יעקב שנקמן, חוקר קרבות תש"ח בצפת, מספר על פתרון תעלומה שנותרה חתומה במשך למעלה משישים שנה – מי ירה טיל פיאט על המצודה שבמרכז העיר צפת ובכך הוביל להכרעת הקרבות לשחררה של העיר בשנת תש"ח. הכרעה זו, כך מסתבר הובילה לשחרור הגליל כולו בהמשך הקרבות.
בראיון ליומן ערוץ 7 מספר שנקמן על התעלומה המתמקדת במצודה שבמרכז העיר צפת ובהיותה מוקד הקרבות, אתר שעל מנת לכבוש אותו נאלצו לוחמי הפלמ"ח לתקוף בשנית בניצוחו של יגאל אלון לאחר שנכשלו בהסתערות הראשונית שהייתה בלילה שבין ה-4 ל-5 במאי.
באותו לילה נהרגו שבעה לוחמים ואלון הגיע למקום, למד את לקחי הקרב ועם כוח חדש שהביא עמו הסתער על המצודה כיתה אחר כיתה.
במהלך הקרבות נפגע מפקד המחלקה ברגלו. תוך כדי ירי נזכר בקיומו של מטול 'פיאט' נגד טנקים בידי אחד הלוחמים. הוא קרא לעבר הפיאטיסט לירות את הרקטה.
הלוחם ירה שתיים או שלוש רקטות לעבר המצודה. הרקטה השנייה פגעה. "היה פיצוץ גדול ואז נפסקה האש הערבית", מספר שנקמן.
"שנים רבות הייתה תעלומה מי ירה את הפיאט. אני חוקר שנים רבות את הקרבות ההן וניסיתי לפתור את התעלומה ובכל פעם אמרו לי שם אחר. חיים לימוני, מפקד כיתה, אמר לי שמדובר בשני בולגרים מרמלה, שהם ירו את הפיאט הגורלי אבל לאחרונה עלה שמו של יעקב מנפקה, גם הוא עולה מבולגריה, תושב חיפה, אבל התעלומה נותרה והאיש לא היה ידוע".
התעלומה החלה להיפתר עם צאתו לאור של ספר חדש העוסק בקרבו הגדוד השלישי של הפלמ"ח, גדוד הגליל. בספר זה מתוארת גם ההתקפה על המצודה ושם התברר כי היורה הוא עורך דין תל אביבי בשם מיכאל פוש.
שנקמן מספר כי עו"ד פוש, כיום בשנות השמונים המאוחרות של חייו הוא יליד אוקראינה. משפחתו נמלטה לטשקנט מאימת הנאצים ולימים היה בין 'ילדי טהרן'. לאחר שהגיע ארצה התגייס לבריגדה ולאחר מכן התגייס לגדוד השלישי של הפלמ"ח.
"היה מי ששאל אותי אם זו התפארות שווא. סיפרתי שהייתי אצלו במשרד ושמעתי את הפרטים. הוא אמין לחלוטין ומכיר את הפרטים היטב", מספר שנקמן ומוסיף על מפגש מיוחד שיזם האלוף במיל אלעד פלד ללוחמי הפלמ"ח. "חשבתי שיגיעו 5-6 פלמחניקים התברר שהם הגיעו עם פמליה גדולה של ילדים נכדים ונינים".
לדברי שנקמן המפגש היה מרגש מאוד ומרתק מאוד, "נשמעו כל התיאורים. קיבלנו לראשונה תיאור מקיף של הקרבות ומסתבר שלא כל מה שכתוב בספרים נכון. יש שם לא מעט פנטזיות", הוא אומר ומתאר כיצד עלו לוחמי העבר אל חלקה העליון של המצודה, שם הקליט את הנוכחים נזכרים ומשחזרים את הקרבות, "כולם הצביעו על עו"ד פוש כמי שירה את הפיאט".
לקראת סיום דבריו מציין שנקמן כי האלוף פלד, שהיה גם ראש מחלקת הל"ה שיצאו להצלת צפת אחרי שהבריטים עזבו, סיפר כי ירי הפיאט למעשה הכריע את גורל הגליל כולו. זאת מאחר ו"בקרב ערביי האזור היו ערביי צפת נחשבים לפראיים ולחזקים מאוד, וכאשר צפת נפלה הדבר גרם לדמורליזציה בכל המחנה הערבי.
הם נחשבו ל"עבדאיית" הגדולים ביותר וכשהם ברחו מצפת הם ברחו מבלי שיגרשו אותם מאימת הלוחמים ומחשש שמא היהודים ינקמו על הטבח שבוצע בהם שנים אחדות קודם לכן". השמועה על הלוחמים המהוללים הנמלטים מצפת פשטה בכל הגליל ורוחם של ערביי האזור נפלה.
בתמונה העליונה: בכניסה למצודה, ליד שלט ההנצחה לנופלים בקרבות עליה - אנשי פלמ"ח והגנה.
מימין לשמאל -
יעקב גת - חובש.
עציון בן-נבט (בנו של אליעזר בן-נבט הי"ד,שנפצע בקרב השני ואחרי שבוע השתתף בכיבוש נבי-יושע. הוא שוחרר מהקרב כי עציון נולד אך הוא התעקש להשתתף ונהרג מפגיעת פגז בלי שזכה לראות את בנו הבכור).
אמק'ה (אברהם) כנרתי - מ"כ. נפצע בקרב הראשון.
אבינועם חדש - מ"מ, מפקד הקרב השני (יושב).
אלעד פלד - סמ"פ - מפקד העיר צפת ומפקד מחלקת התגבורת שחשה לצפת עם עזיבת הבריטים והצילה אותהּ.
דב זעירא - מ"מ - מפקד הקרב הראשון.
מיכאל פוש - פיאטיסט.
פיני עופר - השתתף בשני הקרבות.
מיכאל פוש בבריגדה בתרגול 'פיאט':
