מעצרם של ארבעת בחורי הישיבה בתחילת השבוע לאחר שהוגדרו כעריקים מצה"ל, העלה מחדש את סוגיית גיוס תלמידי הישיבות.
עשרות מאנשי הפלג הליטאי הירושלמי בראשות ראש ישיבת מעלות התורה הרב שמואל אוירבך, שנחשב לקיצוני יותר ביהדות הליטאית, יצאו השבוע לרחובות ולצמתים ברחבי הארץ וניסו לחסום את הכבישים בגופם ובעזרת צמיגים בוערים. זאת במחאה על מעצרם של התלמידים שלא התייצבו בלשכת הגיוס בהוראת הרב אוירבך.
רובם של תלמידי הישיבות הליטאים נשמעים להוראתו של הרב שטיינמן ומתייצבים בלשכות הגיוס. מי שעומדים מאחורי ההפגנות הם הזרם הליטאי המתבדל והקטן יותר, שמעורר את המהומות מפעם לפעם. בין הצמתים שנחסמו היו צומת קוקה קולה, צומת שילת, צומת רבי עקיבא-ז'בוטינסקי, הכניסה לעיר ירושלים, גשר המיתרים ועוד. המשטרה, שנערכה לכך מבעוד מועד, עצרה יותר מ‑50 מפגינים, פיזרה את ההפגנות עם זרנוקי מים והתנועה חזרה לשגרה כעבור זמן קצר.
מחטף בעיתון החרדי
מזה שנים אחדות שהיהדות הליטאית מפולגת לשתי קבוצות, שהמאבקים ביניהן עולים מדרגה מדי שנה: הגדולה - הפלג הליטאי הבני-ברקי שקיבל את הכינוי "השונאים", בראשות הרב שטיינמן, והקטנה יותר - הפלג הליטאי הירושלמי, "המחבלים", בראשות הרב שמואל אוירבך. בימים אלה התעורר מחדש המאבק על השליטה בישיבת פוניבז', שם החל הפילוג לפני 16 שנים וגרם לגיבושם של שני המחנות בציבור הליטאי. מאז פטירתו של המנהיג הליטאי הרב יוסף שלום אלישיב בשנת תשע"ב, המחלוקות שעד אז הוסוו תחת השולחן התפרצו בקול רעש גדול ונראה שכבר אין דרך חזרה לאיחוד המחנות.
המאבק הגלוי החל בסוף ימיו של הרב אלישיב, כאשר הוא חדל מלתפקד. בשנות ה‑80 הקים הרב שך, שהיה המנהיג הבלתי מעורער של הציבור הליטאי, את מערכת העיתון היומי 'יתד נאמן'. לאחר פטירתו עבר העיתון לשליטת הפלג הליטאי הירושלמי בראשות הרב אלישיב, שנחשב אז למחליפו של הרב שך, ובהיררכיה הרבנית נחשבו הרב אוירבך והרב שטיינמן באותו מקום תחת הרב אלישיב.
תלמידיו ומקורביו של הרב שטיינמן טענו באותה תקופה כי העיתון אינו מכבד את רבם ואילו לרב אוירבך העיתון מעניק תארים חשובים. בן לילה הצליחו אותם גורמים לבצע מחטף, העיתון עבר לשליטת הפלג הליטאי בבני ברק ועורכי העיתון והמנכ"ל פוטרו. אנשי הרב אוירבך עוד ניסו להיאבק בהשתלטות בבית המשפט, אך עתירתם נדחתה. בשל כך הם פתחו עיתון מתחרה, 'הפלס', שסובל עד היום מחרם מודעות ואיומים נגד המפרסמים לבל יעזו לפרסם בו. את האיומים מפעילים ככל הנראה גורמים המזוהים עם מחנה הרב שטיינמן.
נקודת שפל נוספת בין הפלגים נרשמה בבחירות שנערכו לפני כשנה לרשויות המקומיות. עד אז התמודדו הליטאים ברשימה מאוחדת אחת – 'דגל התורה'. אך לאחר דחיקת מועמד הפלג הירושלמי אל מחוץ לרשימת המועמדים לכנסת על ידי הרב שטיינמן, הודיעו תלמידי הרב אוירבך על הקמת מפלגה חרדית חדשה תחת השם 'נצח'. בסופו של דבר לא התמודדה הרשימה לכנסת בזכות פשרה שנערכה בתיווכו של האדמו"ר מגור.
בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013, התמודד הפלג של הרב אוירבך תחת השם 'בני תורה' בירושלים, בבני ברק ובמודיעין עילית וזכה במספר מושבים. בתגובה תמכו הרב שטיינמן והרב קנייבסקי בהרחקת אברכים שהצביעו ל'בני תורה' מכוללים. בנוסף לכך, חלק מראשי הכוללים המזוהים עם הפלג הליטאי הבני-ברקי חייבו את אברכיהם לחתום על הצהרת נאמנות לרב שטיינמן. בכמה תלמודי תורה המזוהים עם הרב שטיינמן והרב קנייבסקי סולקו מלמדים תומכי 'בני תורה', ולא התקבלו לשורותיהם ילדים שמשפחותיהם נמנות על הקהילה הירושלמית.
