זהו, הגעתי סופית למסקנה שהנייד שלי הוא בלתי יעיל בעליל. אז נכון שהוא יוצר בשנת תרפפ"ו, והתווים שלו הם באותיות בולד גופן 30 בערך, ובכל נקישה על מקש נשמע קול שמגיע מסוף העולם ועד סופו, אך המחדל העיקרי הוא נושא המסרונים.
האמת היא שאני כלל לא מבינה למה הרבנים בציבור החרדי אוסרים את השימוש במסרונים. בעיניי זו אחת השיטות הטובות ביותר להעביר הודעות, מסרים, רגשות, איחולים, מחמאות ופרגונים לאהובים שלנו. "מה שלומך, נסיך שלי? הגעת לישיבה בשלום?" או "יום הולדת שמח" לאחד הילדים, כשבמקביל נשלחים כעשרים מסרונים כאחד כדי ליידע את כל המשפחה על יום ההולדת של הנ"ל, כדי שהוא ישמח באיחוליהם.
אך הבעיה היא שיש הודעות שאני אוהבת לשמור קרוב מאוד ללבי, כמו הודעה מבתי היקרה: "אמא יקרה שלי. תודה על הפינוקים. אוהבת מאוד", או "כל הכבוד לאמא היקרה שלנו על השבת הנפלאה", או הודעות מהאיש. ואז נשלחים אליי מסרונים חדשים, אך מתברר שאין להם אישור כניסה, כי תא ההודעות מלא! אני מנסה להחליט אם ישנה הודעה שהגיע זמנה להימחק, אבל מחליטה שאיני יכולה לוותר על אף הודעה. מה לעשות? בעלי היקר מציע לי הצעה גאונית: לרכוש פלאפון נוסף, כדי שאוכל לקבל מסרונים חדשים בלי למחוק את הישנים.
בכל אופן, איך שלא יהיה, ברור לי שמסרונים אינם תחליף לתקשורת אישית פנים אל פנים, שבה אנו קולטים את מי שעומד מולנו, את רגשותיו ואת מצב רוחו. והנה, לאחרונה פותחה תוכנה חדשה על ידי חברת סטארט-אפ בשם 'אפקטיבה', שאחרי שהיא מותאמת לטלפון הסלולרי ומופעלת על מי שעומד מול המשתמש - מצליחה לזהות בדיוק רב את מצבו הרגשי לפי תזוזות השפתיים, זווית הגבות ושינויים קלים בחלקים שונים של הפנים. התוכנה שמה לב אם האדם חייך, הרים את עיניו, קימץ את גבותיו, חישק את שפתיו וכדומה, ולפי זה קובעת ומציינת לך מה מצב רוחו.
זהו "מיחשוב אפקטיבי", שעל פיו התוכנה בשימוש מושכל של איש מכירות עשויה לנבא מכירות של מוצר בדיוק של עד 75 אחוזים, כך לטענת החברה. לדבריהם היא יכולה גם לסייע למורה לזהות תלמיד שמתקשה, או לעזור לילד אוטיסט להבין את הבעות פניו של חברו. היא יכולה לעזור לרופא לוודא שהפציינט מולו הבין את ההוראות שהוא נתן לו, וגם בזמן משחקי מחשב דו-צדדיים היא תעזור לך לכלכל את צעדיך על פי הבעות פניו של היריב. שיטה זו של קליטת הבעות פניו של האדם העומד מולך נקראת facial coding technology, ועתידה עוד לפניה.
חבר ודוקטור
ומכאן למרפאה. גם פה, הטכנולוגיה מאיימת להחליף את המגע האישי, את ההתרשמות משפת הגוף של החולה, ממבט עיניו, מהבעת פניו ומקריאת רגשותיו.
המרחב הרפואי שבו נפגשו החולה והרופא היה לפני שנים לא רבות מוגדר היטב, עם גבולות ברורים וחדים: במרפאה או במחלקה בבית החולים. מעבר לכך לא התקיים כמעט כל שיח ביניהם. מציאות זו שמרה על הריחוק שהיה נחוץ באותן שנים לשמירת מעמדו המקצועי של הרופא.
והנה, התפתחות אמצעי התקשורת שינתה באופן דרמטי את הזמינות של הרופאים והקטינה באופן ניכר את המרחק המקצועי בין הרופא והחולה, כך שהמרחב הפרטי והמרחב המקצועי של הרופא החלו להתערבב זה בזה.
בקהילת הרופאים התחילו לעלות שאלות כמו: האם כדאי וראוי שרופא ייאות להזמנה להצטרף לחוג החברים של מטופל שלו בפייסבוק? ומה אם הרופא יזמין מטופל להצטרף לפייסבוק שלו? אם המטופל יהפוך ל"חבר ברשת", סחבק לכל דבר ועניין, כשהוא שותף למתרחש באירועים משפחתיים וחברתיים שבהם נוטל הרופא חלק, האם יש סיכוי שתישמר ההיררכיה המקצועית? (איזה מזל שאין לי כל גישה לפייסבוק).
רוב הרופאים נמנעים מלשתף את המטופלים ברשת החברתית שלהם, בעיקר מחשש מפני אותו טשטוש גבולות בין החיים המקצועיים והפרטיים. חלקם הגדול נמנע גם ממתן ייעוץ רפואי ברשת מסיבות נוספות: השקעת הזמן הנדרשת לכך ללא כל תמורה או הכרת הטוב ועל חשבון זמנו העמוס גם כך, חוסר היכולת לשמור על אחריות מקצועית נאותה וחוסר תשתית רפואית-משפטית למציאות חברתית-דיגיטלית זו.
די לסמרטפונים
ויש גם מי שיודעים למתוח את הגבול במקום אחר לגמרי. לפני חודשים מספר קיבלתי העתק של מכתב מדהים ובו סיפור שאירע לאחרונה בישיבה התיכונית של מצפה רמון, שם קיימת מזה שנים מועצת תלמידים פעילה שמקבלת גם החלטות חינוכיות ישימות.
לפני כמה שבועות היה דיון של הנהלת הישיבה עם מועצת התלמידים בנושא השימוש בפלאפונים חכמים בישיבה. סוכם לערוך הצבעה בין שתי האפשרויות: לאפשר לתלמידים להביא לישיבה סמרטפונים בתנאי שיש להם חסימה שתתאים לתנאי הישיבה; או לאסור איסור גורף על הכנסת סמרטפונים מכל סוג שהוא לישיבה, ולהתיר רק פלאפונים פשוטים.
ההצבעה נערכה, ולהפתעת כל הנוכחים היה רוב מוחלט לאופציה השנייה - 130 מול 80! רוב גדול של התלמידים עמד על כך שגם חבריו לא יהיו חשופים לתכנים השליליים שעלולים לגלוש אל הסמרטפונים תוך כדי גלישה ברשת, וכך נקבע כהחלטה מחייבת בישיבת התיכונית במצפה רמון. אשרינו, מה טוב חלקנו, שפירותינו מתוקים מדבש ומנופת צופים.
לתגובות: drchana2@gmail.com