רבים במחנה הסרוג ומחוצה לו היו צריכים לחבר משקולות לגבותיהם כדי להוריד אותן מהמקום שאליו הן הורמו עם החלטת יו"ר 'הבית היהודי' לשריין מקום עבור אחד מגדולי כדורגלנינו, אלי אוחנה, ואכן המהלך טרם ברור דיו.
תחת גילוי נאות של מי שבנעוריו עקב בעיניים כלות ומעריצות אחר להטוטי הכדרור של אוחנה אעיר שבהחלט ייתכן ואוחנה יגרור אל הבית היהודי כמה ממצביעי הליכוד ויושבי טריבונות טדי, אבל מצביעי הציונות הדתית תוהים אם אכן אוחנה ידאג לעתיד הגרעינים התורניים, ישיבות ההסדר, האולפנות, מניעת הרס עמונה, יקבל מרות סיעתית ויצביע נגד חלוקת הארץ וסוגיות רבות אחרות? ממש לא ברור.
לאחר השיריון הראשון של בנט ציפו רבים למצוא בשיריון הבא שלו אושייה תורנית רוחנית או כזו בעלת עבר עשיר בתחומי העשייה בכדי שזו תהווה משקל מאזן לאיש התקשורת המוכשר לבית מגל, אבל תקוותיהם נגוזו ויעיד על הדברים מכתבו החריף של הרב ישראל רוזן.
האם אכן שיריוני בנט מעידים שפני הבית היהודי להנהגה בנוסח ליכוד ב'? או שמא, כפי שהגדיר זאת דני דיין בימי טרום הפריימריס – לראשונה ציבור חילוני רוצה להצטרף אל הדתיים ולא להיפך, ועל כך יש לברך? לא ברור.
מה שנראה כבטוח הוא שיש מי שיושב בביתו עם כוס תה מהביל ומחייך לעצמו ולא, לא מדובר רק במאמן נבחרת הכדורגל של חברי הכנסת ששמח לחיזוק המפתיע שקיבל, לאיש המרוצה שאליו כוונתי קוראים חבר הכנסת אלי ישי.
ישי מסתובב בחוצות הסרוגים כבר לא מעט שבועות. הוא כבר מכיר את הלכי הרוחות אצלם ויודע ששיבוצים מסוגם של מגל ואוחנה יביאו לא מעט בוחרים סרוגים לעבור למחנה החדש שהוא מקים, בוחרים שאולי יעדיפו סימן קריאה ולא סימן שאלה סביב המועמדים שבהם הם בוחרים, גם אם אינם מחסידי אלי ישי, מה שאולי יבטיח את צליחת אחוז החסימה. אם הרב רוזן חותם את מכתבו במשפט המוטרד מהרגע בו יכבה נר התיקון ומזהיר כי אם אכן זה יקרה "תגייס אנכי ושכמותי לחפש ולתמוך בבית אחר, מתוך תחושת אימים כי 'גנבו לנו את הבית'..." נראה שבהחלט יש לאלי ישי סיבות לחייך.
ובעצם מי יודע, אולי הכול קונספירציה וזה בדיוק מה שבנט רוצה, שלא יאבדו קולותיהם של מצביעי ישי ולשם כך נועדו שיריוניו...