אזרחי צרפת היהודים מסיימים את השבוע הלא פשוט הזה מבחינתם בהבנה אחת: מה שהיה, כנראה הוא שיהיה. הם אמנם זכו לביקור של ראש הממשלה בנימין נתניהו וכמה מהשרים, ולמנה גדושה של אמפתיה מעם ישראל בתפוצות; מיליוני צרפתים הזדהו עמם בצעדה שהתקיימה ביום ראשון, אבל עלייה המונית לישראל בתקופה הקרובה כנראה לא תתרחש.
בביקורו בפריז, חזר ראש הממשלה על קריאתו ליהודי צרפת לבוא לישראל: "יש לכם את הזכות המלאה לחיות בבטחה ובשקט, לחיות בכל מקום שתבחרו, לרבות כאן בצרפת. אבל היהודים היום התברכו בזכות נוספת, זכות שלא הייתה קיימת בדורות קודמים - להצטרף לאחיהם היהודים במולדתם ההיסטורית בארץ ישראל". אליו הצטרף חבר נוסף במשלחת לפריז, שר החוץ ליברמן, שהבהיר ליהודי המדינה: "אם אתם מחפשים ביטחון ועתיד בטוח לילדיכם - אין שום אלטרנטיבה אחרת".
הממשל הצרפתי לא היה מרוצה כלל מדבריהם של נתניהו וליברמן. שרים בצרפת טענו שהקריאות של נתניהו לעלות לישראל מביעות חוסר אמון ביכולתה של המדינה לדאוג לאזרחיה. הנשיא הצרפתי פרנסואה הולנד החליט במחאה לעזוב את הטקס שהתקיים בקהילה היהודית לזכר נרצחי הפיגוע, רגע לפני שראש הממשלה החל בנאומו. הסיכום על כך היה מראש, כדי שהולנד לא יצטרך להיות נוכח כשנתניהו ידבר על עלייה, למרות שהיה ברור שמדובר בנוסח מרוכך, אחרי שנתניהו עצמו ספג נזיפה מראשי הקהילות היהודיות שטענו שהקריאות הללו יכולות להסב להם נזק.
מתכננים עלייה, לא אורזים
בקהילות היהודיות חוששים מערעור היחסים עם הממשל הצרפתי, כנראה מאחר שאין בכוונתם לעזוב את המדינה. קצב העלייה השנתי מצרפת לישראל אמנם גבר בשנים האחרונות, אבל מדובר בעיקר באלפים ולא בעשרות אלפים. כל פיגוע או התנכלות ליהודים, כפי שהיה למשל לפני שנתיים בטולוז, גורמים למחשבות עזיבה אצל יהודים רבים, אבל המחשבות לא מתורגמות למעשים.
חיים אלול, אביה של אווה סנדלר, שבעלה ושני ילדיה נרצחו בפיגוע בבית הספר אוצר התורה בטולוז, מסביר ל'בשבע' מדוע הוא נשאר בצרפת, למרות הכול: "כל הילדים שלנו פה, ואשתי מאוד קשורה אליהם. קשה לנו לצאת מכאן, אבל אנחנו תמיד מתכוננים לעזוב".
זאת פחות או יותר ההגדרה: מתכוננים לעזוב. יהודים רבים עושים הכנות מנטליות, תורמים לישראל ובאים לבקר, אבל באופן מעשי נותרים במקום מושבם. גם חיים אלול שמע השבוע את הקריאות לעלייה, ויש לו הסבר ברור מדוע היהודים לא עולים בהמוניהם. "נפגשתי בפריז עם השר נפתלי בנט", הוא מספר, "ואמרתי לו: איך אתה רוצה שנעלה ארצה אם כל הזמן עושים לנו בעיות? אנחנו מביאים כתובה, מביאים יוחסין, רוצים תעודה שאנחנו יהודים. בני אדם מתייאשים. צריך לפעמים לחכות שנה ושנתיים כדי לעלות".
ומה לגבי החשש הביטחוני?
אלול מספר כי "בימי ראשון, אני יוצא כל שבוע לשוק הערבי. עם כיפה, ציצית, זקן, פאות - ומתייחסים אליי יפה. אני מרגיש בטוח כאן".
