כצעד הפוגע בדמוקרטיה.

יותר מ-42% מהמשיבים סבורים שהנהגת ישראל מושחתת ו-31% השיבו כי לדעתם קיימת שחיתות מסוימת בקרב מנגנוני השלטון. רק מיעוט מקרב הנשאלים (19%) סבור כי לא קיימת שחיתות שלטונית כלל.

ממצא בולט נוסף מעלה כי מרבית הציבור, ללא קשר למצב הכלכלי האישי, מזדהה עם גישה כלכלית הדוגלת במעורבות ממשלתית בתחום הכלכלי. רק חמישית מהמשיבים תמכו בשיטה קפיטליסטית של שוק חופשי ומעורבות ממשלתית נמוכה.

קרוב למחצית מהנשאלים סברו כי מצבה הכללי של המדינה טוב. רוב הנשאלים, כולל מהמגזר הערבי, אף גילו מידה גבוהה של פטריוטיות וגאווה בהיותם ישראלים.

כשני שליש מהמרואיינים היהודים (63%) הביעו התנגדות ליחס מפלה כלפי הציבור הערבי. עם זאת, רוב גורף (74%) השיב כי החלטות גורליות בנושאי שלום וביטחון צריכות להתקבל ברוב יהודי.

למרות הנתונים השליליים, רבים השיבו כי הם שבעי רצון ממצבם הכלכלי והמשפחתי. רוב ברור מקרב המרואיינים הגדירו את מצבם האישי כ"טוב" או "טוב מאוד". בהשוואה בינלאומית של הנתונים בין ישראל לבין 27 מדינות אחרות עולה כי ישראל ממוקמת בשליש העליון של המדינות במדד השוויון המגדרי ושביעות הרצון מהחיים. לעומת זאת, בכל הקשור למדד הזכויות האזרחיות, המעורבות האזרחית והיציבות הפוליטית ממוקמת ישראל בשליש התחתון של המדינות.