האם בשנים הקרובות יחליפו רובוטים וטכנולוגיות מתקדמות את הרופאים? קרוב לוודאי שלא.
אבל אם תשאלו את המומחים והמפתחים של הרפואה הדיגיטלית, הם יגידו שבעוד שנים לא רבות יחליפו סנסורים תוך-גופיים ופיתוחים טכנולוגיים חדשניים את הצורך לפגוש את הרופא. ואילו התקשורת הבינאישית תוחלף או תתוגבר בתקשורת דיגיטלית.
הדברים נכונים גם בענייני הלכה. קיימים במרשתת עשרות רבות של אתרים המציעים תשובות לשאלות הלכתיות. רק באתר 'מורשת', למשל, הופיעו בשלהי תשע"ד יותר מ‑120 אלף תשובות. כך גם במסרונים, אלפים שואלים כל יום עשרות רבנים שאלות קצרות בשו"ת סמס. יכולת המשיב להרחיב ולהסביר מוגבלת, אין בדרך כלל היכרות עמוקה של הרב עם השואל, אין אפשרות לדו-שיח בינו ובין הרב הפוסק, והקיצור המובנה בשאלה מסוג זה עלול לגרור חוסר הבנה. גם התשובה, כמובן, עלולה להתפרש באופן לא נכון בעליל על ידי השואל. יוצא למעשה שהאינטרנט הוא מעין בית הוראה וירטואלי, אך לא תחליף לספרי השו"תים הקלאסיים. נראה שעדיף שהרבנים יסננו את השאלות המתאימות לתשובת סמס, ואין צריך לומר שאין זה מתאים לפרסם תשובות בנושאים רגישים או מורכבים שניתנו בעזרת אמצעי אלקטרוני זה בשער בת רבים, כדי להימנע מהבנה מוטעית מצד אחד ומזילות בפסיקת ההלכה מצד שני.
אולם האמת היא שבאותה מידה מופלאה בעיניי המציאות שבה אני מקבלת מדי יום לדואר האלקטרוני שלי כמאה פניות אישיות. חלקן כוללות תיאור מפורט וארוך של מצבים אישיים מאוד, בלי כל היכרות ביני ובין הכותבת ובלי כל חוזה טיפולי. אני משתדלת במידת האפשר להשיב תשובה כללית, אך לעולם איני עונה תשובה רפואית משמעותית דרך המייל. לעתים נכנסת לקליניקה מטופלת חדשה ופותחת במשפט: "שלום דוקטור, זו אני שכתבתי לך מייל שלשום". ואני מחייכת בלבי – כנראה חושבת בחורה או נערה זו שהיא אצלי בת יחידה...
אפליקציה במקום רופא
אבל אולי באמת אפשר לוותר עליי? אולי היא באמת צודקת כשנדמה לה שאני יכולה בקלות לעזור לה בלי להביט בה, לפגוש את עיניה, להתבונן בה ובהופעתה, להתרשם משפת גופה ומהבעותיה, להקשיב לקולה ורק אז להיפתח לשאלתה? אכן, הפיתוח הטכנולוגי עומד בפתח ומתיימר להטיל ספק בחשיבות המגע האישי.
ימים יגידו איך ייראו יחסי רופא-פציינט בעתיד. בשנים האחרונות הטכנולוגיה הביו-רפואית מתרכזת בפיתוח מוצרים ואפליקציות כדי לשפר את היכולת לתקשר עם הרופא באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, מבלי להגיע פיזית למרפאה. הפיתוחים החדשים בתחום הרפואה הדיגיטלית כוללים, בין השאר, סנסורים תוך-גופיים לניטור מדדי לחץ דם, זיהוי דיגיטלי של מחלות ויראליות, ניטור רציף של הלב וספיקת הלב באמצעות שבב המושתל בתוך גוף החולה, תוכנית של "בית חכם" שהופכת את הבית לסביבה רפואית מנטרת, מכשירים מתקדמים לניטור פעילות גופנית, שיקום פיזיולוגי באמצעות משחקי מחשב, ניתוח רגשות באמצעות קול, אלגוריתמים שהופכים בדיקות CT ואחרות להולוגרמת תלת-ממדיות. ויש גם אפליקציה לשיפור ההיענות לנטילת תרופות, סרטוני וידאו אישיים להסברים על תרופות וטיפולים, שימוש בחוכמת ההמונים למידע על תרופות והשפעות לוואי על ידי השוואת הניטור בתוך קבוצה גדולה של מטופלים, אפליקציה ורשת חברתית חדשה לסיוע לחולי סוכרת למשל ברחבי העולם ועוד.