גם הרב יצחק קפטאס, רבה לשעבר של קהילה ואנסן בפריז, שם אירע הפיגוע, מסביר שיש קשיים רבים בענייני העלייה, ומותח ביקורת על הקריאות של מנהיגי ישראל ליהודי צרפת. "אינני חושב שזה היה מוצדק שראש ממשלת ישראל ייכנס ויתערב בעניינים של הקהילה היהודית בצרפת", הוא אומר. "לעלות היום לארץ ישראל זה עניין של שיקול פנימי של כל משפחה ומשפחה. יש אנשים שהלכו, היו שם שנתיים, סבלו וחזרו. זה לא נקרא עלייה. אנשים שאין להם מקצוע ולא מסודרים בעבודה כאן, מה נרוויח מעלייתם לישראל?", תוהה הרב קפטאס.
גם הוא אומר שהדיבורים על עלייה יפים, אבל בשטח יש לא מעט בעיות. "כשמדברים על עלייה, מדברים גם על עלייה רוחנית. צריך מקום לחנך את הילדים. לא תמיד מקבלים את הילדים מבתי הספר שלנו בבתי ספר דתיים מאוד בישראל. דווקא בבתי הספר הדתיים-לאומיים מקבלים אותנו יפה".
הרב קפטאס מזדהה עם החששות של הקהילות היהודיות מהאנטישמיות המתגברת. "מצד השלטונות ההערכה היא לא נכונה. צריך להתחיל לחשוב ברצינות, לבחון את המצב מחדש ולהסיק מסקנות. צריך לעשות חשבון נפש. בינתיים הממשלה עוד לא הגיעה למצב הזה. אני לא רוצה לחיות תחת אבטחה, אלא לחיות כמו כל אזרח חופשי בצרפת. בינתיים גם הוכח שהאבטחה לא מועילה, כי היו מאבטחים מתחת לעיתון שהותקף בפריז, ובכל זאת המחבלים הצליחו להיכנס לשם".
פול פיטוסי מנהל את בית הספר היהודי באחד הרובעים בפריז כבר שנים רבות. גם הוא חולם על ישראל, אבל הכול נותר בגדר חלום. "הבת שלי חיה בארץ ישראל, וזו הזדמנות למסור לה דרישת שלום. אבל לי קשה לעבור, בגילי. יש לי כאן עבודה מסודרת. זה לא פשוט", הוא אומר ומסיים באופטימיות: "אין ספק שאנחנו מודאגים, אבל לא מפחדים. אנחנו עם חזק וממשיכים בחיים, כמו תמיד".
צרפת רוצה את היהודים
ראש ממשלת צרפת, מנואל וואלס, השתמש השבוע במטבע לשון שמוצאת חן מאוד בעיני יהודי צרפת, והוא לא הראשון שמשתמש במלים אלה. "צרפת בלי יהודים זו לא אותה צרפת", אמר ורמז לכך שהוא מעוניין שהקהילות היהודיות הגדולות של צרפת, המונות על פי ההערכות למעלה מ‑700 אלף איש ואישה, ימשיכו להתקיים כפי שהיה עד היום. מדינת ישראל אמנם עסקה בתוכניות שונות לעידוד העלאת יהודי צרפת, אבל הרושם לא השתנה, גם מההכרזות של ראש הממשלה השבוע בנושא זה.
ובחזרה לישראל. יהודי צרפת קרובים מאוד לרבה של ירושלים, הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, שאף הספיד את הנרצחים השבוע והשתתף בטקסים לזכרם. גם הרב שותף לתחושה שמעלות השיחות עם היהודים בפריז. "כשהייתה המכה בטולוז שנרצחו היהודים, ושאלו אותי עיתונאים צרפתים בנושא, עניתי להם שאנחנו אוהבים כל יהודי ושמחים על כל יהודי שבא. אבל אנחנו שמחים שיבואו בנחת, מתוך החלטה נכונה. זה בושה לממשלת צרפת אם אנשים יצטרכו לברוח, משום שהם לא יכולים לתת להם הגנה ראויה", אמר הרב.
יהודי צרפת, שספגו רדיפות לאורך שנים רבות, בטוחים שגם הגל העכור הזה יעבור. "פרשיות השבוע האחרונות", מסכם פול פיטוסי, "מספרות לנו על משה ופרעה. עכשיו בצרפת יש כנראה תקופה של פרעה, ובקרוב, בעזרת השם, תהיה תקופה של משה".