הרב יונה גודמן מספר על מיזם חדש שמתפתח בחו"ל, בו מוצע לרווקים ובעיקר לרווקות להתחתן... עם עצמם.
חברה המפיקה חתונות מציעה לרווקה החפצה בך, להפיק עבורה את חתונתה. ב"חתונה" יש הכול: מאפּרֶת וסַפרִית, שמלת כלה וכסא כלה מהודר, סעודה חגיגית וקהל חברים, צלם ותזמורת. כמתנה לחתונה מקבלת הכלה גם לילה (לבדה) בבית מלון. קיצורו של דבר, בחתונה יש הכול, למעט... חתן.
לדברי הרב גודמן, הצרכנים העיקריים של המיזם הן רווקות מבוגרות, שטרם נישאו. חלקן מספרות שלמרות שבינתיים הן לא מוצאות חתן, הן לפחות רוצות לחוות את חתונתן. אחרות מדגישות כי הן מאמינות שעוד יתחתנו, אך חשוב להן להצטלם ככלה נאה בגיל צעיר, ולכן הן עושות כן אף שטרם מצאו חתן.
"מהסיפור האמתי הזה ניתן ללמוד שלושה דברים", אומר הרב גודמן, "ראשית, למרות הביקורת על המעשה התמוה, יש כאן תזכורת עבורנו בדבר הכאב העצום שחווים אותם רווקים מבוגרים שמבקשים להתחתן ובינתיים אינם מצליחים. המיזם המשונה צריך להוביל אותנו לא רק לצחוק על מה שקורה מעבר לים, אלא גם לשאול את עצמנו האם אנו זוכרים את אותם רווקים ורווקות מבין מכרינו שכמהים להתחתן, והאם אנו מתאמצים מספיק כדי להציע להם שידוכים ראויים".
במקביל, הוא מציע לראות בתופעה המתוארת ביטוי מוזר לשלושה תחומים שעלינו לתת עליהם את הדעת. לדבריו, "יש כאן ביטוי קיצוני לתופעה עולמית המתגלה גם אצלנו, בו אדם מציב עצמו במרכז אפילו על חשבון משפחתו. כמו כן, ההסבר של רבים שהם עושים את כל התהליך כדי לזכות לאלבום תמונות של עצמן ככלה בגיל צעיר, מלמד כי אצל רבים יש ערך עצמי בלהצטלם ולתעד עצמם, אף אם מדובר על ביוּם דבר לא אמתי. כן יש כאן שיקוף של הרצון לחוות חוויה, במקרה זה של חתונה, אף אם זו חוויה ריקה מתוכן אמתי".
"אני מציע לכולנו ללמוד, גם מתופעה רחוקה זו, על הצורך לחנך את ילדינו להעדיף עשייה אמתית על פני הנצחה בתמונות או חוויות מדומות, ולהעדיף ערכים של זוגיות ומשפחתיות על פני הצבת עצמי במרכז".