
תחת הכותרת 'הרוב החדש' מקדם אבי וידרמן, יועצם הפוליטי בעבר של אריאל שרון ז"ל ושאול מופז תנועה חדשה ששמה לה למטרה להחליף את השלטון בישראל.
בראיון בערוץ 7 ניסינו לברר אם לא מדובר בעוד מפלגת שמאל. וידרמן "מרשה" לנו לכנות את תנועתו בכל שם אבל הוא עצמו משוכנע שהתשובה שלילית.
בראשית הדברים מציין וידרמן כי התנועה המדוברת קמה כבר לפני מספר שנים כאשר תכליתה היא שינוי השיח הפוליטי בישראל. לדבריו סקרים מלמדים כי 15 אחוזים מהציבור בישראל ממוקמים בשמאל ו-15 בימין אך הרוב המוחלט של הציבור נמצא במרכז ודווקא קולו שלו לא נשמע בזירה הפוליטית.
כשהוא נשאל כבר בפתח השיחה עמו אם אין מדובר בעוד כיסוי "מרכזי" לתנועת שמאל הוא מציין שהוא עצמו היה בעברו איש תנועת בית"ר וכמוהו אחרים בתנועה שמקורם בבתים פוליטיים ימניים מאוד. לטענה שגם ציפי לבני החלה את דרכה בבית"ר הגיב וידרמן בצחוק.
בהמשך הדברים הציב וידרמן את העקרונות המובילים של תנועתו - כלכלה ליברלית וחופשית עם חמלה לחלשים, תמיכה בהיפרדות מהפלשתינית שתי מדינות, חיבור למסורת היהודית ללא כפיה או העדפה מגזרית על שאר הציבור, השבתה של ישראל למקומה כחלק מהעולם המערבי ומאבק בשחיתות.
מאחר ונדמה שעל שלושה מהעקרונות יסכים רוב הציבור בישראל אך לעיקרון הרביעי של היפרדות או הקמת מדינה פלשתינית יש מחלוקת נסב עיקר המשך השיחה על הסוגיה הזו: האם מאחורי הכותרת הממורכזת מסתתרת עוד תנועת שמאל שמבינה שהציבור הישראלי אינו מעוניין בשמאל והדרך לליבו עוברת דרך הבטחות לפיהן מדובר במרכז.
בראשית הדברים טען וידרמן כי גם מפלגתו של נפתלי בנט מצדדת בהיפרדות כלשהי וכך גם מרץ, בדרכה שלה. "רוב הציבור מקבל היפרדות לשתי מדינות", קבע וכשנשאל אם יש לו פרטנר פלשתיני למהלך מדיני כלשהו, השיב שהוא "לא יודע אם יש פרטנר. ברמה האישית, מהיכרותי צריך להיכנס למהלך ויש סוג של פרטנר אבל זה לא העניין. אנחנו צריכים לשאוף לשם והממשלה הנוכחית לא מובילה אותנו לכיוון של שאיפה לגבולות שישמרו אותנו מדינה יהודית ודמוקרטית".
אולי באמת הממשלה הנוכחית לא רוצה להקים מדינה פלשתינית על ערש הולדתו ההיסטורית של העם היהודי, יהודה ושומרון? אולי הוא באמת מאמין במה שהוא כתב בספריו ועל כך דיברו מנחם בגין ושמיר, שעל יהודה ושומרון לא מוותרים?
"זה יותר מלגיטימי בעיני אבל שיגיד את זה. הגיע הזמן שנתניהו יקום ויגיד אני רוצה לשמור על יהודה ושומרון בשלמותם ולא מכיר בשתי מדינות. אבל הוא זורה חול בעיני הציבור. יש את נאום בר אילן, יש תהליך מדיני, הוא מבצע הקפאה, חוזר בו מההקפאה. אני רוצה שיגידו לי את האמת".
ומי כן אומר את האמת? בוז'י שמגדיר את עצמו המחנה הציוני אבל מסתיר את זה מהציבור הערבי?
"אני לא מייצג את הרצוג ובוודאי שלא את לבני. בעצמי עוד לא החלטתי מה אני מצביע".
אתה רק יודע שלא תצביע לנתניהו...
