בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס שגרירנו לשעבר בוושינגטון וסגן שר החוץ לשעבר דני איילון לסוגיית ההתמודדות עם בית הדין בהאג ובהמשך גם למה שנראה כהתפרקותה של 'ישראל ביתנו', המפלגה בה היה חבר, עם פרישתו של השר יאיר שמיר ממנה.
באשר לסוגיית בית הדין בהאג אומר איילון כי הוא דווקא אינו מודאג ומוטרד מכך שכן "כשלפלשתינים יש את הזכות לתבוע הם יכולים להיות גם הנתבעים, ואבו מאזן לא יוכל לרחוץ את ידיו ממה שקורה בעזה. הוא הכריז על עצמם כמדינה וכמדינה הוא אחראי למה שקורה בעזה ולמה שהחמאס עושה שם". איילון משוכנע שבסופו של יום יתברר לפלשתינים שהפסדם גדול משכרם.
עוד מוסיף איילון ומעיר כי "בית הדין בהאג מעולם לא האשים ולא שפט מדינות או אזרחים של מדינות דמוקרטיות שבהן יש עליונות שלטון החוק וארגוני זכויות אדם". בדבריו הוא מדגיש כי לטעמו "עדיין ארגון 'בצלם' הוא בעוכרנו. הם עושים עבודה שאינה צדק אלא חיפוש מתחת לכל סלע ולפעמים גם משקרים, אבל עצם קיומם של ארגונים שכאלה בישראל מוכיח איזו מדינה פתוחה היא ישראל. יש כאן מבקר מדינה, יש בג"ץ ושופטים ועוד. אף פעם בית הדין לא עסק במדינות דמוקרטיות אלא בדיקטטורות כמו סודן או מדינות מתפרקות כמו רואנדה וקונגו".
לדברי איילון "צריך להיות תקדים מיוחד במינו כדי שמדינה דמוקרטית תעמוד למשפט". עם זאת גם הוא מודע לאיפה ואיפה שבה מתנהל היחס הבינלאומי לישראל "אין לי שום אמון במערכת המשפטית הבינלאומית אבל יש כאן עניין רק עניין משפטי אלא גם מדיני. לישראל יש אפשרות לנצל את כל מה שקורה בעולם. למדינות המערב כמו ארה"ב, הולנד גרמניה יש אינטרס מובהק שישראל לא תועמד לדין כי השלב הבא הוא שחיילים וטייסים שלהם יועמדו לדין על הפצצות בתימן בעיראק או בסוריה. היום אנחנו יכולים לבנות קואליציה של מדינות מערביות שחוות את הטרור ולנצל את שעת הכושר הזו כדי שאם ישראל תגיע לבית הדין הם יחרימו את בית הדין, לא יקבלו את סמכותו ולא יאכפו את פסקיו ולא יעבירו לו כספים ובכך ישמטו את כל הלגיטימציה מהארגון הזה".
באשר להפיכתם של הפלשתינים ממאשימים לנאשמים נשאל איילון אודות ההתנהלות התמוהה של הרשויות הישראליות שאינן ממהרות לסייע לנפגעי הטרור במשפטים בינלאומיים ואינה שולחת את נציגיה הרשמיים לסייע במשפטים שבהם הרש"פ ובכיריה הם הנאשמים. במענה הביע איילון הערכה לפועלה המשפטי של עו"ד ניצנה דרשן לייטנר והוסיף כי לו עצמו אין הסבר מניח את הדעת מדוע הממשלה אינה עוזרת ומסייעת יותר. "היה ראוי לסייע יותר. באופן לא פורמאלי מסייעים בחומר ובמידע. אולי לא רוצים להופיע בפרונט משיקולי יחסי ציבור או שיקולים בינלאומיים, אולי הם סבורים שנכון שמול בית המשפט יעמדו הקורבנות ולא הממשלה".
נטישת 'ישראל ביתנו החלה בזיגזוגי ליברמן
בחלק השני של השיחה עמו התייחס איילון למתרחש במפלגתו לשעבר 'ישראל ביתנו' עם פרישתו של השר יאיר שמיר ממנה היום. "מה שקורה שם זו התפרקות מוחלטת. יש שם התפרקות ערכית ואבדן דרך. ההתרסקות של ליברמן בסקרים החלה עוד לפני החקירות. היא החלה בעקבות הזגזוגים – פעם ימינה ופעם שמאלה, פעם התכנית הסעודית הייתה בעיניו מתכון להשמדת ישראל ופעם הוא מברך כעל דבר טוב. אי אפשר לאחז את עיני הציבור כל הזמן. הדברים מתגלים".
"לגבי העזיבה – אם אנחנו מסתכלים על ההרכב של 'ישראל ביתנו' לאורך השנים אנחנו רואים שאנשים דעתניים ועצמאיים לא מחזיקים שם מעמד. כל פעם יש איזה ישראלי לקישוט. פעם היה גיבור ישראל, אל"מ צ'יטה, שהחזיק מעמד קדנציה וליברמן העיף אותו, אחר כך חסון קדנציה אחת, אחר כך אני ועכשיו יאיר שמיר. מי שנשאר שם הם או כנועים או צייתנים".
באשר לפרשת החשדות לשחיתות אומר איילון כי קיבל את המידע בהפתעה "אני מצטער על כך. אלו אנשים שחלק מהם עבדתי לצידם ומעולם לא העליתי בדעתי שיוחשדו במשהו ואני מאחל להם כל טוב, אבל צריך לחזק את שלטון ואכיפת החוק. זו לא רק גזילת כספי הציבור אלא פגיעה באמון הציבור בשלטון ויכול להביא להתפרקות ולכן צריך לחקור ולעקור מהשורש".
איילון נשאל גם אודות מעמדו של השר ליברמן שאם יפנה לימין יטענו שהוא מזגזג ואם יפנה לימין יאבד עוד כמה מבכיריו, מציאות שבה לכאורה הוא מצוי בסד שאינו רגיל אליו. "הוא בסחרור", אומר איילון. "בסך הכול נחשף הפרצוף האמיתי. כל הפאסון של כאילו ביטחון עצמי עצמה וחוזק זה היה אחיזת עיניים ולא מעבר לכך. לכן ל'ישראל ביתנו' אין מקום בזירה הפוליטית. היא קמה על גבו של שרנסקי כדי לייצג את המגזר הנהדר והמצוין של העולים מרוסיה אבל היום כשיש דור השני והשלישי אין צורך בכך. היום הוא כבר מפסיד מצביעים כי דפוסי ההצבעה של הצעירים הם למפלגות המסורתיות כמו שאר האוכלוסייה וגם המצביעים הוותיקים אחרי 16 שנה רואים שהוא לא השיג עבורם דבר. יהיה מעניין לראות איזה שפנים הוא כאשף פוליטי לא קטן ישלוף מהכובע הבוער".
באשר לו עצמו אמר איילון כי לפי שעה לא נראה כי הוא עשוי לעבור חזרה אל הזירה הפוליטית, אך עם זאת הוא אינו שולל אפשרות כזו בעתיד כמי שרואה בשליחות ציבורית זכות שהיא חובה. "כרגע בוודאי שלא, אבל בעתיד – אני לא פוסל".