מאז פיזורה של הכנסת מוציא היועץ המשפטי לממשלה הנחיות המצרות את צעדי הממשלה בתחומים נרחבים בטענה שמדובר בתקופת בחירות. התנועה למשילות ודמוקרטיה עתרה לבג"ץ נגד שורת ההנחיות והיא טוענת כי חוות הדעת של היועמ''ש משתקות את הממשלה והמגזר הציבורי, זאת שלא על-פי חוק או פסיקה.
בעתירה מונה התנועה למשילות שורה של הגבלות שהטיל היועמ"ש יהודה וינשטיין על תפקודה הרגיל של הממשלה.
כך למשל, בשבועות האחרונים מנע היועץ המשפטי לממשלה משרי הממשלה השונים קבלת החלטות בעניין שכר המינימום, הליכי מינוי מפכ"ל ונציב שב"ס, מינויים למועצות דתיות, והחלטות בעניין ערוץ 10.
אחת מהנחיות היועמ''ש נוגעת לתחום המינויים בשירות הציבורי. וינשטיין הורה למעשה על הפסקה מוחלטת של כל הליכי המינוי בהם מעורבים שרים או הממשלה, כאשר רק במקרים חריגים, בהם לדבריו יש "צורך חיוני של ממש, אשר אם לא ייענה, ייווצר חלל העלול לפגוע באינטרס ציבורי חשוב", תישקל האפשרות לפעול למינוי נושא המשרה.
העתירה מבקשת מבית המשפט לקבוע כי הנחיות אלו של היועץ המשפטי לממשלה מרחיבות את היקף האיפוק הנדרש מממשלה יוצאת, הן במשך הזמן עליו היועץ מחיל את הנחיותיו, והן בהיקף הנרחב של שיתוק המנהל הציבורי שההנחיות דורשות.
בעתירה נטען כי משרד המשפטים גוזר שיתוק על המנהל הציבורי וכך פוגע בשירותים הניתנים לציבור. מלבד זאת מבקשת העותרת מבג"ץ לבטל את הנחיות היועמ"ש הנוגעות לתקופת הבחירות בטענה כי הן מנסות ליצור הסדר ראשוני, הסותר את חוק יסוד הממשלה שלא אוסר על הממשלה צעדים כאלה בתקופה כזו.
עו"ד שמחה רוטמן מהתנועה למשילות ודמוקרטיה תוקף בעתירה את ההגדרה הרחבה מדי, לטענתו, שוינשטיין העניק לתחילת "תקופת הבחירות", "ע"פ היועץ תקופה זו מתחילה מתי שראש הממשלה הודיע על כוונתו להקדים את הבחירות, מועד שאין לו כל משמעות בחוק או בפסיקה".
לדברי רוטמן "הפרשנות הקיצונית של היועמ"ש, גורמת לתוצאה עגומה מבחינה דמוקרטית, כאשר מדינת ישראל איננה מנוהלת על ידי נבחרי הציבור שלה, ולמעשה אינה מתפקדת כמדינה דמוקרטית במשך פרק זמן ממוצע של חודשיים בשנה. זאת כאשר, פרשנות מצמצמת של מושג הממשלה היוצאת, הייתה מובילה לפרק זמן קצר בהרבה, ולממוצע של 8 ימים בשנה בלבד".
יו"ר התנועה למשילות ודמוקרטיה יהודה עמרני אומר כי "תמוה כיצד וינשטיין אוסר על הממשלה לעסוק במינויים זוטרים מחשש ליצירת עובדות מוגמרות בפני הממשלה הבאה, אך באותם ימים הוא לא התערב כשהכנסת אישרה את הארכת כהונת היועץ המשפטי של הכנסת לחמש שנים".
התנועה מבקשת משופטי בג"ץ להוציא צו על תנאי נגד היועץ המשפטי לממשלה כדי למנוע פגיעה בפעילות החיונית של מוסדות המדינה והדרג הנבחר, ובכדי לחלץ את הממשלה מהשיתוק הנגזר עליה בעקבות הנחיותיו של היועץ המשפטי לממשלה.