"נכון. אני לא מוכן להצביע למען מי שהביא למצב פחות טוב. בסופו של דבר הבחירות האלו הן על השאלה האם המצב היום טוב יותר או פחות טוב. המדד החשוב הוא שביעות הרצון מתפקוד נתניהו וכמעט בכל סקר נתניהו לא חוצה את חמישים האחוזים ולפעמים מגיעים לשלושים אחוז. חבר שהוא אסטראטג בכיר שעושה קמפיינים בכל העולם אמר לי שבכל מדינה זה היה מוביל למהפך".
לאיש הזה קוראים במקרה אייל ארד שהוא גם האיש שעומד מאחורי ההתארגנות שלכם?
"לא, לא, לא. אייל ארד עובד איתנו ועושה את זה בצורה נפלאה, אבל לא אליו התכוונתי".
כשנשאל וידרמן אם למעשה עברו האישי כיועצם של מופז ושרון ואולי גם החבירה לאייל ארד לא מלמדים על כך שבכוונתו להקים את 'קדימה' מחדש, השיב שאינו סבור ש'קדימה' מסוגלת לקום מהקרשים שאליהם נקלעה. "יש מפלגות מרכז אחרות וגם אותם אני לא מייצג. אנחנו מנסים להביא את הקול של רוב הציבור".
וידרמן מבהיר שכוונתו להוביל את התנועה הפוליטית שלו כדי שזו תדחף את המערכת הפוליטית למקומות שלטענתו הציבור רוצה להגיע אליהם ובכוונתו לפעול ברוח זו גם ביום שאחרי הבחירות. "נהיה שם כדי לשמור על אלה שהצבענו למענם, שלא יגררו אחרי חוגים קיצוניים, לא לכאן ולא לכאן".
כלומר, לטעמך הליכוד מוגדר אצלך כחוג קיצוני
"אני לא יודע אם הליכוד הוא חוג קיצוני. אולי במתכונות אחרים הוא היה נעים יותר אבל במתכונת הנוכחית הוא הוביל לאכזבות.
אולי יצא לכם לחקור, אולי בעזרת אייל ארד, איך קרה שאתם משוכנעים שהעם רוצה לחלק את הארץ לשתיים ולהקים כאן מדינה פלשתינית בלב הארץ ובכל זאת זה לא קורה. אולי העם בכל זאת לא רוצה את זה?
"אנחנו נסמכים על מחקרים שנעשו בעשור האחרון. בסוף יש כאן רוב מאוד גדול שמדבר על תהליך, שמאמין שצריך באופן כזה או אחר להיפרד".
כולם רוצים תהליך. גם בנט רוצה תהליך שיביא לסיפוח. גם זה תהליך. גם גנדי דיבר על תהליך שבסופו טרנספר. לא לזה אתה מתכוון
"אני לא מדבר על טרנספר. חלילה. גם התכנית של ליברמן היא תכנית שיש אומרים שהיא שמאלה מהעבודה. אני לא רוצה להיכנס לתכניות ולזרות חול בעיני הציבור כמו נתניהו".
אבל אתה פוליטיקאי וכפוליטיקאי אתה צריך להציג תכנית ואם נתניהו ואפילו לבני הגיעו למסקנה שאין פרטנר אז אולי זה נכון, אם ברק ואולמרט קיבלו טריקת טלפון מהצד הפלשתיני אז אולי באמת אין פרטנר וכדאי להתפכח? ואולי במציאות הזו מה שנשאר לאדם כמו נתניהו מתוך אחריות לאומית שלא לערער את היחסים עם האמריקאים והאירופים ולכן הוא מתמרן בין הטיפות.
"גם אם אין פרטנר ואני אישית לא חושב שזו המציאות, קח את היוזמה לידיים. איך שומרים על המדינה הזו כיהודית ודמוקרטית? בסוף יגיע שלב שבו לא נוכל להתעלם משני מליון הפלשתינאים שיקבלו סוג מסוים של זכויות. יעניין את הילדים שלנו אם יש פרטנר או לא? זה יהיה אסון".
