שתי תגליות מסעירות של חוקרי המכון החדש לארכיאולוגיה של אוניברסיטת אריאל בשומרון זכו להימנות בין "עשר התגליות הארכיאולוגיות החשובות של שנת 2014" בכתב העת "קריסטיאניטי טודיי" (Christianity Today).
אחת התגליות שהסעירה במיוחד את עולם המדע הנה מכלול פולחני בן 3,300 שנים. התגלית התגלתה על ידי הארכיאולוג ד"ר איציק שי בתל בורנה, הממוקם במערב השפלה באזור בית גוברין. בראיון לערוץ 7 סיפר ד"ר שי על הגילויים עד כה ועל הצפוי להיחשף בקרוב סביב האתר.
האתר מזוהה על פי רוב החוקרים עם העיר לבנה הנזכרת מספר פעמים במקרא. מדובר במבנה ציבורי גדול מידות בו התקיימה פעילות פולחנית בתקופה הכנענית, המכונה על ידי הארכיאולוגים "תקופת הברונזה המאוחרת". בין הממצאים שהתגלו במקום מסכות חרס, גביעים וקובעות, צלמיות מייצור מקומי ומיובאות מחו"ל, כלי מנחה ושני פיטסים – כלי אגירה ענקיים – שיובאו מקפריסין.
ד"ר שי מספר כי האתר נחפר מזה שלוש עונות חפירה ולהערכתו האזור כולו עוד יחפר במשך כעשור אך האתר המסויים שבו התגלה המבנה ייחפר וייחקר בשנתיים הקרובות.
"החשיבות הרבה של המבנה הזה היא עצם העובדה שכבר עשרות שנים לא נחפר מבנה פולחני בצורה מדעית מתקדמת. האחרון שנחפר בשפלה היה בלכיש בשנות השלושים של המאה הקודמת. המחקר יכול לשפוך לנו אור מאוד על הפולחן הכנעני בתקופה הזו".
שי מציין כי לפי שעה מוקדם לקבוע מה התכלית של המבנה שנחפר וכלל לא בטוח שמדובר במקדש שכן בתקופה זו לא רק מקדשים שימשו לפולחן. בהקשר זה הוא מזכיר בחיוך סיפור מימיה הראשונים של החפירה. "באחד השבועות הראשונים של החפירה באזור הזה הגיע לבקר אותנו פרופ' מזר, חתן פרס ישראל לארכיאולוגיה, ואמר בסוף עוד תגלו כאן מקדש לפי אופי המבנה הזה...".
"ארכיאולוגיה היא פאזל תלת ממדי של אלפי חלקים שגם אז יש לנו רק תמונה חלקית ולכן כל פעם נחשפת עוד פיסה קטנה. השנה התברר לנו גודלה של החצר - 16 על 16 מטר שבה התקיימו חלק מהטקסים הללו. כל שנה מצטרפים ומתווספים חלקים מהחפירה".
עוד מציין ד"ר שי את עבודת השחזור שמתלווה לחשיפות החפירה עצמה. בהקשר זה הוא מזכיר את הבנייה המחודשת של שני כדי ענק שיובאו מקפריסין כפי שהעידה בדיקת האדמה שממנה נעשו. לדבריו בפני החוקרים ניצבת תעלומת הצורך בשני כדי ענק שכאלה, כדים שגם כשהם ריקים הם כבדים מאוד ויכולים להכיל מאתיים ליטר. לא ברור מדוע שני כדים שכאלה מגיעים מקפריסין לאתר קטן בשפלת יהודה, אתר שלא היה משמעותי וחשוב עד כדי הצורך להביא אליו פריטים כאלה ממקומות רחוקים.
באשר ליחסו של עולם המחקר והארכיאולוגיה להגדרת הממצא כאחד החשובים ביותר בשנת 2014 אומר ד"ר שי כי אנשי המכון שותפים בכנסים בינלאומיים ומקיימים שיתופי פעולה מול מכונים בעולם כדוגמת חקירת זהותם של עצמות בעלי החיים שנמצאו במקום, חקירה המתבצעת בקנדה ומחקר בוטאני סביב הממצאים נעשה בגרמניה. לזאת נוסף היחס בעולם הפופלארי, כהגדרתו, יחס ש"עושה רעש ומסייע באיסוף מתנדבים שמגיעים לחפור איתנו. יש להכרזה הזו משמעות".
"אנו מגדירים את החפירה כחפירה קהילתית וככזו היא פתוחה למתנדבים המעוניינים להצטרף אלינו גם לזמן קצר", אומר ד"ר שי שכאמור מעריך כי החפירה במקום צפויה להימשך עוד כשנתיים עד לפיענוח מלא של תכלית המקום. זאת לצד המשך החפירה באזור כולו, חפירה שתימשך להערכתו כעשור. לאחר השלמת החפירה יונגש המקום לתיור ושימור. זאת "בהתאם לעוד הרבה גורמים נוספים", כלשונו.