דבריו של הרב ד"ר שרון שלום, חבר בית הלל ורב הקהילה האשכנזית קדושי ישראל בקרית גת, שהגדיר את האופן התורני שבו נקלטו עולי אתיופיה בישראל כ'תאונה היסטורית' והובאו כאן בערוץ 7, עוררו את כעסם של חברי איגוד רבנים של קהילת יהודי אתיופיה ששיגרו מאמר תגובה חריף לדברים.
נזכיר כי הרב שלום, בן העדה האתיופית בעצמו, אמר בכנס מיוחד שעסק במסורת הייחודית של יהודי אתיופיה , כנס אותו ארגן הרב שרון עצמו כי השיטה ההלכתית האתיופית וזו האשכנזית הינן שתי שיטות הלכתיות שונות שאינן זהות מלכתחילה, אך ניתן למצוא את הגישור ביניהם בכלים הלכתיים. הרב שרון הוסיף לטעון שלעולם היהודי האתיופי יש רבות לתרום לעולם ההלכה והתורה.
הרב ראובן יאסו שעוסק בגיור בקרב יוצאי אתיופיה מעל ל-20 שנה, תיאר את הקשיים הרבים שעברו יהודי אתיופיה בסוגיית ההכרה ביהדותם ע"י הממסד בישראל. לטענתו למרות שכלפי חוץ מצהירים שרוב יוצאי אתיופיה הינם יהודים - בפועל מתייחסים ליהדותם בספק.
לדברים אלו מגיבים רבני איגוד רבני יהודי אתיופיה וכותבים:
"גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך" (קהלת ז' כ"א). היה אולי עדיף שנקיים פסוק זה עלינו בתקווה שה׳ יצילנו מדעות שכאלה ומכותרות שכאלה. אבל כיון שכותבי המאמר הינם מטובי הרבנים בקהילה. אסור לשתוק. ייסורי השתיקה קשים יותר.
לקרוא "תאונה היסטורית" על קליטתנו ושיבתנו לארץ, שאבותינו ואימותנו מסרו נפשם והתפללו לזכות למציאות של גאולת ה׳ ?! זה כמו לומר שהקמת המדינה הייתה תאונה היסטורית! זה לא להכיר בניסי ה׳. אנחנו נאמר "גאל ה׳ את יעקב- אל תירא עבדי יעקב.
תפילת אבותינו "שתעלנו לארצנו ותטענו בגבולנו" התקבלה ומודים אנחנו לך ה׳ אלוקינו ששבו בנים לגבולם. נודה לך בכל עת ובכל שעה על "הגאולה וישועה ההיסטורית" של יהודי אתיופיה.
כאן בארץ ישראל- נמשיך לריב ריב אחים על הקשיים ונשתדל לרפא את פצעי חבלי הקליטה וחוסר הפרגון בין האחים. כאן בארץ ישראל - ננהג כפי שהתורה שבעל פה נמסרה ונכתבה לבסוף ועל פי הכרעות גדולי הדורות למעשה.
הרבנים יאסו ושרון שלום כותבים כי "בעיית מעמדה ההלכתי של קהילת ביתא ישראל תיפתר רק כאשר הממסד הרבני יפסיק לכפות את דעתו עליה ויפעל איתה בשיתוף פעולה". המשמעות היא שיהודים יעשו ככל העולה על רוחם. אבל הרבנות וחכמי ישראל לא זונחים לאנחות אף קהילה. יש לנו תורה אחת וכל היהודים השבים מהגלות מתרעננים, לתורת ארץ ישראל.
קשה- חבלי הקליטה
מאז עלייתנו לארץ אבותינו אנחנו שבים כל הזמן. שבים לארצנו, שבים לעם, שבים לתורה. ולא כהגיגים אלא ממש. וכל רובדי התשובה קשים. (ואיננו רוצים לומר הגזמות של תיאורי קושי, אלא נאמר "לא קל, קשה וישנם התמודדויות לא פשוטות" שומעים כל הזמן מפי זקננו כמה טוב ה׳ שהביא אותנו לארצנו מודים ומשבחים לאלוקי ישראל ומאידך מדברים ורואים קשיים: קושי שקשור לארץ לאדמה לנוף לאוויר איכות הסביבה, קושי שקשור בלהתחבר לאחינו שבכל הגלויות עם כל האופניים והתרבויות וכמובן שהצבע מוסיף לקושי. קושי בעניינים של היהדות שוני גדול בין היהדות המעשית בארץ לבין הנהוג בקהילה. כל רבדי התשובה קשים!!!
