בימים כתיקונם, משחק כדורגל המסתיים בתוצאה 3:3 וכולל בתוכו מספר שערים יוצאים מן הכלל, היה ראוי שנעסוק אך ורק בזה. אך הימים הללו אינם כתיקונם.
ממה להתחיל? ננסה מההתחלה. קצת מעל שנתיים שהאצטדיון בנתניה פעיל ושמיש. במקום אצטדיון הקופסא הישן של הקבוצה מעיר היהלומים, הגיע בקול תרועה רמה אצטדיון חדש, רחב ומפואר. בנתניה מיהרו לתייג את עצמם כעיר הספורט של ישראל, לא מעט בזכות אותו אצטדיון חדש.
אז האמת צריכה להיאמר - בשביל אוהדי הכדורגל, השחקנים וגם מנהלי הקבוצות, עדיף את האצטדיון הישן בחזרה. הדשא של השכנים, בכל מגרש עירוני אחר, לא היה מעולם כל כך ירוק יותר.
הערב הדשא של האצטדיון בנתניה סבל, אבל השחקנים של שתי הקבוצות ובעיקר האוהדים סבלו הרבה יותר. בנתניה מיהרו לתרץ את מצב הדשא הגרוע בכך שמספר רב של משחקים התקיימו על כר הדשא הנוכחי בזמן האחרון, אחרים טענו שלאחרונה התקיימה הופעה במרכז האצטדיון. לא משנה הסיפור - דשא כל כך גרוע לא ראינו הרבה זמן.
ובכל זאת, לא הדשא הוא שגרם למכבי תל אביב להיראות כל כך חלשה. בוודאות גמורה, הסיבה ליכולת החלשה של הצהובים האלופים טמונה באיש אחד - ערן זהבי. חסרונו של הקשר במהלך פתיחת המשחק והמחצית הראשונה כולה, הורגש מאוד. אולי לשם כך החתימו במכבי את וורמוט?
נתניה של רוני לוי הייתה גדולה על מכבי ללא זהבי, ואל ההפסקה ירדה ביתרון 1:2 על האלופים ההמומים. יתרון שהיה יכול להיות הרבה יותר גדול. צמד שערים במתפרצת של לארי קאיודה.
במהלך המחצית השנייה מכבי התחילה ללחוץ יותר, וכשנכנס זהבי זה גם עזר לה להשוות את התוצאה ואף לקבוע מהפך משער אדיר של זהבי עצמו - 3:2.
חשבתם שנגמר? לא אצל נתניה של רוני לוי. הנתייתים שעוד לא הפסידו בעידן לוי, לא אמרו נואש והשוו את התוצאה 2 דקות בלבד לאחר המהפך של האלופים מתל אביב.
בסיום - תיקו 3:3 מעניין, אבל נטול הגנות. שמחה רבה לאוהדים, פחות אצל מאמני הקבוצות.