פירות הארץ היו פעם גדולים יותר. למה?

כולם משבחים את החקלאות הישראלית ומהעולם באים ללמוד ממנה, אבל מדוע פירות ארץ ישראל הקדומים היו גדולים יותר? מומחה מסביר.

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ב בשבט תשע"ה

פירות יבשים
פירות יבשים
thinkstock

פירות הארץ מפורסמים בעולם באיכותם, אך האם עדיין מדובר בתנובה נמוכה באיכותה לעומת זו שהייתה כאן בעבר? משיחה עם האגרונום ד"ר עקיבא לונדון עולה כי אמנם מצבנו טוב בזירה הזו אך עדיין יש לאן לשאוף.

בשיחה לקראת ט"ו בשבט אומר ד"ר לונדון, איש מכללת 'הרצוג' להוראת מורים, כי "אין ספק שאנחנו בתהליך טוב וחיובי. החקלאות בארץ היא מהטובות בעולם. אנחנו מלמדים את כל העולם פרקים נכבדים בחקלאות אבל יש עוד דברים שבעבר הרחוק נהגו בהם והארץ נתנה את פירותיה ביד רחבה והיום עדיין לא הגענו לשם".

בדבריו מציג ד"ר לונדון כמה דוגמאות כשהראשונה בהן היא התמרים – הזן המוביל בעולם הוא זן המג'הול שישראל היא מהמובילות בגידולו. המטעים כידוע נמצאים בבקעת הירדן וגודל הפרי הוא 4-5 ס"מ במשקל של 20-25 גרם.

לעומת זאת "במקורות חז"ל ובמקורות יוון ורומא שנכתבו לפני 2400 שנה נמצאו דבריהם של כמה סופרים המציינים כי גודל הפירות שישראל ייצאה למדינות אירופה כבר לפני כאלפיים שנה היו הרבה יותר גדולים מהיום. הם מציינים שאם הנחת ארבעה פירות תמר זה אחר זה באורך היית מגיע לאמה. אם אמה היא כ-44 ס"מ אז אורכו של תמר באותם ימים היה 11 ס"מ".

גם משקלם של התמרים ההם היה לאין ערוך גבוה מזה של ימינו אלה. אם כיום משקל התמר הוא 25 גרם הרי שבאותם ימים הגיע המשקל ליותר מ-50 גרם לפרי בודד.

בדבריו מזכיר ד"ר לונדון כאנקדוטה מעניינת את הגילוי שנחשף לפני שבועות אחדים בבקעת הירדן כאשר אחד המגדלים, שעימו שוחחנו בשעתו ביומן ערוץ 7, גילה בין הפירות שנאספו במטע שלו כמה פירות באורך של 7 ס"מ ואך מעט יותר מכך ומשקלם 50-52 גרם, כך שנראה שאנחנו בהחלט בכיוון הנכון.

באשר למניע הגורם לכך שקיים פער משמעותי בין פירותיה הקדומים של הארץ לפירות העכשוויים מציין ד"ר לונדון כי ריבוי העצים בימי קדם היה נעשה אך ורק על ידי הוצאת חוטרים, פעולה שיכולה להתבצע אך ורק כאשר גיל העץ הוא בין 3 שנים ל-11 ובמידה ועבר הגיל הזה כבר לא ניתן להרבות אותו. כאשר מצרפים את הנתון הזה לעובדת הפגיעה הקשה בענף החקלאות תקופת הכיבוש המוסלמי עולה כי במשך שנים רבות לא טופלו עצי פרי באופן הנדרש להם ובהחלט יתכן וזו אחת הסיבות לכך שכעבור תקופה ארוכה לא ניתן היה לשחזר את תנובת העצים הקדומים.

ד"ר לונדון מציין כי בימי קדם היו בארץ כמה וכמה זני תמרים המפורטים ומתוארים בספרות הקדומה על שמותיהם הייחודיים ותיאורי גודל שנכחדו עם הזמן.