הרב שטיינמן: לשתף פעולה
למחלוקת הליטאית יש גם רקע אידיאולוגי. הרב שטיינמן נחשב לפרגמטי ומתון יחסית, לעומת הרב אוירבך אשר מוביל קו מחמיר יותר. יוזמות וחוקים שעלו בתמיכת הרב שטיינמן, בהן חוק טל והקמת הנח"ל החרדי, נתקלו בהתנגדות של הרב אוירבך, שקרא שלא לשתף פעולה עם הגיוס ולהיאבק בכל האמצעים.
הרב אוירבך טוען שהגיוס הוא "גזירת שמד" שמחויבים למסור עליה את הנפש. בכנס שנערך בנושא במהלך הקיץ האחרון אמר הרב אוירבך: "רבים קמים עלינו לעקור את הדברים הכי מקודשים, עיקרי התורה והאמונה הטהורה, עיקרי הדת ויותר מכול זו גזירת הגיוס. זו גזירת שמד וצריך למסור עליה את הנפש".
לעומתו הרב שטיינמן סבור כי הטקטיקה הנכונה להתמודדות עם החוק שונה. בכנסת הנוכחית, במהלך דיוני ועדת שקד שדנה בחוק הגיוס ולאחריהם, הורה הרב שטיינמן לא לצאת לפעילות ציבורית נרחבת אלא לנקוט דרכי שתדלנות באמצעות הח"כים החרדים, שחלקם אף היו חברים בוועדה.
כאשר נחקק החוק, שכלל סנקציות פליליות על השתמטות של חרדים חייבי גיוס, יצא הרב שטיינמן נגדו ואמר שיש חילול השם בכך שהמדינה מצהירה כי לימוד תורה הוא עוון פלילי, ולכן תמך בקיום הפגנת המיליון שהתקיימה בירושלים נגד הגיוס. אולם הוא הקפיד שהיא תישא אופי של עצרת תפילה על חילול השם, לעומת הרב אוירבך שהדגיש את ההיבט המחאתי נגד "גזירת הגיוס שצריך למסור עליה את הנפש".
גם כעת, לאחר שנחקק החוק, מורה הרב שטיינמן לשתף פעולה עם הצבא ולהתייצב בלשכות הגיוס לקבלת דחייה או פטור, ואכן רוב הישיבות הליטאיות נוהגות כדעתו. הרב אוירבך, לעומתו, מורה שאין להתייצב בלשכת הגיוס כלל, ולכן תלמידיו נחשבים לעריקים ונעצרים בידי הצבא. חבריהם היו אלו שיצאו השבוע להפגנות בצמתים נגד מעצר ארבעת בחורי הישיבה.
"צה"ל לא עומד בסיכומים"
מי שממשיך את הקו של הרב אוירבך וקורא שלא להתייצב בלשכות הגיוס, גם לא לצו ראשון, הוא ראש הישיבה הספרדית 'פורת יוסף', הרב יהודה עדס. יש לציין כי הרב עדס אף תמך בבחירות למועצות המקומיות במפלגת 'בני תורה' של הפלג הליטאי הירושלמי.
בסביבתו של הרב עדס סיפרו כי צה"ל אינו עומד בסיכומים שנקבעו לאחרונה. במסגרת סיכומים אלה צה"ל אמור לאפשר לבחורי הישיבה החרדים להתייצב ביום נפרד עם נוכחות מינימלית של פקידוֹת, בשל ההיתכנות לחרם חרדי על התייצבות בבקו"ם. "הגיעו אליו עדויות על פריצוּת בלשכות הגיוס והתנהלות שאינה הולמת אורח חיים חרדי אל מול בחורי הישיבה שנשלחו על ידו להתייצב לצו ראשון", אמרו בסביבת הרב עדס, ועל כן הוא חזר ואסר על תלמידיו להתייצב.
לעומתו, בכיר ביהדות התורה אמר בשיחה עם ערוץ 7 כי בסיעה ממתינים לעמדת הרב שטיינמן, שסבור שיש להמשיך ולשמר את המצב הקיים. "מועצת גדולי התורה לא מעוניינת לבוא לצבא עם עמדה שאינה אחידה. בסופו של יום, אי אפשר לזלזל בעמדת הרב שטיינמן", הסביר הגורם והעריך כי המצב הנוכחי יישאר על כנו לאחר שמועצת גדולי התורה תקבל החלטה. "בחורי הישיבות יוכלו להמשיך ולהתייצב בלשכות הגיוס".