ואולי יודע נתניהו שאם הוא ילך עם החזון שהוא מאמין בו וכתב עליו הוא יסתבך עם האמריקאים ויסכן את כולנו ומשום כך הוא סבור שכרגע נכון להמתין שיעבור זמן נוסף, שהתמורות במזרח התיכון יובנו, אולי שיתחלף הממשל האמריקאי, שאירופה תתפכח מול הטרור שם, ואולי אז המילה שלו תתקבל יותר בעולם, וכרגע, דווקא מתוך אחריות לאומית שלא להסתבך עם העולם הוא מטשטש את הדברים ופועל להעמדת הצד הערבי בפינת הסרבן תוך הצבת שורת תנאים שמקובלים בעולם?
"זה נחמד בתיאוריה אבל במבחן המציאות קורים כאן תהליכים. הפלשתינאים לא מחכים והעולם לא מחכה שהעננים יתבהרו. אי אפשר להמשיך ולחכות. המציאות לא מאפשרת להמתין יותר. ישראל צריכה ליזום. זה מה שעמד בראשו של אריק שרון כשהלך להתנתקות. אני לא אומר שצריך או לא צריך התנתקות אבל צריך ליזום ונתניהו כבר שנים לא יוזם אלא רק נגרר".
לתת את מפתחות המו"מ לציפי לבני כמי שתומכת בחלוקת הארץ והקמת מדינה פלשתינית ומקובלת בעולם כנאורה, זה לא ליזום? ליזום זה רק להתקפל? כששרון התקפל זה בעיניך ליזום, גם בגין כשהתקפל ייחשב בעיניך כיוזם וגם לרבין באוסלו תקרא ליזום.
"אתה צודק. אני קורא לזה ליזום. אני לא אומר שהכול היה מוצלח אבל אלה היו יוזמות".
אז מבחינתך המשוואה היא: ליזום שווה לוותר על שטחי הארץ, בצורה כזו או אחרת?
"בצורה כזו או אחרת בוודאי"
קוראים לזה שמאל. אז בוא נדבר בצורה גלויה. תגיד שאתם שמאל. למה להגיד שזה 'מרכז'?
"ההבחנות בין שמאל לימין מזמן לא קיימות ולא רלוונטיות. המדינה זקוקה לקול חדש שמדבר על זרם מרכזי שיודע מה הוא רוצה והגיע הזמן שיהיה לו ייצוג פוליטי ראוי".
ואם בכל זאת נרצה לחזור לשיח הקודם ולקבל את הקביעה שתומכי חלוקת הארץ הם אנשי שמאל, אז אתם שמאל.
"אתה רשאי לקרוא לזה איך שאתה רוצה. אני לא מוכן להגדיר את עצמי לא כשמאל ולא כימין".
אולי כי בקמפיינים האחרונים שאייל ארד הוביל הוא הבין שלהגיד לעם שמאל זה לא תופס ולכן כדאי להגיד שאנחנו שמאל, למרות שמה שמציגים שווה ערך למה שנאמר במרץ?
"בסופו של דבר הדברים נסמכים על מחקרים שאומרים אותו דבר, שישים אחוז אומרים את זה. אתה רוצה לקרוא לזה שמאל אז בבקשה".
זה חשוב, כי יש בציבור קבוצה שקצת מבולבלת. הם על הברזלים וכשהם שומעים מרכז הם רצים בעיניים מצועפות. כשאמרו להם שקדימה היא מרכז הם רצו, כשאמרו שלפיד מרכז הם רצו אליו, כשאומרים שכחלון הוא מרכז הם רצים וכשאומרים להם שלבני ובוז'י הם מרכז עם המחנה הציוני הם רצים...
"אני מסכים ואומר שבגלל שאין דבר כזה מרכז שמאל או ימין הגיע הזמן לדפוסי חשיבה אחרים וחלוקה חדשה של המפה הפוליטית".
והיא מה? חובבי חלוקת הארץ ומתנגדיה?
(וידרמן צוחק) "אני קורא לזה הרוב החדש".
אתה מדבר בסיסמאות
"אני אומר הכול בגלוי, במה אנחנו מאמינים. אמרתי הכול ולא הסתרתי דבר ממך או מהמאזינים".