"היה ניסיון להשריש אחד מהגלעינים שהיו במצדה. הצליחו באופן פלאי להשריש את אחד הגלעינים הללו, אבל לצערינו הוא תמר זכרי. אפשר ללמוד מה-DNA שלו אבל לא יותר מזה. אנחנו מנסים לאתר DNA של אותם גדלים", הוא מוסיף ומספר.

לתמרים מוסיף לונדון דוגמאות נוספות ומציין את הרימונים והאגוזים. על הרימונים הוא אומר ש"ככל הנראה היו כאן רימונים מאוד ייחודיים וגדולים שעליהם נכתב גם במקורות שלנו וגם במקורות היווניים. מתיקות מיוחדת שהייתה בהם. הם נקראו רימוני בדן, אולי על שם מעיינות בידן שליד שכם". על האגוזים הוא מספר כי "אגוזי מלך גדלו בארץ. באותה תקופה היו האגוזים מאוד קשים לפיצוח ואחד היתרונות של האגוזים בארץ הוא הפריכות שלהם ולכן הם נקראו אגוזי פרך, אגוזים שניתן לפצח ביד כפי שהיום באגוזי פקאן".

בענף השמן והזיתים מזכיר ד"ר לונדון את מחקרו של פרופ' מרדכי כסלו שחקר גלעיני זית שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות ולהערכתו הזן הסורי וזנים אחרים הם המשכם של הזנים שהיו בעבר. לדבריו מבחינת המראה והגודל הזיתים נשמרו המראה והגודל, אבל לפי מחקר שעשיתי אם היום מגיעים ל- 24 עד 25 אחוזי שמן, שאלו אחוזים גבוהים וטובים, הרי שבעבר די בקלות הגיעו ל-30-32 אחוזים.

עוד מוסיף לונדון ואומר כי רוב מטעי הזית מושקים במים וכשמשקים במים אחוז הנוזלים בזית עולה אבל אחוז השמן שבו יורד. "יש לנו במה להשתפר גם בתחום הזה".

לונדון מוסיף ומספר על מחקר העוסק בפסולת הזית והפיכתה לחומר יעיל לאדמה. לצד הגפת המוסבת לקומפוסט לחקלאות קיימת פסולת נוספת שבה מעורבים מים, שמן ומינראלים וכימיקאלים שונים אחרים. הסתבר שכאשר פסולת נוזלית זו מוזרמת לביוב היא משבשת את זרימת הביוב "וחמור יותר, ביהודה ושומרון הפסולת הזו מושלכת לואדיות", הוא מספר, ובכך החומר מעקר למעשה כל מקום שאליו הוא מגיע וכך ניתן לראות את הפסולת הזו זורמת בואדיות שהפכו בעקבות זאת לשוממים ומעוקרים.

המחקר החדשני, שמסתבר שיש לו גם מקורות קדומים, מגלה שחומר זה משמש כקוטל עשבייה ומאוחר יותר הופך לחומר דשן בשימוש מושכל. ד"ר לונדון מציין כי בכנס שעסק בענף הזית הציג הוא עצמו בפני החוקרים המתכנסים ציטטות מלפני אלפיים שנה ובהם מזהירים חכמי יוון ורומא מהשימוש בנוזל הזה ומשפיכתו לנחלים שמא יביא לעיקור הקרקע. לכך הוסיפו אותם חכמים קדומים וציינו כי בצורה מושכלת יוכל החומר הזה להפוך לדשן.

לסיכומם של דברים נראה כי במספר ענפים החקלאות העכשווית אינה ברמה שהייתה לפני אלפיים שנה ויותר, אך אנחנו בהחלט מתקדמים במחקר וביישום בשטח. "בעולם כולו מבקשים את האגרונומים שלנו", אומר ד"ר לונדון ומספר כיצד בכנס אגרונומים שהתקיים בטורקיה היה מי ששאל אותו מניין הוא מגיע וכשהזדהה כישראלי אמר לו הדובר כי "אם אתה מישראל אין לך מה ללמוד מאיתנו...".