בראיון לערוץ 7 מתייחס פרופ' ערן ויגודה-גדות, עורך המדד השנתי של רמת האמון ושביעות רצון הציבור מגופים שונים ובהם גם משטרת ישראל, לטלטלה שעוברת על משטרת ישראל עם פרשות הניצבים ההולכים לביתם בזה אחר זה.
כבר בראשית הדברים מבקש פרופ' ויגודה גדות, איש אוניברסיטת חיפה, להפתיע ולקבוע כי האמון במשטרה למרות האירועים האחרונים "לא התדרדר לעברי פי פחת", כלשונו.
עם זאת הוא מציין כי בבדיקות הדקדקניות שהוא עורך בכלים שמרניים הבוחנים את הדברים מדי שנה עולה כי אירועים שכאלה פוגעים במשטרה שאינה עוד כפי שהייתה לפני האירועים הללו ואירועים דומים כדוגמת פרשת מנשה ארביב ומוקד 100 וחטיפתם של הנערים.
"אמון הציבור מורכב מהרבה דברים. הוא מושפע מהאירועים הללו של הניצבים והפיקוד שסורח ואינו נוהג בדרך שהדעת מקבלת, בוודאי בכל מה שקושר להטרדות מיניות שהיא סוגיה שהסטנדרט השתנה כלפיה לחלוטין מבעבר. אנחנו לא מוכנים לספוג כפי שהיה בעבר. לכן יש שחיקה במעמד המשטרה". עם זאת הוא ממליץ לכולנו שלא לשפוך את התינוק עם המים שכן "עדיין המשטרה נתפסת כמגינת הסדר ואיכות החיים ובהרבה מובנים היא גם מצליחה בכך".
באשר לטענתו של אחד מעורכי הדין הבכירים בישראל ולפיה פרשות הניצבים גורמות לכך שחשודים מטיחים בחוקריהם שעליהם לבדוק את המתרחש בארגון שלהם וכשכך נראית המשטרה לא יוכלו להטיף להם. לדברי ויגודה גדות מדובר בטענה שיש בה לא מעט פופוליזם שכן אין טעם להגיד דברים מסוג זה כאשר מדובר בחוקר נקי כפיים.
פרופ' ויגודה גדות קובע כי "דרושה עבודת עומק ולא רק לשלוח את הסורחים הביתה. צריך שינוי תרבותי בתוך המשטרה, דרושה תכנית ארוכת טווח של הסברת המותר והאסור ולהתחיל תהליך של חינוך. שתי המערכות שעליהן יש לתת את הדעת כשומרות הסף הן המשטרה והחינוך ושתי המערכות הללו זוכות לאמון לא גבוה. זה קשור למעמדו הנמוך של המורה ולמעמדו הנמוך של השוטר. דרושה שם רפורמה מעמיקה בהתאם למערכת הערכים שאותם אנחנו רוצים לראות כמקדמי המדינה".
כשנשאל מה הגורם, לטעמו, לכך שקצינים בכירים כל כך מרשים לעצמם ליפול בחטאים שכאלה, אומר ויגודה גדות כי הסיבה היא "יהירות. חטא ההיבריס הקדמון. בעלי כוח חושבים שיש להם יכולת לעשות דברים שהאדם הרגיל לא יכול לעשות. זה קורה לאנשי פוליטיקה, משטרה, צבא ופקידות. העניין הוא איזה בלמים המערכת שמה ומה היא משדרת שמותר ומה אסור".
"שכרון הכוח מוביל אנשים למקומות אסורים", הוא אומר ומציין כי "המשמעות חמורה במיוחד כשזה קורה בכספי משלם המיסים, על חשבון האינטרסים של הציבור וזה נעשה על ידי אנשים שאנחנו מינינו אותם כדי לשמור עלינו וכשהשימוש בכוח הזה נעשה לרעתנו חובתנו לתבוע בכל תוקף את התיקון המהיר. מה שקרה במשטרה זה שהכללים השתנו אבל לא סיפרו זאת לניצבים ולכן הם נתפסים ערום וערייה".
ויגודה גדות סבור כי המשטרה זקוקה כעת לטלטלה שאולי תבוא לה רק מבחוץ ולשם כך יצטרך ראש הממשלה ביום שלאחר הבחירות למנות מפכ"ל או מפכ"לית מחוץ למערכת. "גופים ציבוריים במצב הזה צועקים שהם לא יכולים לתקן את עצמם ואולי צריך מינוי מבחוץ. ראינו זאת במוסד ובגופים אחרים. המשטרה במשבר עמוק וכשהמשטרה במשבר כולנו במשבר. לו אני המופקד על המינויים הבכירים הייתי שוקל להביא אדם מבחוץ שיטלטל את המערכת את הטלטלה שהיא ראויה לה".
עם זאת מקפיד ויגודה גדות לחתום את דבריו בנימה אופטימית מסוימת כשהוא קובע כי בסך הכול "זו מערכת טובה שיש בה שוטרים נאמנים, מסורים ומקצועיים שעושים את העבודה, ויש לנו מדינה שבטוח לחיות בה וחלק מזה תודות לעבודתם של שוטרים מהשורה אבל כשהדברים הללו קורים בפיקוד הבכיר הדברים צועקים דרישה לתיקון דחוף ויתכן שצריך לעשות אותו על ידי מינוי מבחוץ".