רוכב סוסים מיומן רכב על סוסתו בשדות ראשון לציון, בימי מבצע ''צוק איתן''. במהלך הרכיבה על הסוסה שידועה כרגועה, חל שיגור של טילים וטילי יירוט ונשמעו אזעקות באזור – וכתוצאה מכך – על פי דו"ח משטרתי שתיעד את האירוע - נבהלה הסוסה, העיפה את הרוכב המיומן מעל גבה, והוא נפל ונהרג.
אך חרף הדו"ח המשטרתי, תביעה שהגישה אלמנתו של המנוח למוסד לביטוח לאומי, להכרה בו כנפגע פעולות איבה על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה - נדחתה.
האלמנה הגישה באמצעות עו"ד יואב אלמגור ערעור לבית המשפט המחוזי, הדן בערעורים על דחיית תביעות שלא הוכרו כפגיעות איבה. עו"ד אלמגור משמש כיו"ר הוועדה לטיפול בנפגעי איבה בלשכת עורכי הדין.
לדבריו, המוסד לביטוח לאומי לא נימק את החלטתו, לא בדק את התשתית העובדתית של המקרה, התעלם מהראיות הקיימות המוכיחות את הקשר בין התאונה לאירוע האיבה, ולא חקר את עדי הראיה לאירוע.
"מפליא הדבר, שלמרות הבדיקה הווטרינרית והדו"ח המשטרתי המצביעים על הקשר בין פעולת האיבה למקרה המוות - בחר המוסד לביטוח לאומי לדחות את תביעת האלמנה וילדיה - הזכאים, ככל נפגע איבה אחר – לתמיכה מהמדינה בשעתם הקשה" אומר עו"ד אלמגור.
בערעורו של עו"ד יואב אלמגור נטען כי דקות ספורות לאחר נפילתו של הרוכב הבחינו באירוע שני עוברי אורח, אשר ניגשו לסוסה וראו שהיא מדממת. מדריך הרכיבה שכב לצדה על הקרקע, על בטנו, ללא סימני חיים.
עוברי האורח הזעיקו את המשטרה ואת מגן דוד אדום, אשר הגיעו למקום תוך דקות ספורות, ומצאו את הרוכב המנוח כשסימני דימום בחלל פיו. הצוות ביצע במנוח ניסיון החייאה, ולבסוף נאלץ לקבוע את מותו. מבדיקה וטרינרית שנערכה לסוסה זמן קצר לאחר פציעתה עלה, כי על פי החבלה ניתן להסיק שמעדה ונפלה קדימה על ברכיה, עקב חול בפצע שבברכה, וכי לא נראה כי דבר מה פגע בסוסה וגרם לה ליפול.
כאשר הגיעה העובדת בחוות הסוסים לזירת התאונה, מסר לה קצין המשטרה שנכח בזירה כי הסוסה נבהלה מהיירוטים, נפלה והפילה את הרוכב, שנפל ונחבל בראשו. הערכת המשטרה אף פורסמה בעיתונות המקומית. לאור נסיבותיו הנוראיות של המקרה וכחודשיים לאחר פטירתו, תרמו אלמנתו ובני משפחתו את הסוסה לחווה טיפולית.
"המוסד לביטוח לאומי התעלם מהעדויות"
זמן קצר לאחר האירוע הטרגי פנתה אלמנתו של המנוח בתביעה למוסד לביטוח לאומי, לצורך הכרה במנוח כנפגע פעולות איבה - לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תש"ל 1970). בנובמבר 2014 השיבו נציגי המוסד לביטוח לאומי כי תביעתה נדחתה, משום שלא נמצא קשר נסיבתי, לדבריהם, בין הנזק לאירוע, ולא הוכח קיומו של אירוע איבה.
"המנוח רכב על הסוסה המבוגרת, הרגועה והשלווה, אשר הייתה בבעלותו 3 שנים ואותה הכיר היטב, ואשר מעולם לא נפלה או הפילה רוכב", אומר עו"ד יואב אלמגור. "הרכיבה הקצרה נעשתה במסלול רכיבה מוכר וידוע הן למנוח והן לסוסה, סמוך לחווה שבה היא שוכנת. חרף העדויות הרבות לכך, שהסוסה נפלה והפילה את המנוח אל מותו עקב קולות מחרישי אוזניים של יירוטי טילים ואזעקות, ולמרות הבדיקה הווטרינרית והדו"ח המשטרתי התומכים בכך - בחר המוסד לביטוח לאומי לדחות את תביעת המשפחה".
