מדרש אסתר רבה.
מהדורה ביקורתית על פי כתבי יד.
יוסף תבורי וארנון עצמון.
ירושלים, מפעל המדרש שליד מכון שכטר, תשע"ה. קלג+284 עמ'
(7800600‑074)
מדרשים רבים יש לה למגילת אסתר, אך המקיף ביותר הוא אסתר רבה. המהדירים מציגים לפנינו מהדורה שלמה ומתוקנת של מדרש חשוב זה על פי כתבי היד והדפוסים הראשונים, עם מבוא מקיף אשר דן גם בשאר המדרשים העתיקים של המגילה (אבא גוריון, פנים אחרים, פסיקתא לפורים ועוד), ובתרגומים העתיקים השונים שמהווים גם הם כעין מדרשים.
הם מעמיקים במבנהו ואופיו של מדרש רבה על אסתר, ומתארים את הדומה והשונה בינו לבין מדרשי רבה האחרים על החומשים והמגילות שאינם, כידוע, מעור אחד, ומסבירים בדקדוק את דרך עבודתם בספר. לדעתם יסודו של המדרש הזה עתיק, אך חיתומו נעשה בראשית תקופת הראשונים, ואף נוספו בו קטעים מתוך ספר יוסיפון.
החלק השני של הכרך כולל את המדרש עצמו עם שינויי נוסחאות, ביאורים, השוואות והערות, ובעיקר תרגום מדויק של הארמית הכבדה, שחלקים רבים מן המדרש הזה כתובים בה. מלאכה מושלמת. בנספחים קטעי גניזה, השלמות שונות ומפתחות מפורטים.
עַל שֵׁם הַפּוּר.
עיון במגילת אסתר.
נורית גאל-דור. חברון, תשע"ה. 326 עמ'
(9963316‑02)
כהמשך לספריה על פרשות ספר בראשית ועל מגילת רות וספר יונה, ועל פי שיטתו הלימודית-חינוכית של רבהּ הרב משה בלייכר שליט"א, יצא לאור עתה הספר החדש 'על שם הפור' על מגילת אסתר, כתנגודת חדה לדרך הלימוד של התנ"ך "בגובה העיניים" המקובל בכמה בתי מדרש. כאן הפשט ועומקו מתלכדים בהדרכת חז"ל לדרך פרשנית-אמונית, הצועדת עם הלומד בסיבוכי הגלות ובאורות הגאולה, בימים ההם וגם בזמן הזה.
לדוגמה, קיימת מעין סתירה-לכאורה בין דברי המגילה שמרדכי "לא שמע" אל אנשי שער המלך ששאלו אותו מדוע הוא עובר את מצות המלך ואינו כורע ומשתחווה להמן, ובין האמירה המפורשת "כי הגיד להם אשר הוא יהודי" - ואם כן הרי הוא השיב להם! והתשובה: המקרא מדגיש שתשובתו הייתה מנותקת לחלוטין משאלתם-דרישתם. דעתו שיהדותו מחייבת אותו בשלמות שלא להיכנע להמן הייתה ברורה לו לחלוטין. היא לא הייתה תלויה כלל בשאלתם של היושבים בשער המלך, וגם לא נאמרה כתשובה לדבריהם.
עטרת זהב.
הנהגת ימי הפורים בשורשיה וטעמיה.
משה יוחאי רז. ירושלים, תשע"ד. 34+רמה עמ'
(7647844‑052)
אחרי 'מנורת הזהב' על מנהגי חנוכה, הגיע זמנו של הספר 'עטרת זהב' על פורים. מדובר בלקט הלכות ומנהגים מסודר ומבואר, כאשר מדי פעם מאריך המחבר בנקודה הלכתית זו או אחרת בבירור הלכתי מעמיק.
למשל, בעמ' ל"ד דן המחבר אם קיים דין "שואלין ודורשין" קודם החג במצוות חג הפורים, ומסקנתו היא שלדעת רוב הפוסקים אין חובה להקדים לימוד לפני החג בהלכות פורים, ואף אין מצווה מיוחדת ללמוד את הלכות פורים בחג עצמו (בניגוד לחגים דאורייתא). אך בוודאי שיש צורך להגיע לחג עם ידיעה ברורה במעשה אשר יש לעשות כדי לקיים את מצוות החג כראוי.