שופטת בית משפט השלום בירושלים סירבה להרחיק פעיל ימין ממסעדה בה הוא עובד, למרות טענת המשטרה לפיה איים הפעיל על איש יחידת נחשון של שירות בתי הסוהר שסועד במסעדה.
תחילתו של הסיפור בדיון שהתקיים בעניינם של שלושת הצעירים החשודים בהצתת כיתה בבית הספר הדו לשוני בירושלים. הצעירים התלוננו כי אנשי יחידת נחשון המלווים אותם לבית המשפט תקפו אותם ופגעו בהם.
עם סיום הדיון הגיע בן משפחתם של שנים מהצעירים לסוהר נחשון ואמר לו לטענתו כי המשטרה תבקש מעורך הדין איתמר בן גביר להגיש תביעה נגד הסוהרים.
בעקבות האמירה החליט הסוהר לעכב את הצעיר. הסוהר טען כי הצעיר איים לפגוע בו, והוא מרגיש סכנה לחייו.
למחרת הובא הצעיר לבית משפט השלום בירושלים והמשטרה הסכימה לשחרר אותו בתנאים מגבילים, אך דרשה כי הצעיר יורחק מבתי המשפט, יורחק ממסעדה בה הוא עובד היות ואיש יחידת נחשון סועד באותה מסעדה וכן יקבע כי עליו להפקיד כתנאי לשחרור סכום כסף משמעותי להבטחת העמידה בתנאים.
עורכת הדין אסתר ויינשטיין ממשרד עורכי הדין בן גביר שייצגה את החשוד התנגדה לתנאי השחרור, וטענה כי מדובר בפגיעה בחופש העיסוק.
עורכת הדין טענה, כי הצעיר לא איים על הסוהר אלא הודיע לו כי תוגש נגדו תביעה אזרחית, וכי בנסיבות העניין לא היה מקום לעצור אותו ודאי לא להרחיקו ממקום עבודתו.
שופטת בית משפט השלום לא קיבלה את טענת עורכת הדין, וקבעה כי יש חשד סביר שהצעיר איים על הסוהר. לאור זאת קבעה השופטת, כי הצעיר יורחק מבתי המשפט.
אולם, השופטת דחתה את בקשת המשטרה להרחיק את הצעיר ממקום עבודתו וקבעה כי הרחקתו ממקום עבודתו אינה מידתית והסוהר יכול לסעוד במקום אחר.
השופטת גם דחתה את בקשת המשטרה להורות לצעיר להפקיד סכום כסף כתנאי לשחרורו.
עורכת הדין ויינשטיין מוסרת בתגובה, כי "אנחנו טוענים שהצעיר כלל לא איים על הסוהר וכל שאמר זה דברים לגיטימיים וחוקיים. מכל מקום, ודאי שלא היה נכון לפגוע בצעיר פגיעה קשה בחופש העיסוק שלו וטוב עשה בית המשפט שדחה את עמדת המשטרה בנושא זה, למרות שאני סבורה שגם לא היה מקום להרחקה מבתי המשפט, ואנחנו נשקול להגיש ערר בנושא זה".