"החוק לא דורש שהפגיעה מפעילות איבה תהיה ישירה"
לדברי עו"ד אלמגור, המוסד לביטוח לאומי דחה באופן אוטומטי את תביעת האלמנה וילדיה – בלי לטרוח ולחקור את העובדת בחווה, שהינה עדה רלוונטית – ובכך קופחו זכויות רבות שמגיעות למשפחת המנוח על פי דין.
עו"ד אלמגור ממשיך וטוען, כי סעיף 1 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, קובע כי פגיעת איבה תחשב אחת מהפגיעות הבאות: פגיעה מפעולות איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה, או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל; פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה מנשק שהיה מיועד נגד פעולה כאמור; פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, ובלבד שנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי, או נעשה בידי ארגון טרוריסטי.
"מלשון החוק עולה, כי פגיעת המנוח נבעה כתוצאה מפעילות איבה אלימה של ארגון החמאס - ארגון טרור מסוכן - אשר במסגרת מבצע 'צוק איתן' שיגר טילים ורקטות לשטח ישראל. אלה גרמו נזק בגוף וברכוש, הפרו את השקט של תושבי ישראל, וגרמו לפחד ולחרדה בקרב בני אדם וחיות כאחד", דברי עו"ד אלמגור. "החוק אינו מציין דרישה כלשהי, כי הפגיעה מפעילות איבה תהיה פגיעה פיזית ישירה, אלא דורש 'פגיעה' בלבד".
"סוסים נבהלים מאד מצלילים עולים ויורדים"
לדברי עו"ד אלמגור, הקשר בין פעולת האיבה לפטירתו של המנוח ברור וטריוויאלי: המנוח וסוסתו היו נוכחים במקום ובזמן בשעת פעולות האיבה, כאשר מטח טילים שוגר לכיוון ישראל. הם שמעו, ולחילופין סביר ביותר שיכלו לשמוע ולראות את הטילים ואת האזעקות, וכן את היירוטים של כיפת ברזל.
מומחים לווטרינריה מאוחדים בדעה שפיצוצים וסירנות, המלווים מתקפת טילים שכזו, יכולים היו לגרום לחרדה ולבהלה בקרב סוסים, במיוחד שמדובר בסוסה שאינה מורגלת למתקפות טילים כעניין שבשגרה.
לסוסים זווית ראייה של כמעט 360 מעלות, וחוש שמיעה מפותח פי כמה מזה של בני האדם. "הסוס, שהינו חיה נטרפת בטבע, עלול להירתע בן רגע מצליל גבוה או מהבזקי אור", אומר אלמגור.
"סוסים נבהלים במיוחד מצלילים גבוהים עולים ויורדים, שכן הם מתורגמים אצלם לצלילי התראה על סכנה, כפי שהם מכירים מהטבע. רעש מסוג האזעקות והיירוטים ששמעה הסוסה, ידוע כרעש הגורם לבהלה ולעצבנות רבה בקרב סוסים".
"ביהמ"ש כבר פסל החלטות מנהליות שלא היו מבוססות על עובדות כנדרש"
לטענת עו"ד אלמגור, המוסד לביטוח לאומי שלל את תביעת אלמנתו של המנוח מבלי לנמק את החלטתו, מבלי לבדוק את התשתית העובדתית הרלוונטית, ומבלי לערוך את הבדיקות המקיפות הסבירות.
"לא פעם פסל בית המשפט החלטה מנהלית, משום שלא הייתה מבוססת על עובדות כנדרש, וקבע כי החלטתה של רשות סטטוטורית חייבת להישען על נתונים בדוקים - המבססים אותה ויכולים לשמש תשתית סבירה להחלטתה", מציין עו"ד אלמגור.
לאור כל זאת, טוען אלמגור כי תהליך קבלת ההחלטה של המוסד לביטוח לאומי במקרה זה היה פגום, ובשל כך – חסר תוקף.
עו"ד אלמגור הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, בשבתו כערכאת הערעורים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, בו הוא מבקש להכיר במנוח כקורבן פעולת איבה – וכן להכיר גם באלמנתו וילדיו כנפגעי איבה. התביעה נדונה בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
את תגובת המוסד לביטוח לאומי לא ניתן היה להשיג.