ממשלת ישראל העניקה לקרן החדשה לישראל מנדט בתחומים שונות הקשורים לאופיה של מדינת ישראל בהם מדיניות חוץ ומינויים בעמדות מפתח במגזר הציבורי והפרטי.
לערוץ 7 נודע כי הצבעת הממשלה נערכה בדצמבר, אך עברה מתחת לרדאר של התקשורת הכללית. היא באה בסיומו של קמפיין מושקע בן שלוש שנים של חזן ושל ארגוני נשים הקשורים לקרן החדשה, אשר כלל כנסים רבים, פירסומים והפקות.
רקע: החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם קוראת, בין היתר, להשתתפותן של נשים בתהליכי משא ומתן לשלום ובתהליכי שיקום שלאחר מלחמות. ישראל היא החברה הראשונה באו"ם – וככל הידוע היחידה – שאף שילבה בספר החוקים שלה חלקים מהחלטה 1325 והחלטות נוספות הקשורות אליה.
הדבר נעשה במסגרת תיקון לחוק שיווי זכויות האישה, אשר מחייב שילובן של נשים בוועדות וצוותים בכל התחומים, כולל מו"מ לשלום, ואף דורש ייצוג לנשים "ממגוון קבוצות האוכלוסייה" – ניסוח שבדרך כלל משמש את השמאל בכדי לדרוש שילובם של ערבים.
במסגרת החלטת הממשלה מחודש דצמבר, שמספרה 2331, נקבע כי יוקם צוות ממשלתי בין משרדי בראשותה של מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, ורד סוויד-פאר. על הצוות לגבש תכנית פעולה אשר תוגש לממשלה תוך חצי שנה ממועד ההחלטה, במסגרתה יקבעו יעדים מדידים, פעולות, לוחות זמנים, ומשאבים ליישומה של תכנית פעולה להחלטה 1325.
הממשלה החליטה על תכנית פעולה כוללת לשילוב מגוון נשים במוקדי קבלת החלטות, הגנה על נשים וחיזוק ביטחונן, הטמעת חשיבה מגדרית ושוויון הזדמנויות בכל תחומי החיים. הרקע להחלטה זאת היא החלטה 1325. את הפרויקט "מובילים הארגונים איתך-מעכי, שוות – המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון וון ליר, ואנו-להתחבר, בשיתוף עשרות ארגונים ופעילות פמיניסטיות.
לכל הגופים הללו קשרים איתנים וגלויים לקרן החדשה:
· הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה הוקמה ב-1998 ע"י נעמי חזן כשהיתה חברת כנסת מטעם מרצ. חזן משמשת מזה שנים ארוכות כיו"ר הוועדה המייעצת של הרשות. ועדה זו כוללת בתוכה מספר גדול של נציגות מארגונים אחרים הקשורים ישירות לקרן.
· איתך-מעכי הוא ארגון של הקרן החדשה המורכב ממשפטניות יהודיות וערביות.
· נעמי חזן היא אחת משתי יושבות הראש של "שוות – המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר".
· "אנו-להתחבר" הוא גלגולו החדש של אג'נדה, ארגון של הקרן החדשה שעוסק בהשפעה על התקשורת.
הפירוש של הנכתב מעלה הוא שבפועל, תחת האמתלה של מינוי נשים "ממגוון קבוצות האוכלוסיה", חזן והקרן החדשה יוכלו לתמרן את הממשלה למנות בין השאר גם נשים ערביות ל"מוקדי קבלת החלטות" בכל רחבי המגזר הציבורי והפרטי, עם דגש מיוחד על ועדות וצוותים העוסקים ב"משא ומתן לשלום".
בנוסף, "הטמעתה של חשיבה מגדרית" הוא ביטוי מתעתע בו מרבות להשתמש פעילות מתחום המגדר, כמעין שם צופן לעמדות אנטי-צבאיות וותרניות. הדוגמה הטובה ביותר לשימוש בסוג השיח הזה היא קמפיין ארבע אמהות של 1999-2000, שהצליח ללחוץ על ממשלת אהוד ברק לסגת באופן חפוז ומשפיל מרצועת הביטחון בלבנון, כביכול בגלל שמהלך כזה משקף "חשיבה מגדרית" או "חוכמה נשית", בניגוד ל"חשיבה גברית" או מיליטריסטית.
לטענת מומחים, האופן החפוז והמשפיל בו נוהלה הנסיגה ההיא שכנע את יאסר ערפאת לפתוח במלחמת האוטובוסים המתפוצצים המוכרת לרבים בתור "האינתיפאדה השנייה".
חזן עצמה חגגה את החלטת הממשלה 2331 בבלוג האישי שלה ב"טיימז אוף איזראל", והסבירה שם שההחלטה אף דורשת מכל משרד ממשלתי לבחור לפחות תחום אחד שאותו יבחן מחדש מיידית "דרך עדשה מגדרית", וישנה בהתאם את תוכניותיו לשנת 2015.
פירוש הדבר, הסבירה, "שאם מטרתה של תוכנית כלשהי היא חיזוק הפריפריה וקבוצות מוחלשות, והיעד הוא פיתוח התשתית הכלכלית באותם אזורים, אזי אחת המשימות תהיה להרחיב את החברות שבבעלות מיעוטים, והאינדיקטור להצלחה יהיה עליה במספר העסקים בבעלות נשים ערביות".
כלומר – מבחינתה של חזן, הביטוי "עדשה מגדרית" כבר כולל בתוכו, באופן בלתי מוסבר, גם את העניין הלאומי. כאמור, חזן עצמה היא הדמות הדומיננטית בגופים המובילים את הפרויקט, אותו אישרה הממשלה.
תגובת הקרן החדשה: הטענות הן "מגוחכות" ואף דומות ל"אגדת ילדים". התוכנית הזו הועברה פה אחד והיוזמה באה ממשרד ראש הממשלה, מסרה נעמי פייס, סגנית נשיאת הקרן לעניינים ציבוריים. היא מהווה הישג חשוב לנשים בכל הקשת הפוליטית; תשאלו את לימור לבנת, את עליזה לביא או את מרב מיכאלי.
"אמנם כן, נעמי חזן דחפה לכלול נשים נוספות ברמות הגבוהות ביותר של הממשל, וכל הכבוד לה על כך. היוזמה לכך היתה בחקיקה שלה, שנתמכה ע"י ראש הממשלה נתניהו עוד במהלך כהונתו הראשונה בסוף שנות ה-90. הקרן החדשה לישראל תומכת בהרחבת ההזדמנויות לכל הנשים בישראל – חילוניות ודתיות, משמאל ומימין, יהודיות וערביות".