1. השבועיים האחרונים היו קשים מאוד ליו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט. התחושה הכללית היא שמישהו הגיע לסביבתו של בנט עם שואב אבק, ושאב משם את כל ענן אבקת הקסם שריחף סביבו.
בנט, שהתחיל את מסע הבחירות הנוכחי עם סקרים מפרגנים שצפו למפלגה בראשותו הישג של 16 מנדטים ומעלה, נאבק ברגע זה על מנת לשמר את מספר המנדטים הנוכחי של המפלגה, 12, וגם זו מתברר משימה לא פשוטה בכלל.
הקמפיין המוצלח ביותר נגד בנט הוא דווקא הקמפיין הכאילו מחבק של נתניהו. בליכוד, כך מתברר, למדו את לקחי תעמולת הבחירות בקדנציה הקודמת, ושינו ב-180 מעלות את הטקטיקה. במקום לנסות לספר כמה איומה ונוראה רשימת הבית היהודי, נתניהו חוזר פעם אחר פעם על האמירה לפיה "הבית היהודי תהיה בכל ממשלה בראשותי". במקביל שב נתניהו וטוען, כי המסקנה מההבטחה הזו היא שצריך להצביע דווקא לליכוד. הטענה החוזרת היא, כי אם הליכוד לא תהיה המפלגה הגדולה ביותר כלל לא בטוח שהרכבת הממשלה תוטל על נתניהו.
בבית היהודי, מנגד, טוענים פעם אחר פעם, כי אם המפלגה לא תהיה גדולה מספיק, כלל וכלל לא בטוח שהיא תשולב בממשלת נתניהו הבאה. כראיה מביאים בבית היהודי את מה שאירע לפני פחות משנתיים, לאחר בחירות 2013. אז התברר לאנשי הבית היהודי כי נתניהו איננו מתלהב, בלשון המעטה, לשלב אותם בממשלתו. כל הסימנים העידו על כך שלולא הבלוק החוסם עם יש עתיד היתה נותרת מפלגת הבית היהודי באופוזיציה.
אז מי צודק?
2. מעשיה יהודית עם זקן לבן מספרת על שני בעלי דין שבאו בפני רב העיירה. פתח התובע את פיו, שטח את טענותיו, ובסיומן אמר לו הרב "אתה צודק".
מיד הזדעק הנתבע, שטח אף הוא את טענותיו לפרטי פרטים ועוד הוסיף כיד ה' הטובה עליו. נענה לו הרב ואמר, "אכן, גם אתה צודק".
הרבנית, שהאזינה מן המטבח לא הייתה מסוגלת לעצור ברוחה, עזבה את הסירים ונכנסה את החדר כשהיא קוראת "כיצד יתכן שגם הוא צודק וגם הוא צודק". נענה לה הרב ואמר, "זוגתי היקרה, אף את צודקת".
3. כמו באותה מעשייה יהודית עתיקה, גם במקרה הזה שני הצדדים צודקים. נתניהו בהחלט צודק בכך שכל פער של יותר ממנדט אחד לטובת הרשימה המשותפת של הרצוג ולבני עלול לשמוט את הרכבת הממשלה מידי הליכוד. ההסתמכות על "הגוש" לא לוקחת בחשבון את ההטיות הפסיכולוגיות ואת שלב ההתמחרות המתנהל בימים הראשונים שמיד לאחר הבחירות.
עם לבני והרצוג יזכו בניצחון פסיכולוגי, הם יוכלו "למכור" הרבה דברים לחרדים ולליברמן על מנת לזכות בתמיכתם. בשלב זה, צריך להזכיר, הם לא צריכים להרכיב ממשלה, הם רק צריכים לקושש 61 ממליצים. המלאכה הזו מורכבת פחות ממה שנדמה. בהקשר זה צריך להזכיר שיש 2 מפלגות ש"לכודות" בהמלצתן, מרצ והבית היהודי. שתי המפלגות הללו מנועות מ"לסחור" בהמלצתן, ובעקבות זאת מנועות מהישגים בשלב הקריטי של טרם ההגעה לנשיא.
זאת גם הסיבה שבנט צודק בחשש שלו. בנט יודע שהוא לא יכול לסחוט הבטחות בשעת "בין השמשות" הקריטית. גם אם בנט מאמין לנתניהו שהפעם הוא מעוניין לצרף את הבית היהודי לממשלה, העובדה שהוא מנוטרל ממשא ומתן אפקטיבי בשלב טרום ההליכה לנשיא מותיר אותו חשוף להחלשה ניכרת בכוחו.
רק בית יהודי גדול יוכל להבטיח אחיזה בנתח משמעותי מעוגת השלטון לאחר הרכבת הממשלה. רק בית יהודי גדול יוכל לחזק את האלמנטים הימניים יותר בתוך הליכוד ולהבטיח שהממשלה הבאה תהיה עם אוריינטציה ימנית אמיתית. רק בית יהודי גדול יוכל לנטרל השפעות בעייתיות כמו זו של השר לשעבר בני בגין בתוך הליכוד.
4. הבעיה היא, שבדיוק כמו באותה מעשייה, גם הרבנית צודקת. ובמילים פשוטות יותר, אי אפשר להצביע גם לבית היהודי וגם לליכוד, צריך להכריע.
השאלה לא פשוטה, ובסופו של דבר הפתרון נמצא בהצבעה לא טקטית. אתם נוטים להצבעה לליכוד? הצביעו ליכוד. נוטים לבית היהודי? הצביעו לבית היהודי. הניסיון לתכנן את ההצבעה באופן טקטי מוגזם מביא לעיוות בתוצאות.
בסופו של דבר כל מצביע חייב להכיר גם במגבלות הפעולה של פתק בודד. דווקא העובדה שב-99.9999% מהמקרים פתק בודד לא יכול לשנות את תוצאת הבחירות, מביאה לכך שההצבעה של רבים כל כך מביאה לידי ביטוי באופן טוב יותר את עמדותיו של כלל הציבור.
אין טעם בהצבעה טקטית של אדם בודד, היא איננה משפיעה על התוצאה. הטוב ביותר שהאדם הבודד יכול לעשות הוא לנסות להביא את עמדותיו לידי הביטוי הקרוב אליהן ביותר. החריג היחיד לכך הוא מפלגה שאיננה עשויה לעבור את אחוז החסימה. בשביל מפלגה כזו אין טעם לצאת מהבית, עדיף לקרוא בזמן הזה כמה פרקי תהילים.
למרבית השמחה נראה שבבחירות הללו אפילו מפלגת "יחד" איננה מפלגה שכזו. לכן, מי שחש שעמדותיה הן הקרובות ביותר ללבו צריך להטריח את עצמו לקלפי ולשלשל את הפתק הנכון.