בנעליו של צ'רצ'יל

נתניהו יהיה המנהיג הזר השני שיזכה לנאום 3 פעמים בקונגרס, אבל התקשורת בישראל אינה מסוגלת לקרוא את המפה הפוליטית האמריקנית. דעה.

תגיות: בשבע 631
רן בר- יושפט , כ"ג בשבט תשע"ה

בנעליו של צ'רצ'יל         -ערוץ 7
נתניהו בקונגרס. ארכיון
פלאש 90

הבעיה המרכזית בהצגת יחסי ישראל-ארצות הברית בתקשורת הישראלית, היא חוסר הבנתה של התקשורת בפוליטיקה האמריקנית. מכאן נובע גם היחס המוטעה לנאומו של נתניהו בפני הקונגרס.

ארצות הברית אינה מונרכיה, היא דמוקרטיה-נשיאותית. הקונגרס האמריקני מורכב מהסנאט ומבית הנבחרים, ומונה 535 נציגים, אשר תומכים באופן עקבי בישראל.

ככלל, האמריקנים מאמינים שלישראל וארצות הברית יש ערכים ואינטרסים משותפים. אך כפי שבישראל קיימת חלוקה בין רצון העם ורצון בג"ץ, בארצות הברית ישנם פערים בין תמיכת הקונגרס במפעל הציוני ובין פעולות מחלקת המדינה, שבראשה עומד מזכיר המדינה.

דוגמה לפער כזה ניתן למצוא במעמדה של ירושלים. "חוק השגרירות בירושלים" שנחקק ב‑1995 על ידי הקונגרס קובע כי יש להעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים ולהכיר בה כבירת מדינת ישראל, לא יאוחר מה‑31 במאי 1999. כמובן שהחוק לא יושם. נשיאי ארצות הברית לדורותיהם דחו את הביצוע למשך חצי שנה כל פעם, בהתאם לסמכותם. 

ארצות הברית תומכת בישראל. בהצבעות באו"ם, במענקי תקציבים, בקידום קשרי מסחר ובשיתופי פעולה נוספים. חברות זו אינה חד-צדדית. במילותיו של אלכסנדר הייג, מזכיר המדינה בתקופתו רייגן, ישראל היא "נושאת המטוסים התומכת ביותר בארצות הברית, לא דורשת איוש בכוח אדם אמריקני ולא ניתנת להטבעה". בזמן שמדינות רבות בעולם משתמשות בדגל האמריקני כחומר בעירה, חלק לא מבוטל מהחברה הישראלית מתבונן בארצות הברית בהערצה.

ארצות הברית מתחזקת ברית הדוקה עם קטאר, אשר מספקת מקלט לטרוריסטים ומזרימה כסף לחיזבאללה ולחמאס. פעולות אלה מהוות פגיעה חמורה בהרבה מנאום של ראש מדינה שיש עמה קשרים חמים בפני מי שמייצג את העם האמריקני.

בדומה לטענה שנתניהו תזמן את התקיפה האחרונה בסוריה, והיה מוכן להקריב חיי אדם על מנת לקדם את עצמו בבחירות, גם כאן נשמעות טענות כי מטרתו להסיט את הנושא החברתי מהבחירות, ובכך ירוויח אף אם לא ינאם בסופו של דבר.

לא רק אצלנו נשמעות קונספירציות בנושא הנאום. בארצות הברית יש הטוענים שהבית הלבן ידע על ההזמנה, אך אובמה רצה להשפיל את נתניהו. ויש הסוברים כי ביינר, יו"ר בית הנבחרים, משתמש בנתניהו ככלי על מנת להתנגח באובמה.

חשוב לזכור שנתניהו מכיר את המשחק הדיפלומטי היטב, ואת הפרוצדורה המקובלת באירועים מסוג זה. בסופו של דבר, מילת הקסם היא פרופורציות. הנאום לא יגרום לארצות הברית לפתוח מחר במלחמה נגד איראן, אך גם לא תחזיר את השגריר. נתניהו יהיה המנהיג הלא-אמריקני היחיד מלבד צ'רצ'יל שינאם בפני הקונגרס בפעם השלישית. עובדה זו לא ממש נשמעת כמו סיומה של מערכת היחסים בין שתי מדינות.