מדחום שומר שבת
ואם דיברנו על רפואה דיגיטלית, יש חדשות גם בעניין המדחום הדיגיטלי. החל מתחילת שנה אזרחית זו נאסר על בתי המרקחת בישראל למכור מדחומי כספית, ומשרד הבריאות עם המשרד להגנת הסביבה דנים בפתרון לאיסוף מדי-החום הישנים שעדיין נותרו במלאי בבתי המרקחת, בבתי חולים, במרפאות וכדומה.
האיסור למכור וההימנעות משימוש במדחום כספית כבר מיושמים בלא מעט מדינות בעולם. במקום מדי החום הישנים שיוצאים מהשימוש, הבהיר משרד הבריאות כי ניתן לרכוש כיום בכל בתי המרקחת מדחום שאינו מכיל כספית, ומתאים לשימוש גם בשבת ובחג. מדובר במדחום שאינו מציג מספרים דיגיטליים שיש בהם חשש חילול שבת, אלא משנה את צבעו בעקבות שינויי החום של החולה, שינוי שאינו ממש כתיבה, ויש שמתירים את השימוש בו.
הכול היה יכול להיות טוב ויפה, הבעיה היא שיש לו בעיות אמינות, ולמעשה המדחום החדש נכשל והוצא מבתי החולים. אחיות שמשתמשות במוצר זה על בסיס יומיומי טוענות כי במספר בתי חולים, לרבות בית הרפואה מעייני הישועה בבני ברק ובית החולים שערי צדק שבירושלים, הספיקו להכניס את המוצר לצורך השימוש בו בשבתות וחגים, ולאחר מכן גם להוציא אותו משימוש. והכול במהלך השנה האחרונה. למרות שמדובר בבתי חולים דתיים שמקפידים על שמירת השבת, הם לא יכלו לסמוך על מדידת החום בשבת באמצעות גלאי החום הצבעוני הזה, וכך עברה מדידת החום הפשוטה להיות מדידה אלקטרונית, שאסורה בשבת חוץ מאשר כאשר קיים מצב של ספק סכנה, או בעזרתו של גוי.
מכה לסוכרת
ונסיים בבשורה המקשרת בין טכנולוגיה לרפואה: מיליונים בעולם חולים בסוכרת. בארצות הברית בלבד מדובר בשלושה מיליון. הנטל הכלכלי של המחלה על המשק האמריקני מוערך ב‑15 מיליארד דולר בשנה. אחת האופציות הטיפוליות העתידיות בחולים קשים שאבדה כל אפשרות לטפל בהם, היא השתלת תאי גזע. לצורך טיפול באמצעות תאי גזע שיושתלו בחולה סוכרת, ויחליפו את התאים החולים בלבלב, נדרשים על פי החישוב כ‑150 מיליון תאים לאדם, והטיפול מחייב גם צעדי הגנה מפני תקיפה שלהם מצד המערכת החיסונית של הגוף.
והנה, לאחרונה הצליח צוות מחקר במכון הרפואי באוניברסיטת הרווארד לגדל לראשונה בתנאי מעבדה כמות גדולה של תאי בֵטא של לבלב אנושי, המייצרים אינסולין. לדברי החוקרים מדובר בצעד גדול במלחמה במחלת הסוכרת. ייתכן שבנושא זה העתיד כבר מתחיל ממש כאן ועכשיו.
סלפי תינוק
אולם למרות כל ההתפתחות המדעית והאלקטרונית והביו-רפואית, אין שום אלטרנטיבה ליד על הכתף או למבט בעיני החולה המודאג. והאמת היא שגם לרופא חשוב הקשר עם המטופל. החוויה המשמחת ביותר בשבילי היא עלעול באלבום התמונות של ה"ילדים" שלי (לא אלבום דיגיטלי!), עם תוספת של מילים חמות שמעצימות, ונותנות לי כוח למטופלות הבאות. אך טוב מזה ומזה: לראות עין בעין את פרי עמלנו, לא מעבר למסך העל-קול, וגם לא דרך מצלמה, כי אם בריל טיים, שוכב בעגלה שבחדר ההמתנה במרפאתי, ומחייך חיוך מתוק. אני מתכופפת אליו, ומלטפת את קטיפת שערו – "אני אותך מכירה עוד מבטן". ואז האם היולדת מזדקפת ואומרת: "חכי, דוקטור, הוא ממש פוטוגני, אני אראה לך את התמונות"... דור הסלפי בהתגלמותו.
לתגובות: drchana2@gmail.com