בראיון ליומן ערוץ 7 תוקף ערן ברוך, מנכ"ל 'בינה', הישיבה החילונית, את התנהלות ארגון להב"ה והעומד בראשו, בנצי גופשטיין. זאת בצל הכוונה של שר הביטחון, משה יעלון, להגדיר את הארגון כארגון טרור.
לדבריו בדיווחים סביב הארגון קיימת "מידה רבה הטעיה". זאת מאחר ואמנם "מתפרסם שזה ארגון למניעת התבוללות ואני גורס שזו גרסת הכיסוי של ארגון שעוסק בגזענות ובשנאה לערבים זרים ושמאלנים".
ברוך סבור כי אמנם המעשה החמור ביותר המיוחס ל'להב"ה' הוא השריפה של בית הספר הדו לשוני, אך להערכתו "החקירה מסתעפת להרבה מקרים של וונדליזם". עוד הוא מציין את ראשי התיבות 'להב"ה' כביטוי שנבחר שלא באקראי אלא כביטוי לשאיפה להבעיר אש ולהבה שישרפו את אדום ועשיו כפי שמסופר במדרש שהובא על ידי רש"י בפרשת 'ויגש'. "המסר הלהבתי כאן הוא סמוי בלשון, והמבין יבין, יש כאן אמירה מאוד בוטה וחד משמעית לשרוף ולהכות בגויים".
בדברי מזכיר ברוך כי בעברו היה שליח הסוכנות היהודית ומתוקף כך הוא מכיר את השאלות סביב סוגיית ההתבוללות, בין השאר גם כמחנך, אך בין התבוללות לבין האופן בו נוהגים גופשטיין ואנשיו יש פער גדול.
"לא הוזמנתי לשיחות ולימוד עם גופשטיין וחבריו אבל יש כאן אמירה שמשתמשת בבורות וחוסר ההבנה של הציבור הרחב ושל הפרקליטות בעומק של הרבדים העמוקים בטקסט. תפיסות כאלה קיימות ביהדות", אומר ברוך ומוסיף כי "יש הבדל בין עם שנמצא בגלות ועובר פוגרומים ורדיפות ומה שנשאר לו זה כתיבת מדרשים על איך היה פוגע בגויים אם היה יכול ונוקם בהם, לבין עם ריבון בארצו שיש לו צבא משטרה ושב"כ ועדיין תופס את עצמו באותה עמדה של מיעוט נרדף".
באשר להגדרה אותה בוחן שר הביטחון יעלון, הגדרת 'ארגון טרור' כלפי 'להב"ה', אומר ברוך כי הוא עצמו אינו מצוי בחומר החקירה "אבל נעשים היום במקומות רבים מעשים חמורים ו'צוק איתן' החריף את המעשים בשני הצדדים. היו מקרים קשים מאוד של גזענות, פגיעה, מכות, וונדליזם ורצח בין יהודי לערבים וכמו שהשב"כ לא מהסס לעצור ולפגוע במי שמנסה להרים יד על יהודי בארץ הזו, באותה תקיפות צריך לעשות זאת בצד השני".
ברוך אינו מקבל את הניסיונות לתאר את פעילות 'להב"ה' ככזו המתמקדת בפעילות הסברתית ומניעת התבוללות. "המציאות הרבה יותר קשה", הוא קובע. "ההפרדות מלוות הרבה פעמים במכות ובאיומים. אני חושב שההצתה הזו אינה הראשונה".
עוד הוא מוסיף ומספר כי הישיבה החילונית בראשה הוא עומד ממוקמת ברחוב לווינסקי בתל אביב וממנה הוא עצמו צפה "לא אחת בהתקהלויות של בנצי וחבריו ברחוב לוינסקי ביחס לעובדים זרים והפליטים והמהומות שהיו בדרום תל אביב והדברים לא מתחילים ונגמרים במילים".
לטעמו של ברוך הטיפול בסוגיית ההתבוללות צריך להיות אך ורק בשדה הלימודי וההסברתי כפי שהוא עושה בישיבה שלו כאשר הוא מלמד יהדות ומשתדל לחבר את הציבור לערכי היהדות כך שמתוך בחירה אישית יבחר ביהדות ולא באפיקים זרים.
בהמשך הדברים נשאל ברוך כיצד הוא מתייחס למאבקו של מתתיהו הכהן ששלף חרב ודקר יהודי מתבולל למוות וקרא לעם היהודי לחבור אליו במאבק התקיף ויש האומרים האלים נגד ההתבוללות, מאבק שזוכה להלל מצידו של העם היהודי. בראשית תשובתו קובע ברוך כי את מתתיהו לא העם היהודי מהלל אלא התנועה הציונית. "לא לחינם יש את סיפור הנס", הוא אומר ומזכיר את הסיפור שכותב עגנון ב'תמול שלשום' על נשף חנוכה שהתקיים ב'בצלאל' כשבמרכז החוגגים והרוקדים פסל בדמותו של מתתיהו וחרב בידו, חרב שלו הייתה רוח מופחת בו היה מתתיהו דוקר בה את החוגגים שסביבו.
"הסיטואציה לא הייתה של מדינה ריבונית אלא מיעוט דתי שלא זע ולא זז כל עוד היוונים לקחו מיסים אבל כשפגעו בתורה הוא יצא למלחמה. זו סיטואציה מאוד שונה. אנחנו לא מיעוט נרדף אלא עם ריבון שבידיו כלי מלכות ומאוד עצוב שיש כאן אנשים שלא יצאו מהגולה".
"אני מזכיר שספרי המכבים לא נשמרו בתלמוד או במשנה אלא בכנסיה ומי שעשה את החג הזה למשמעותי אלו הציונים החילוניים שהחליטו שמתתיהו הוא הגיבור שלהם", אומר ברוך ומעיר כי "הכול עניין של קונטקסט, הכול תלוי בתקופה שבה כל אחד עשה מה שנכון לתקופתו. לא אוכל לשפוט את מתתיהו, את הבעל שם טוב או את מרדכי אנילביץ'. לעת הזאת שלנו אני נותן לרשויות הצבא והמדינה לעשות סדר ציבורי ואני עוסק בחינוך".