הנזק הכלכלי המצטבר שנגרם למדינת ישראל בשל מלחמת אוסלו מאוקטובר 2000 ועד סוף 2002 מוערך בסדר גודל של 6-8 אחוזי תוצר. כך העריך צוות בראשות השר דן מרידור, שבדק את השפעת הטרור על הכלכלה הישראלית. ממצאי הצוות יוצגו, יחד עם ממצאים בנושאים נוספים, בכנס הכלכלי השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, \"כנס קיסריה\", שיתקיים בשבוע הבא בירושלים.
הצוות מצא כי במהלך מלחמת אוסלו ישראל איבדה עשור של צמיחה בתוצר לנפש. לדבריהם המציאות הכלכלית הקשה תלך ותגבר. מצב זה יוצר על פי ממצאי הצוות התמודדות כפולה של אזרחי ישראל בעתיד הקרוב מצד אחד מספר נפגעים רב ומציאות בטחונית קשה ומצד שני בעיות כלכליות ההולכות ומחריפות.
הצוות מצא כי בשנת 2002 בלבד תהיה הפגיעה הכלכלית בסדר גודל של 3.5 עד 5 אחוזי תוצר. הצוות מצא עוד, כי עם התעצמות גל הטרור וכאשר שאר התנאים במשק קבועים, הכפלת מספר הנפגעים הורידה את ערך השוק הישראלי בכ-6 אחוזים מול ערך שוק המניות האמריקני.
צוות המומחים סבור, כי בשל אי הוודאות והסיכון בפניהם עומדים הציבור והסקטור העסקי כאחד, בשל הטרור, הממשלה על כל אגפיה ושלוחותיה, אינה רשאית לנהל מדיניות של \"עסקים כרגיל\". לדעת הצוות, תהליכים שעשויים להיות נכונים בתקופה רגילה צריכים להישקל מחדש, תוך בחינה מדוקדקת של השפעתם על אי הוודאות העומדת בפני הסקטור העיסקי. הצוות סבור, כי בעיתוי הנוכחי, מהלך שמגדיל זמנית את אי הוודאות יכול לגרום לנזק בלתי הפיך לענף כלשהו או למשק כלשהו.
הצוות המליץ, שכל מדיניות ממשלתית חייבת לקחת בחשבון כי התוצר במשק הישראלי יקטן ביחס לגודלו בתקופה שקדמה למלחמה והם מזהירים כי \"ניסיון להחזיר את המצב הכלכלי לקדמותו, מבלי להחזיר את המצב הבטחוני לקדמותו, לא יצליח ועלול לגרום למשבר פיננסי או לפריצה אינפלציונית\".
הצוות מצא כי במהלך מלחמת אוסלו ישראל איבדה עשור של צמיחה בתוצר לנפש. לדבריהם המציאות הכלכלית הקשה תלך ותגבר. מצב זה יוצר על פי ממצאי הצוות התמודדות כפולה של אזרחי ישראל בעתיד הקרוב מצד אחד מספר נפגעים רב ומציאות בטחונית קשה ומצד שני בעיות כלכליות ההולכות ומחריפות.
הצוות מצא כי בשנת 2002 בלבד תהיה הפגיעה הכלכלית בסדר גודל של 3.5 עד 5 אחוזי תוצר. הצוות מצא עוד, כי עם התעצמות גל הטרור וכאשר שאר התנאים במשק קבועים, הכפלת מספר הנפגעים הורידה את ערך השוק הישראלי בכ-6 אחוזים מול ערך שוק המניות האמריקני.
צוות המומחים סבור, כי בשל אי הוודאות והסיכון בפניהם עומדים הציבור והסקטור העסקי כאחד, בשל הטרור, הממשלה על כל אגפיה ושלוחותיה, אינה רשאית לנהל מדיניות של \"עסקים כרגיל\". לדעת הצוות, תהליכים שעשויים להיות נכונים בתקופה רגילה צריכים להישקל מחדש, תוך בחינה מדוקדקת של השפעתם על אי הוודאות העומדת בפני הסקטור העיסקי. הצוות סבור, כי בעיתוי הנוכחי, מהלך שמגדיל זמנית את אי הוודאות יכול לגרום לנזק בלתי הפיך לענף כלשהו או למשק כלשהו.
הצוות המליץ, שכל מדיניות ממשלתית חייבת לקחת בחשבון כי התוצר במשק הישראלי יקטן ביחס לגודלו בתקופה שקדמה למלחמה והם מזהירים כי \"ניסיון להחזיר את המצב הכלכלי לקדמותו, מבלי להחזיר את המצב הבטחוני לקדמותו, לא יצליח ועלול לגרום למשבר פיננסי או לפריצה אינפלציונית\".