יש בני הקהילה ככותבי המאמר שרואים בקושי ומעדיפים לומר "ייתי ולא אחמיניה", ומעדיפים לא לעבור את התהליך של חיבור מחדש וקבלת התושב"ע בגלל הקושי שבזה. התפללנו לשיבה הזו כל שנות גלותנו וכאשר זה קורה מעדיפים להיות כחולמים. הם את נפשם הצילו אבל הצעתם מסוכנת לקהילה.
הרב שרון כבר בספרו, הפריד בין לב אבות ללב בנים. דור שיכול לעבור על שו"ע לדור שמומלץ שיקיימו שו"ע. שיטה זו גם אם היא נובעת מהקושי לראות את חבלי הקליטה היא לא טובה. ובהזדמנות זו אנחנו מבקשים מהרבנים לשוב מדרך זו. ומבקשים מהרב שרון שיחזור בו מפסיקותיו שם.
מזה כשלושים שנה בני הישיבות צועדים יחד בללמד תורה בקהילה תוך בחינה ולמידה של מסורת הקהילה. הצד השווה היה שכולנו קיבלנו את התושב"ע הכתובה וההלכה הפסוקה המוכרעת. אנחנו מבקשים מאחינו בשרנו לחדול מדרך זו.
הם כותבים "שהממסד הרבני נישל את הקייסים ואת המנהיגות הרוחנית של ביתא ישראל מכל תפקידיה וסמכויותיה מחד, ומאידך לא פעל להצמיח ומנהיגות תורנית־רבנית מקרב בני הקהילה אשר תשמש בתפקיד במקום הקייסים שנדחו". למען הגילוי הנאות עשרות קייסים ורבנים פועלים בתוך הקהילות מתאם המדינה. אם הביקורת נכונה, היא שהמדינה והרבנות לא עושים דיי מסכים בהחלט, יש עשרות רבנים תלמידי חכמים בני הישיבות שיכולים לרומם את מצבה הרוחני והחברתי בארץ.
בני הקהילה עסוקים כל הזמן בשילוב החדש עם הישן ועוסקים בתורת ארץ ישראל ומתחברים לשושלת מסירת התורה שבעל פה הכתובה באהבה וברצון ובהודאה גדולה לאלוקי ישראל שהשיב בנים לגבולם. בני הישיבות והרבנים עוסקים כל הזמן בחשיבה למצוא פתרונות ועצות ומתודות ללמד את תורת ארץ ישראל, ויש לומר עם הצלחה מרובה. אף אחד מאתנו לא חושב שהתהליך הזה קל. אבל הדרך ברורה אנחנו מתחברים לעם ישראל לתורת ארץ ישראל.
גדולי ישראל בדורותינו ראשי הישיבות והרבנים בני הקהילה כל אחד בדרכו, והרבנות שותפים לתהליך שהקהילה עוברת. ודאי לנו שהם עסקו ועוסקים בהכשרת מורה הוראה לקהילה. ישנם עשרות רבנים תלמידי חכמים בני הקהילה חלקם רבני קהילה בפועל ועושים עבודת קודש.
אזכיר רק שתי פרויקטים אדירים שמופעלים על ידי בני הקהילה מזה עשרות שנים:
הרב מברהטו סולומון שליט"א עומד בראש תוכנית להכשרת רבנים ייחודית ששמה דגש מיוחד לייעד אותם רבנים לרבני הקהילה. הרב וובשט ראובן שליט"א- הקים פרויקט אדיר שמטרתו להסמיך שוחטים ובודקים ומנקרים. וכמובן מו"ר הרב יוסף הדנה שליט"א שמלווה את הקהילה כרבה הראשי ליהודי אתיופיה.
