בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס ראש המוקד לחקר שלטון החוק באוניברסיטת חיפה, פרופ' אמנון רייכמן, לפרשות האחרונות המלוות את מערכת הבחירות הנוכחית ונראות כמציפות את סוגיית השחיתות השלטונית אל המודעות הציבורית.
כבר בפתח הדברים מביע פרופ' רייכמן ספק אם אכן מערכת הבחירות הנוכחית תקום תיפול ותוכרע על עסקי שחיתות. "אני מסופק. אני לא פרשן פוליטי ולא יודע עד כמה ענייני השחיתות משכנעים את הבוחר", הוא אומר ומציין כי כאשר מעלים את סוגיית השחיתות חשוב להעלות עניינים חשובים ולא להתמקד בסוגיות שוליות.
לדברי פרופ' רייכמן המונח סוגיות שוליות אינו מתייחס בהכרח לפרשות כדוגמת פרשת הבקבוקים שכן לטעמו כאשר מדברים על שלטון החוק יש ערך גם לפרשה ברמת מיחזור הבקבוקים שבבית ראש הממשלה, אם כי הוא עצמו אינו בטוח שנושא שכזה הוא שצריך להכריע בחירות בישראל. זאת על אף ניסיון העבר שבו בעקבות חשבון הדולרים של לאה רבין התפטר ראש הממשלה מתפקידו.
רייכמן מציין כי בציבוריות הישראלית נוצר דפוס פעולה שבו אנחנו "צדים" אנשים על חריגה מנוהל תקין וצריך להחזיר פרופורציה. יש דברים חשובים מאוד שעליהם לא צריך לחזור לסדר היום כמו העברת כספים בלתי תקינה. צריך לעקור את שיטת הקומבינה. לגבי הבקבוקים אני לא בטוח שהוא זה שצריך להיות בראש סדר היום".
כשנשאל רייכמן אם נראה לטעמו שיש בעייתיות בהתנהלות ראש הממשלה עצמו כאשר מתגלה בעייתיות בהתנהלותה של רעייתו. לטעמו יש לקבוע נוהל מסודר בנושא מחזור הבקבוקים ורכישת יין ולא לאפשר העברת כספים מזומנים לצורכי קופה קטנה וכיוצא באלה. "אני לא חושב שהשקלים שעברו בנושא מיחזור הבקבוקים צריכים להיות במוקד הבחירות, אם מה שחשוב לנו זה שלטון החוק. יש דברים חשובים יותר. צריך להיות הבדל בין העיקר והטפל".
בהמשך הדברים נשאל רייכמן אם כאשר הוא מדבר על פרשות מהותיות הוא מתכוון לפרשת העמותות החדשה שאותה חשף הליכוד אתמול. לדבריו בפרשה זו יש באופן עקרוני פוטנציאל להפוך לפרשה משמעותית שכזו, "אם יתברר שישנם גופים מתוקצבים וממומנים שתומכים במועמד מבחוץ ללא ביקורת.
אני סבור על בסיס המידע שיש עד כה שבעניין הזה יש איזו נטייה לנפח וב-V15 לא ראיתי שם בעיה אמיתית שיורדת לשורש העניין. לא ראיתי תיאום בין מטות הבחירות לגוף הזה. הניסיון להציג את הגוף הזה כמי שהולך ומשתלט על הבחירות זה פוגע במאבק בשחיתות כי הוא מייצר תחושה שהכול מושחת, ואם הכול מושחת אז כלום לא מושחת כי אנחנו מתרגלים לחיות עם השחיתות, וזה לא נכון. יש פרשות בעייתיות של שימוש לרעה בכוח, העברת כספים לא תקינה וכו'. במקרה של V15 זה נראה על פניו שאולי יש כאן מהלך קמפייני של הליכוד. אני לא חושב שזה האישיו המרכזי שעליו הליכוד צריך ללכת".
באשר לקריאה בעמוד הפייסבוק של 'המחנה הציוני' לפעילים לפעול עם עמותת V15 אומר פרופ' רייכמן כי "הדברים תלויים בהיקף". את הדברים הוא מדגים בפרשת סרטון הילדים של הליכוד, סרטון שהתברר כעובר על החוק בעצם השימוש בילדים ונטען בליכוד שהוא דלף לרשת. רייכמן אינו מאמין לטענת ההדלפה ומעיר ש"דברים לא דולפים לרשת סתם כך. מישהו מעלה אותם". עם זאת הוא סבור שבמקרה זה אין מקום להתמקד יתר על המידה, או בלשונו "צריך להגיד נו-נו-נו לליכוד ולהתקדם". להערכתו גם בפרשת V15 יש לבחון את היקפה של התופעה ומשמעותה, אם אכן מדובר במהלך משמעותי או שמדובר בהתארגנות מבורכת של אזרחים שמעורבים חברתית ובהתאם להתייחס לסוגיה.
בעקבות הדברים נשאל פרופ' רייכמן עד כמה לטעמו נכון להעלות מחדש את פרשת עמותות ברק ובכך לתקוף את יו"ר העבודה, חבר הכנסת הרצוג שבחר לשתוק בחקירתו. לדבריו מדובר ב"דיון ציבורי בהחלט לגיטימי". עם זאת לטעמו יש "לדעת מה עמדתו הנוכחית כעת. מה היה הדין אז. היה לופ בחוק, לופ שמאז נסגר. זו שאלה לגיטימית אבל מאחר ועבר זמן, הדין השתנה ועמדתו של הרצוג השתנתה, יש לבחון את הדברים מחדש".
ומה לגבי ההחלטה שלא לחקור כעת חברי כנסת עד למועד הבחירות על מנת שהחקירות לא תהוונה גורם משמעותי בהצבעת הציבור? פרופ' רייכמן סבור כי הדבר תלוי בנושא החקירה. הוא מזכיר את חקירת שרון וההחלטה שלא לחקור אותו לפני הבחירות עד שהדבר התגלה על ידי עו"ד גלט ברקוביץ'. לטעמו ההחלטה ההיא הייתה שגויה שכן מדובר היה בפרשה שהציבור צריך לדעת עליה כאשר הוא מגיע לקלפי. עם זאת יש לוודא שהחקירה שנפתחת אינה חקירת שווא שבה מישהו מתלונן על מנת לטמון פח למועמד כלשהו ולמנוע את התמודדותו ולשם כך, סבור רייכמן, יש לסמוך על הפרקליטות שתבחן את הדברים לאשורם לפני החלטה והכרעה.