ישראל לא תצטרף לבית הדין הבינלאומי שיתכנס מחר לראשונה בהאג. במכתב ששלח היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין למזכיר הממשלה גדעון סער הוא מציין כי הנימוקים לכך קשורים לסכנת הפוליטיזציה של בית הדין. \"מבחינת זהותו של התובע, הרכב השופטים והדרכים שבהן ינהג אופיו של בית הדין עודו עלום מבחינתנו\", ציין רובינשטין. במרכז ההחלטה עומד החשש מפני הגשת כתבי אישום בדבר מדיניות החיסולים ובדבר ההתיישבות ביהודה ושומרון.
בישיבת הממשלה הוחלט אתמול כי ישראל לא תצטרף לבית הדין הבינלאומי שיתכנס מחר לראשונה בהאג. אמנת בית הדין מבוססת על החלטות ועידת רומא, שהתכנסה ביולי 1997. בתחילה התנגדה ישראל להחלטות אלו אך לבסוף, לאחר שהתברר שרוב מוחלט של המדינות תומך בהן, היא הצטרפה. בית בדין הבינלאומי יוסמך לדון כל אדם בין אם הוא ראש ממשלה, פקיד או אזרח אשר יואשם בביצוע \"פשע מלחמה\" כזה או אחר. המשמעות המעשית כלפי מדינת ישראל היא שייתכן כי יוגש כתב אישום נגד כל חייל או אזרח אשר פעל ביהודה ושומרון. יש לציין כי בעוד שפעולותיה של ישראל בשטחי יהודה שומרון מוגדרות כפשעי מלחמה אמנת בית הדין אינה מגדירה את הטרור הפלשתיני כפשע.
רובינשטיין אמר עוד במכתבו כי ישנו גם סעיף באמנת בית הדין המכוון במידה רבה כנגד ישראל ועניינו הגדרתה של העברת אוכלוסין לשטח כבוש כפשע מלחמה\". למותר לציין כי עמדת ישראל מקדמת דנא היא כי סעיף זה באמנת ז\'נווה הרביעית, שמקורו בתגובה על פשעי הנאצים, עוסק בהעברת אוכלוסין כפויה.
עצם סירובה של ישראל לאשרר את אמנת בית הדין ולהצטרף לשורותיו אינו מונע ממנו להגיש את כתבי האישום, אך הוא מאפשר לישראל לסרב להסגיר את ה\"נידונים\" למדינות החברות בבית הדין.
גם ארה\"ב ורוסיה סירבו לאשרר את אמנת בית הדין, ונימקו את סירובן בנימוקים משפטיים שונים. בהצבעה על החלטת הממשלה נמנע השר דן מרידור בטענה כי סירובה של ישראל להצטרפות לא ימנע את הגשת כתבי האישום. בין השאר תמכו בהחלטה ראש הממשלה ושר החוץ. בעניין זה הוסיף פרס: \"מה מבינים השוודים במלחמה בטרור?\"
בישיבת הממשלה הוחלט אתמול כי ישראל לא תצטרף לבית הדין הבינלאומי שיתכנס מחר לראשונה בהאג. אמנת בית הדין מבוססת על החלטות ועידת רומא, שהתכנסה ביולי 1997. בתחילה התנגדה ישראל להחלטות אלו אך לבסוף, לאחר שהתברר שרוב מוחלט של המדינות תומך בהן, היא הצטרפה. בית בדין הבינלאומי יוסמך לדון כל אדם בין אם הוא ראש ממשלה, פקיד או אזרח אשר יואשם בביצוע \"פשע מלחמה\" כזה או אחר. המשמעות המעשית כלפי מדינת ישראל היא שייתכן כי יוגש כתב אישום נגד כל חייל או אזרח אשר פעל ביהודה ושומרון. יש לציין כי בעוד שפעולותיה של ישראל בשטחי יהודה שומרון מוגדרות כפשעי מלחמה אמנת בית הדין אינה מגדירה את הטרור הפלשתיני כפשע.
רובינשטיין אמר עוד במכתבו כי ישנו גם סעיף באמנת בית הדין המכוון במידה רבה כנגד ישראל ועניינו הגדרתה של העברת אוכלוסין לשטח כבוש כפשע מלחמה\". למותר לציין כי עמדת ישראל מקדמת דנא היא כי סעיף זה באמנת ז\'נווה הרביעית, שמקורו בתגובה על פשעי הנאצים, עוסק בהעברת אוכלוסין כפויה.
עצם סירובה של ישראל לאשרר את אמנת בית הדין ולהצטרף לשורותיו אינו מונע ממנו להגיש את כתבי האישום, אך הוא מאפשר לישראל לסרב להסגיר את ה\"נידונים\" למדינות החברות בבית הדין.
גם ארה\"ב ורוסיה סירבו לאשרר את אמנת בית הדין, ונימקו את סירובן בנימוקים משפטיים שונים. בהצבעה על החלטת הממשלה נמנע השר דן מרידור בטענה כי סירובה של ישראל להצטרפות לא ימנע את הגשת כתבי האישום. בין השאר תמכו בהחלטה ראש הממשלה ושר החוץ. בעניין זה הוסיף פרס: \"מה מבינים השוודים במלחמה בטרור?\"