דרכנו הוא להמשיך ללמוד את התורה וללמדה מתוך קבלה גמורה של המשנה והתלמודים וההלכה הפסוקה מתוכם וכל מקורות הקודש הקדומים והמאוחרים. תהליך כזה ודרך זו היא מתבקשת ומחייבת כי אין ספק שתורת ה׳ הכתובה ותושב"ע, נשמרו בצורה המדויקת ביותר בקהילות יהודיות בשאר הגלויות. אמת זו אנחנו קונים, יורשים והיא דרכנו מורשה לנו ולבני בנינו. וזה חלילה לא מנשל ולא מחליש ולא מעליב אלא מעצים ומחבר אותנו למקור.
לתת סמכות למי שאינו יודע לא משנה ולא תלמודים ולא הלכה פסוקה זה לברוא בריאה שלא נבראה. זה ליצור כת חדשה. זה לפלג את הקהילה ולדחות אותה מעם ישראל.
זה לא הפתרון, ואם כן, זה יצור את הבעיה הקשה החדשה. אם לא הייתי יודע שמי שכותב דברים למגמה הזאת הוא מי שישב בבית מדרש של חכמים ורבנים הייתי אומר שזה מאבק חילוני מסוכן לעם ישראל, ועכשיו שאני יודע, זה מאבק דתי מסוכן עוד יותר .
את מאמרם חותמים רבני הקהילה האתיופית בפנייה ישירה לרבני בית הלל ומשיאים להם עצה ובקשה:
ארגון רבני/יות בית הלל נתן במה לדרך מסוכנת זו. אנו מסוגלים להכיל את הארגון הזה ביחס לארגוני רבנים אחרים. גבולות הגזרה בינם לאחרים הוא לא כל כך רחוק ושונה לחלוטין. אין ספק שרבני בית הלל הינם תלמידי חכמים ויראה אלוקים.
הטעות הגדולה של הארגון היא שהרצון להקשיב ולקרב הולך לדחוק את הקהילה אל עבר גבולות הגזרה. רבני בית הלל היקרים, אתם עשו לכם את המאבקים על תפיסת עולמכם ההלכתיים. ואת קהילת יהודי אתיופיה, אנא הניחו לה, על תתעסקו בנו ותכניסו אותנו לסוגיות המאבק שלכם, זה מסוכן לנו, אנחנו לא רוצים להתבשל בסיר הבשר שלכם.
יהודי אתיופיה זה לא עוד סוגיה הלכתית- פשוטה ,יהודי אתיופיה זה קהילה ואומה שלמה. הראשונים דנו בנו הרדב"ז התווה את דרכנו, הרב עובדיה יוסף זצ"ל מכאן ולהבא רבני הקהילה יסללו את דרכנו.
יש עשרות רבנים בני הקהילה שעוסקים כשלושים שנה ואף יותר בסוגיה הזו, תניחו לרבני הקהילה לסלול את הדרך בעצמם. תנו לנו לקחת מנהיגות. יש בתוכנו את הקייסים הרבנים שלמדו בישיבות של הציונות הדתית וישיבות החרדיות, אנחנו נמצאים בתהליך שבו לוקחים אחריות. תנו לנו לנצח, תנו לנו להנהיג, אנחנו לא בגן של אף אחד.
רבני הקהילה לא הלכו לאקדמיה ועשו דוקטורט, הם ישבו ויושבים בישיבה ובכל מקום ועוסקים בתורה ובתורת הקהילה ומשם אנחנו נמצא את דרכנו לעבודת ה׳ ולקיום תורתו.
מקומם של הקייסים איתנו בהנהגת הקהילה הם אבותינו אחינו ואיננו צריכים להוכיח לאף אחד את אהבתינו והכבוד שאנו רוכשים לקייסים ולמעמד הקייסים בקהילה. וודאי שהם חלק בהנהגת הקהילה כמו שהרבנים חלק בהנהגת הקהילה. ומי שיעלה את סוגיית "מי בראש" רק יפגע בקהילה ויגרום סכסוכים ומשחקי כבוד. מטרתנו לדעת תורה אמתית וללמדה לעם ישראל. אנחנו לא עוסקים ב"רמסו לנו את הכבוד" או "נשלו אותנו" אלא אנחנו מחזרים אחרי התורה הקדושה ורודפים אחריה ובעזרת ה׳ נזכה.