פרשת השריפה בפסגת זאב: הנערות היהודיות שניהלו מערכות יחסים עם גברים ערבים שהסתיימו בהצתה ובמותה של צעירה יהודיה תמימה מכות על חטא ומספרות על התחושות הקשות.
השריפה הקטלנית נזכיר פרצה ברחוב בצלאל בצראווי, בווילה בת שלוש קומות שחולקה לכמה דירות קטנות שהושכרו לצעירים. בקומה הראשונה מתגורר בעל הבית, הקומה השנייה חולקה לשלוש דירות, ובקומה השלישית התגוררו אורית לונדון ז"ל ובעלה יונתן.
הרקע לאירועים מסופר בעיתון "ידיעות ירושלים" החל לפני מספר שנים. ה' ור', שתי צעירות יהודיות המתגוררות בפסגת זאב ובנווה יעקב, החלו ליצור קשרים עם גברים ערבים המתגוררים באזור מזרח ירושלים. בין היתר נהגו הבנות לבלות באופן כמעט קבוע בבית לחם ובמועדונים שונים בתחומי הרשות הפלסטינית, יחד עם חבריהם.
אחד הבילויים היותר זכורים לבנות התרחש בליל הרצח של הנער מוחמד אבו־חדיר. באותו לילה בילו הבנות באחד המועדונים ברשות, וכשפורסם דבר הרצח החלו רעולי פנים לרדוף אחריהן, ביודעם כי מדובר ביהודיות. במהלך המרדף טיפסו הצעירות על גגות הבתים, ור' אף נפצעה ברגלה ונזקקה לטיפול רפואי.
בשלב מסויים נפתח סכסוך בין הבנות גם על רקע רומנטי וגם על רקע כספי. סכסוך אלים במיוחד שהסתיים בהצתה המזעזעת ששילמה עליה מחיר כבד הדיירת התמימה שלא היה לה שום קשר לפרשה.
כוחות כיבוי גדולים שהגיעו לבניין הבוער חילצו ממנו את אורית לונדון שהתגוררה בקומה השלישית כשהיא נאבקת על חייה. היא פונתה לבית החולים במצב אנוש ונפטרה לאחר כמה ימים משאיפת עשן. במהלך החקירות סיפרה ה' כי כאשר היא ובן זוגה הגיעו לדירתם הם שמעו את אורית צועקת, "אני נשרפת. תצילו אותי".
בין היתר מספרים החוקרים על צעירות שלא בדיוק הבינו את מצבן, "בחקירות פגשתי נערות שלא יכולות לחשוב קדימה ורק עסוקות בלשרוד מיום ליום. מתברר שהן היו חיות במציאות שאילצה אותן להיעזר בגברים הערבים", אומרת החוקרת לילך רס"מ רנן.
"בכל השיחות שלי עם הבנות האלה הרגשתי צער על המצב שאליו הן הגיעו. אלו נערות שלמדו מגיל קטן רק לשרוד".
אחת הצעירות כתבה ליונתן, בעלה של אורית ז"ל, מכתב שבו היא מצטערת על מעשיה. במהלך החקירה נשאלה ר' מדוע לא הזעיקה את בעל הבניין או את השכנים הנוספים וניסתה למנוע את ההצתה. ר' ענתה, "עמדתי מול הדירה הנשרפת כמו סתומה ולא עשיתי כלום. ידעתי שאשלם על זה".