בניתוח שהוא עורך ביומן ערוץ 7 מציג פרופ' זאב חנין שורת תובנות סביב המצביע ה"רוסי" ויחסו לפרשת החקירות ה'ישראל ביתנו'.
לדברי פרופ' חנין, איש המחלקות למדעי המדינה באוניברסיטאות אריאל ובר אילן, הציבור העונה לכינוי הכולל 'הקול הרוסי' מונה כ-19.5 מנדטים מחולק לשתי קטגוריות – הקטגוריה המעדיפה מפלגות כלל ישראליות והקטגוריה של המצביעים למי שמייצג את האינטרסים של קהילה זו. לדבריו בעוד בשנות התשעים הייתה חלוקה בין שתי הקטגוריות הרי שכיום ציבור העולם מרוסיה שאמנם רואה את עצמו כישראלי מעדיף להצביע למפלגה סקטוריאלית המייצגת את האינטרסים של יוצאי ברית המועצות לשעבר או כזו שבתוכה יש "סניף רוסי חזק", כהגדרתו.
כאשר זו החלוקה הרי ש'ישראל ביתנו' מקבלת 9-10 מנדטים מהרחוב הרוסי. לעומת זאת מנגד מפלגה זו זוכה לתמיכה במגזרים שונים, גם כאלה שאין להם עבר רוסי אלא מעדיפים את הגישה הליברמניסטית. להערכתו קבוצה זו מונה כחמישה מנדטים, כשליש מכוחה של המפלגה.
באשר למהותם של האינטרסים הרוסים שמעניינים את המצביע הרוסי אומר פרופ' חנין כי בניגוד לעבר לא מדובר באינטרסים סקטוריאליים שכן כיום תשעים אחוזים מציבור זה רואים את עצמם כחלק מהקולקטיב הישראלי. לציבור זה האינטרסים שהם חפצים בהם נוגעים לשילובם בישראליות, בתעסוקה, תרבות, מדע ועוד. עם זאת המצביעים שהגיעו לישראל בתקופות קדומות יותר ואינם יכולים להתחרות בתחומים אלה של ישראליות מבקשים כאינטרס רוסי טיפול וסעד סוציאלי כמעין אפליה מתקנת.
באשר לשאלת העמידה של ישראל ביתנו בציפיות סבור חנין כי "ברמת הסלוגן – עמדו בציפיות". לזאת הוא מוסיף את סוגיית הדיור הציבורי שלדבריו משרד הקליטה בהנהגת שרה מישראל ביתנו הוא המשרד היחיד שטיפל בעניין.
בהמשך התייחס חנין להשפעת החקירות על המצביעים הללו ולהערכתו ההשלכות תהיינה לכיוונים הפוכים שכן המחקר מגלה שתומכים ממגזרים שונים אינם ממהרים לעזוב את ישראל ביתנו ומעדיפים להישאר "על הגדר" כדי לבחון לאן פני החקירה מובילים. לעומת זאת בקרב ציבור העולים התמיכה במפלגה הולכת וגוברת.
ומה לגבי העמדות המדיניות של המצביעים. פרופ' חנין מתאר את ההתלבטות במפלגה זו אם להדגיש את האפיק המדיני או את האפיק החברתי. "ליברמן תופס את נישת הימין הפרגמאטי, וזה עונה על דרישות העולים מבריה"מ, הוא מדבר על ארץ ישראל ומדינה יהודית ולא מדבר על ארץ ישראל השלמה, הוא מציע לא לעשות זאת ללא תמורה על הויתורים ומציב פלטפורמה חברתית סוציו-אקונימית".
להערכת חנין ציבור דוברי רוסית מחזק את תמיכתו בישראל ביתנו כל עוד לא באמת ברור מה באמת קורה בחקירות ומה מתברר בהן. "הפרשנים אומרים שהאינדיקציות לבחירות זה מבצע בעזה ושיש חקירות בישראל ביתנו", מצטט חנין קולות מהרחוב הרוסי.
להערכתו הנטישה של המפלגה לטובת מפלגות אחרות נמצאת בשוליים בלבד ואין להתייחס לכך באופן משמעותי. להערכתו החלוקה בין ימין ושמאל לגבי המצביעים שבחרו לתמוך במפלגות כלל ישראליות ותיקות, חלוקה זו נעשתה כבר לפני עשור. "היום המצביע לישראל ביתנו לא עושה זאת רק כדי לקדם אינטסרטים מגזריים. ימי המפלגות הישראליות מול הסקטוריאליות כבר מאחורינו.
חנין מוסיף ומציין כי המצביע הרוסי לא רואה את חקירות נבחריו כניסיון לפגוע במנהיגיו אלא כניסיון לשנות את כללי המשחק תוך כדי משחק ולטעמו כל עוד זו תהיה ההבנה והתחושה שם הרי שההשלכות תהיינה בעייתיות למערכת הבחירות הישראלית. השלכות שכאלה יכולות להיות חיזוק כוחה של ישראל ביתנו עד כדי החרמה של ההצבעה והעדפה להישאר בבית או הצבעה עבור מפלגות ש"הבטיחו הבטחות והציגו קבלות", כהגדרתו של חנין, "לכך שכללי המשחק יישארו כפי שהם".