זירת הפיגוע בפריז
זירת הפיגוע בפריזצילום: רויטרס

הסופר והעיתונאי היהודי-גרמני קורט טוכולסקי, שאת כתביו שרפו הנאצים, שואל ועונה – מה מותר לסאטירה? הכול!

האומנם?

אמרה מאוד מפורסמת טוענת שתמונה אחת שווה אלף מילים. הקריקטוריסטים מוסיפים: וקריקטורה אחת שווה אלף תמונות. ואם כך, ראוי לשאול את כל המתחסדים הצבועים, המצווחים ככרוכיות על כל אמירה ועל כל תגובית ברשת "הסתה! הסתה!" ו"מילים יכולות להרוג!" – מהו כוחה הרע של קריקטורה? בעצם, כבר לא צריך לשאול, קיבלנו תשובה ניצחת במערכת 'שרלי הבדו' בפריז.

אותם תקשורתנים, צרחני ההסתה המקצועיים, תובעים לעצמם חופש ביטוי מופקר בשביל לסתום ת'פה לכל היתר ולהמשיך להלעיז כאוות נפשם הפגומה. אז באו אנשים מתרבות אחרת, שמבינים אחרת מהי הסתה ומהו לעז, ונטלו נפשות עיתונאים תוך הקרבת חייהם שלהם. מסקנה: כל הנאבק בשביל להגן על כללי ביטוי לגיטימיים בדמוקרטיה, חייב לקחת בחשבון שיש אחר זולתו, עם כללים אחרים לגיטימיים מבחינתו, ופגיעה בו בכללים "דמוקרטיים" גוררת פגיעה ב"דמוקרטיה" בכלליו.

מה הועילו לאנושות השתלחויות הסאטיריקנים והקריקטוריסטים עם שנינויותיהם המעליבות? מה הועילו לעצמם ציירי 'שרלי הבדו' בהשפילם ציבור שלם שאינו מקבל מכול וכול את "חופש הביטוי" הזה? אולי אמירתו של הסופר החשוב קורט טוכולסקי מוטעית ביסודה? אולי כדאי להגדיר מחדש את גבולותיה הפרוצים של הסאטירה? בכל זאת, נרצחים אנשים.

העובדה היא ש"חופש הביטוי" במתכונתו הנוכחית הוא "חופש" מסוכן מאין כמותו. הוא כבר אינו נשמת אפה של הדמוקרטיה, ואולי הוא אפילו בדרך להיות הרעל הארסי שישמיד את הדמוקרטיה. הביטוי אינו רק מילה, צילום או איור – יש כבר ביטויים מעשיים של רצח בעקבות ביטויים מילוליים באיצטלה של סאטירה. גבולות החופש דהו והשימוש האינפלציוני במילה חופש מאיים על חירותם של כל שוחרי החופש.

מאוד פשוט להציג חמסה בתערוכה, לכתוב עליה "איטבח אל יאהוד", לעורר מהומת אלוקים ולנפנף בדגל חופש הביטוי. מישהו צריך להתערב בעולם הזה המתחפש לאמנות. נחוץ מישהו שילמֵד שאין חופש יצירה בעלמא ואין חירות הביטוי סתם ככה כי מתחשק. פגיעה ברגשות מחייבת סיבה מועילה מצדיקה. אם יש פקפוק בהצדקה - אין הצדקה.

הרצח במערכת 'שרלי הבדו' מזעזע. הלוואי שיזעזע את אמות הסיפין בעולם התקשורת ויגרום לריסון ולמשנה מחשבה. שום דבר בעולם אינו מצדיק רצח, בוודאי לא ציור או בדיחה לא מוצלחת. אבל הנה, נרצחים. ולא יועילו משמרות אבטחה במערכות העיתונים, כי צריך לנטרל את הסיבה עצמה למעשי הרצח, שהיא הקינטור וההזמנה לקטל.