הרב אברהם קריגר, ראש מכון "שם עולם" להנצחת השואה וחוקר השואה והאנטישמיות, התייחס ביומן ערוץ 7 לדיווח ולפיו במבנה במחנה בוכנוולד שוכנו 21 פליטים על ידי העירייה המקומית. הרב קריגר משוכנע שלא מדובר בטעות גרידא.
"מדובר בטעם רע בעליל שאי אפשר לקבל אותו", אומר הרב קריגר על האירוע שדווח ב'ידיעות אחרונות' ומדגיש כי גם אם המקום שבו שוכנו הפליטים היה בעבר מקום משכנם של אנשי ס.ס. הרי שעדיין מדובר בטעם רע. לזאת הוא מוסיף וקובע כי האירוע אף חורג מטעם רע ומלמד על מגמה גוברת והולכת בגרמניה, פולין ומקומות נוספים שתכליתה הדחקת, השכחת והכחשת השואה.
הרב קריגר מציין בדבריו כי באחרונה "היו מספר מאבקים נגד עיריות שלוטשות עיניים על מקומות של הנצחה ורוצים לספח אותם לתפקודים כאלה ואחרים של העירייה". להערכתו "לא מדובר רק במאבק נדל"ני אלא גם ברצון טבעי של המקומות הללו לגמד ואולי להשכיח ולהוציא מהמסלול מקומות שנקשרים לעיריות ולמחוזות הגיאוגרפיים עקב מיקום של מחנה כזה או אחר באזור שלהם".
הרב קריגר מזכיר דוגמא מהעבר הלא רחוק, "היה אירוע כזה של מאבק באושביץ", הוא מזכיר את המקרה בו רצו להקים במקום כנסייה ולאחר מכן הקמת מרכז קניות. "גם כאן אני חושש ששיכון הפליטים הוא שלב מקדים למחיקת המקום או העברתו לשימוש אחר. העיריות הללו לא רוצות ששמן ייכרך במה שאירע במקום הזה לפני כמה עשרות שנים".
הרב קריגר מודע לכך שאין יכולת לעיריות למחוק מחנות כדוגמת בוכנוולד מעברו של האזור, ובכל זאת הוא סבור כי לאותן עיריות הימצאות של אנדרטה נסבלת יותר מהימצאותו של המבנה האותנטי עצמו. הוא מספר על "עוד ועוד עדויות על ניסיונות של רשויות למחוק את האלמנטים האותנטיים במסווה של נכונות להשקיע במקומות הללו או להפוך אותם למודרניים יותר".
לדבריו קשה להיאבק בתופעה זו שכן "לכאורה מדובר במטרה טובה של הנצחה, אבל כולנו יודעים שלאותם מדינות קל להתמודד עם אלמנט מוזאלי כי הוא הופך את ההיסטוריה למרוחקת ולא לאותנטית".
"הם מבינים שלא יוכלו להימלט מההיסטוריה אבל מנסים למחוק את העובדות האותנטיות", שב הרב קריגר ואומר ומציין כי דוגמאות לכך ניתן למצוא לא מעט בגרמניה אוקראינה ופולין.
"בפולין אחת הדוגמאות הקשות מהחודשים האחרונים – אחד ממחנות ההשמדה הוא מחנה חלמנו שהוקם בדצמבר 41, עוד לפני ועידת ונזה. מהמחנה הזה לא נשאר הרבה. לפני 12-13 שנה מצאו בחפירות הצלה את הטירה שאליה הובלו היהודים בלילות. חלק מהרכוש של היהודים הוטל לבורות רכוש שנחשפו גם הם. לאחר מכן במשאיות הובלו היהודים מתאי הגז לבורות ביער. נחשפו בורות שמהם עלו וצפו העצמות. בכך הוקרנה אותנטיות שאין לה אח ורע – רכוש היהודים ועצמות היהודים נראו לעיני כולם. מה עשו? הביאו טרקטורים וכיסו את בורות הרכוש ואת בורות העצמות על ידי אבני חצץ", הוא מספר ומדגיש כי "גם אם הטיעון היה שרוצים לכבד את העצמות אפשר היה לכסות אותן בזכוכית משוריינת, לבנות מבנה שניתן יהיה לצפות באותנטיות. לא. הם כיסו ובונים שם מבנה קטן".
הרב קריגר מזכיר בהקשר זה גם את המחאה הפולנית לנוכח דבריו של הנשיא האמריקאי אובמה על המחנות בפולין. הממשל הפולני זעם אז. "הם מאוד רגישים כי רוצים להרחיק את עדותם".
בעקבות דבריו אלה נשאל הרב קריגר אם אין מדובר בשיפוט קטגורי מדי של מגמת הרשויות שם ואם הרגישות היהודית אינה מביאה אותו ללקט את פרטי האירועים הללו למקום אחד, לתת להם פרשנות ולראות אותם כחלקי פאזל אחד שלם, בעוד אולי לרשויות בפולין וגרמניה יש מגמות אחרות ופגיעה ברגשות אינה אחת מהן.
הרב קריגר קובע כי "אם יש לנו רגישות אז היא צריכה להילקח בחשבון. לעם היהודי יש את האמירה החשובה ביותר על חיי הנרצחים ועל שימור זכרם. ראוי שייקחו את הרגישות הזו בחשבון. אבל זו לא רגישות. יש הטמנת ראש בחול. אפשר לטעון טיעונים אבל זו עובדה ולא השערה וניתן להוכיח זאת, גם מאנשים שעבדו בתוך המערכות השלטוניות הללו ויצאו משם לאחר ששמעו את המניעים למעשים הללו. זו לא ספקולציה", הוא בטוח ומעיר אודות כיסוי העצמות במחנה חלמנו כי "אם זה היה ממקום טוב זה לא היה במחשכים ובלילה. כיסוי העצמות בוצע לאחר שקבוצת אישים מכובדים בראשות יהורם גאון הגיעו לביקור שאותו יזמנו ותועד בתקשורת. המעשה נעשה מייד לאחר מכן ללא התייעצות וללא מחשבה".
הרב קריגר מתריע ואומר כי אם הרשויות בישראל לא ימחו ויפעלו נגד מגמה זו נראה איך אט אט משתנה הנרטיב המלווה את אתרי ההשמדה ובעוד כמה שנים הסיפור שיסופר שם יהיה שונה בתכלית ואמות שסייעו להשמדת יהודים ייחשבו למגיני יהודים.