נשיא מצרים א-סיסי יוצא למה שהוא ואנשיו מגדירים כמלחמת חורמה בארגוני הטרור שמצאו להם את חצי האי סיני ככר פורה לפעילויותיהם והחלו לטבוח בחיילי צבא מצרים. בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס פרופ' יורם מיטל, מומחה למצרים ולמזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון להתמודדות המצרית עם הטרור ולהשלכותיה על ישראל.
פרופ' מיטל מזכיר כי א-סיסי נבחר על סמך היותו 'מר ביטחון' ואף על פי כן מתברר שהוא "אינו מצליח להדביר את גל הטרור, וזה כבר לא רק אירועים נקודתיים אלא במאבק מאוד נרחב על שטחים עצומים בחצי האי סיני, מאבק שמפיל פעם אחר פעם קורבנות לא מעטים בקרב כוחות הביטחון שלו".
"לא מדובר בקבוצה של בודדים בחצי האי סיני אלא בהתארגנות שמשייכת את עצמה למדינה האסלאמית והביעו נאמנות למדינה האסלאמית. הם פועלים באופן מאוד נרחב בסיני ומהווים כאב ראש רציני לא-סיסי וגם כאב ראש לישראל", אומר מיטל.
להערכתו של מיטל הבחירה לתקוף את כוחות הביטחון המצריים אינה מקרית. "יש כאן כוונת מכוון לפעול מול הכוחות המצריים. זה קורה כבר כמה שנים ומתעצם כעת. מדובר במאבק על זהותה ומהותה של המדינה המצרית. הם מגיעים עם סדר יום מאוד רדיקאלי ורוצים להפיל את המשטר המצרי ולהקים סוג של תיאוקרטיה שתישלט על פי הפרשנות הקיצונית שלהם למקורות האיסלאם".
פרופ' מיטל מזכיר כי "במצרים הרשמית כורכים את הפיגועים בתנועת האחים המוסלמים, תנועה ותיקה שפועלת מזה תשעים שנה במצרים". הוא מזכיר כי תנועה זו זכתה בבחירות בשנת 2012, הייתה זו עלייתו לשלטון של מורסי שהופל בידי א-סיסי. "האחים המוסלמים מתנערים מפעילות הקבוצות המיליטנטיות אבל המשטר טוען שהם וחמאס מעורבים במלחמות הללו".
לדבריו "לאחים המוסלמים מאוד חשוב מה חושב עליהם הציבור במצרים. כשא-סיסי הפיל את מורסי מהשלטון הוא עשה זאת אחרי שהמונים יצאו לרחובות ודרשו את הפלתו. זה מצב מאוד חמור מבחינת מצרים בכלל. אין לנו רישום בהיסטוריה למציאות של שסע בחברה המצרית כפי שקורה בשנתיים האחרונות. זהו שסע בעל השפעה בכל תחום בחייה של מצרים".
והפיגועים שמנהלים מחבלי דאע"ש נגד מצרים אינם נשארים במרחב חצי האי סיני. "הם כבר הגיעו לערים הגדולות. היו פיגועים גם בקהיר. הם ניסו להפיל את שר הפנים, הרגו את שומר הראש שלו במה שנראה היה כמכונית תופת". עם זאת פרופ' מיטל מציין כי רוב הפעילות מתמקד בחצי האי סיני מכמה סיבות – "מצרים לא מחזיקה בכוחות באזור הזה, חלק גם בגלל מגבלות הסכם השלום. המקום מוזנח כי יש בו אוכלוסיה בדואית שאליה מתייחסים מלמעלה למטה והמבנה הטופוגראפי קשה לשליטה. הריכוזים הגדולים של הקבוצות המיליטאנטיות נמצאים במקומות כמו רפיח ואל עריש אבל המוקדים שלהם נמצאים עמוק בג'אבל אילאל, מקום שקשה להגיע אליו".
ומה לגבי ההשלכות על ישראל? פרופ' מיטל משוכנע שקיימת השלכה שכזו. "ישראל אמנם אינה על הכוונת של קבוצות כמו המדינה האסלאמית, אבל היא מתקרבת למעמד המפוקפק הזה. הם רואים בחצי האי סיני מקפצה שתקרב אותם אל עימות עם ישראל", הוא מעריך ומוסיף כי הכוחות "מתמקדים בתקיפת הצבא המצרי אבל בכל הזדמנות שתהיה להם הם יתקפו, אולי בעימות הבא, אם יהיה, מול עזה".
"זה אתגר מאוד משמעותי. אנחנו רואים כמה קשה למצרים להתמודד, והם משקיעים המון כוחות", אומר מיטל ומזכיר כי א-סיסי קיבל אישורים ישראליים להרחבת הכוחות המצריים, למרות החריגה מהסכם השלום, ועם זאת ההתמודדות קשה ומורכבת עבורו.
"מאז שהופל מורסי ועלה א-סיסי שיתוף הפעולה המצרי ישראלי חסר תקדים. יש אינטרס משותף. ישראל ראתה באחים המוסלמים אתגר וסכנה ובהפלתם משהו מבורך ותמכה בסיסי. אזכיר גם ישראל הייתה מהמדינות היחידות שניהלו קמפיין ופעלו בעולם כדי שלא יענישו את אסיסי על שהפיל את מורסי. לא מדברים על שיתוף הפעולה הזה כדי למנוע מבוכה אבל הוא קיים. אנחנו מעוניינים לעזור כמעט בכל דרך כדי שיישמו את המאבק בארגוני הטרור ברמה גבוהה".
ומה יהיה ביום שבו הסכנה תהיה קרובה ומיידית? פרופ' מיטל מזכיר שישראל לא פסלה את האפשרות של פעולה גלויה בסיני. עם זאת להערכתו פעולה שכזו לא תתבצע באופן חד צדדי אלא בתיאום עם הממשל המצרי. "תרחישים עתידיים יחייבו את הצדדים להשתמש בקרדיט שנוצר בימים אלה בין שתי המדינות ואם יהיה אתגר יתאמו יותר ויפעלו יחד".