אריק איינשטיין - האלבומים המקוריים ב', סט מרובע
אחרי פטירתו הפתאומית של אריק איינשטיין, ציפיתי שחברות התקליטים ימהרו לשווק מחדש את אלבומיו הישנים ולנצל את המומנטום. אבל להפתעתי (ובמובן מסוים גם לצערי) זה לא ממש קרה.
אמנם יצאו כמה אוספי להיטים, אבל אותי עניינו בעיקר האלבומים המלאים, שמחביאים את השירים היותר מדהימים, שנטחנו פחות. בהזדמנות אספר לכם על כל האוצרות שמתחבאים בתוך האלבומים, ולא בדיוק מוכרים לציבור חובבי הרדיו: "כמה טוב", "כשתהיה בריא", "אחכה", "שדות זרים" ועוד.
אז עכשיו, רק עכשיו, יוצא המארז השני של "האלבומים המקוריים" (הראשון יצא כמה שנים לפני פטירתו של איינשטיין). הוא מכיל ארבעה דיסקים של הזמר האהוב: 'ארץ ישראל הישנה והטובה 4 - משירי סשה ארגוב', 'ארץ ישראל הישנה והטובה ה' – נוסטלגיה', 'תוצרת הארץ' ו'קצת לקחת חזרה'. שלושת הראשונים מהשנים 80', 84' ו‑85', והאחרון משנת 96'.
הבחירה דווקא באלבומים האלה מעניינת בהחלט. לא מדובר באלבומים ששייכים לתור הזהב של איינשטיין. אין באף אחד מהם להיטי ענק כמו "הכניסיני תחת כנפיך" (שנכלל ב'חמוש במשקפיים'), או "יש בי אהבה" (מהאלבום באותו שם), ולכאורה מדובר בהחלטה פחות מסחרית. אך למעשה, בעיניי ההוצאה הזאת הפריחה את השממה וניערה את האבק מחלק מאלבומיו הטובים יותר של איינשטיין.
אם לדייק, בעיניי 'תוצרת הארץ' הוא מאסטרפיס שלא זכה להערכה הראויה לו. יש בו שירי ארץ ישראל מדהימים כמו "אחד מן הגח"ל", "אהבה חופשית" ו"משירי היונה והשושן", ואווירה קסומה במיוחד. החלק החמישי של 'ארץ ישראל הישנה והטובה' הכיל מקבץ איכותי במיוחד של קאברים לקלאסיקות פריכות ונעימות. 'קצת לקחת חזרה', שיצא כבר בשנות התשעים, היה למעשה אחיהם החורג של אחיו הארצישראליים, ועשה מסע ארוך אפילו יותר אל תקופת החלוצים.
ללא ספק, אריק איינשטיין הצטיין (בין שאר הדברים) בנוסטלגיה ובשירי התרפקות וגעגוע. כאן, במארז המרובע הזה, הם באים לידי ביטוי באופן מלא. אמנם אין כאן יותר מדי להיטי רדיו מובהקים, אבל הרבה נשמה - תמצאו, ועוד איך.